יש דברים שמשתנים לרעה, אחרים דווקא משתבחים עם השנים, וישנם אלו שהזמן לא נגע בהם. במקרה של "מי רוצה להיות מיליונר", שעשועון הטריוויה שחזר למסך אחרי הפסקה של 13 (!) שנים, זה דווקא דבר טוב. מתברר שמה שעבד בתחילת המילניום עובד היטב גם עכשיו: פשוט, חכם, מדויק ומתאים לצפייה משפחתית – הישג לא מבוטל במונחי הטלוויזיה של 2020.
מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:
בלדה לפלקטיות ב"תאג"ד": שנאת דתיים במקום דיון אינטילגנטי
למה שכחנו את הפוגרום הנורא ביותר במאה ה־20?
חיזבאללה נקם, צה"ל מנע: כולם מרוצים
השינוי היחיד בגרסה החדשה הוא המנחה. את יורם ארבל המעולה שהנחה את התוכנית בכל העונות הקודמות מחליף בהצלחה ארז טל. המנחה הוותיק נכנס לנעליים הגדולות של ארבל במקצוענות המוכרת שלו, ומצליח להיות נעים, אינטליגנטי ומשעשע, כאילו ישב על הכיסא הזה מאז ומתמיד.
הקסם של "מי רוצה להיות מיליונר" טמון בפשטות שלה. מתחרה אחד בכל פעם, שאלות טריוויה שהולכות ונעשות קשות ככל שהמשחק מתקדם, וארבע תשובות אפשריות. בלי חוקים מסובכים, בלי גימיקים של נפילה לבורות, ככל שהידע שלך נרחב יותר – כך גדלים סיכוייך להצליח.
פשטות הפורמט היא גם זו שמגבירה את מעורבות הצופים בבית. כן, כמעט כולם יכולים לפתור את שאלת 100 השקלים, אבל רק מעטים ידעו לענות על שאלת ה־32 אלף. כך שכל סיבוב הוא למעשה דרך לבחון את עצמך, ואם הצפייה היא משותפת או משפחתית נכנס גם אלמנט התחרות בין בני הבית, שמשדרג אפילו יותר את חוויית הצפייה.
אם בכל זאת יש מקום לשיפור, הוא נמצא בקצב. גם בשלבים המוקדמים, כאשר השאלות קלות מאוד, טל מנסה להקשות ולערער, והמתמודד מצידו נדרש לנמק את הבחירה. כל אלו מתאימים לשלב השאלות הקשות, אבל מתאימים פחות כאשר השאלה הנשאלת היא "מה פירוש המושג חל"ת". האם יש אדם במדינת ישראל שלא יודע?
בהיסטוריה הישראלית של "מי רוצה להיות מיליונר" זכה רק אדם אחד, איש מחשבים בשם יזהר נבו, במיליון שקלים. האם עשרים שנה מאוחר יותר, באחת התקופות הכלכליות המטלטלות שידעה המדינה, נזכה לראות כיצד בזכות 15 שאלות טריוויה נולד כאן עוד מיליונר?
מי רוצה להיות מיליונר קשת 12, יום חמישי, 21:30 , ארבעה כוכבים
