את העונה הראשונה של "הפוליטיקאי" ראיתי בחצי חיוך. פייטון הובארט תלמיד התיכון רק התחיל אז את דרכו הפוליטית, בנחישות ובבוסריות הראויה לנער בגילו. זו הייתה עונה מושלמת כשהייתי צריכה לנקות את הראש ממחשבות.
ואז הגיעה העונה השנייה, ובה פייטון כבר מתמודד על מושב בסנאט של מדינת ניו־יורק, והחיוך נמחק לי ברגע. לא כי לא היו רגעים קומיים וסיטואציות שובות לב, אלא כי פתאום מבעד לכל האסתטיקה והפלסטיקיות שאפיינו את העונה הראשונה עלו וצצו סוגיות מהותיות ופוליטיות, ובעיקר תובנות על הדור הצעיר, זה שיום אחד יקבל את המושכות למדינה.
מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:
בלדה לפלקטיות ב"תאג"ד": שנאת דתיים במקום דיון אינטילגנטי
מנוחת הלוחמים: הגרסה הסינית לאמא הפולניה
למה שכחנו את הפוגרום הנורא ביותר במאה ה־20?
השינוי הכי גדול ניכר באליס, בת זוגו של פייטון, שהייתה קלישאה מהלכת של תככנות וחיצוניות ונשארה כזו, אבל לצד אלו היא מגלה רצון לתיקון המידות, שאיפה לא לחיות בצל של מי שלידה וצורך להגשים את עצמה ולא לוותר על חייה רק כדי לאפשר לחלום של מישהו אחר להתגשם. השינוי שלה הוליד שינוי גדול גם אצל פייטון, שפתאום מגלה צדדים רכים וכנות שלא הייתה שם קודם. הוא פוליטיקאי שמעז לשיר בלילה בבר, שמדבר בצורה כנה על מצע הבחירות שלו ובעיקר רוצה לנצח בדרך הישר.
האופן שבו השינוי של אליס הזיז גם את פייטון מהמקום המקובע שלו גרם לי להאמין בשינוי ובתקווה שיביאו איתם הפוליטיקאים הצעירים. הצוות שסביבו כמובן מקובע למנהגים נושנים ומסמל את הדרך הקשה שעוד יש לנו לעבור עד ששינוי כזה יחלחל עמוק.
פייטון מתמודד על המושב בסנאט מול דידי סטנדיש, פוליטיקאית ותיקה שמוצאת את עצמה במאבק מול בחור צעיר, וגם היא יודעת לחבק אותו ברגע הנכון ולתת לו את הבמה במהלך שמקדם אותה פוליטית יותר מכל דבר אחר שיכלה לעשות. גם כאן אי אפשר שלא להשוות את המצב לפוליטיקה שלנו ולזכור היטב שעל הדור הישן לתת מקום גם לצעירים, להתחבר אליהם ולהבין שהם העתיד.
ושלא תחשבו עכשיו שהכול טוב ויפה. יש בסדרה גם הרבה כשלים לא מוסברים, כמו קו העלילה על אמו של פייטון שמחליטה גם היא לרוץ לפוליטיקה ומצליחה כל כך בקלות ועם מצע כל כך מופרך של הפרדת קליפורניה מארצות־הברית, והופכת לנשיאה בלי שהיא ממש התכוונה (מישהו אמר בני גנץ?), או הרגע שבו אשתו של מועמד לנשיאות מתעוררת מתרדמת ארוכה ומספרת איך היא עשתה את עצמה ישנה כל הזמן הזה ואיך בעלה דיבר אליה לא יפה. הלוואי שבמציאות זה לא היה כזה מופרך, ועדויות של נשים שספגו אלימות מילולית היו פוסלות אדם מלשרת את הציבור.
אבל כל אלו נסלחים ונבלעים בתוך הסיפור הגדול. רק על דבר אחד קשה לי לסלוח – הסוף המהיר והנמהר שממצב את פייטון כנשיא הבא בלי שבעצם הוא עשה משהו בחיים. נו, באמת.
הפוליטיקאי עונה 2, נטפליקס, ארבעה כוכבים
