זו השנה השלישית שמיזם "משדכים באהבה" פועם בתשעה באב ומוסיף אהבה בעולם. ביום בו נחרב הבית ועלה בלהבות שנאת החינם אנחנו מבקשים לנסות ולבנות בתים, להצית אהבה בלבבות של מי שמחפש אחריה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– מהתגשמות החורבן להתגשמות הנבואה: נטילת חלק בבניינה של ירושלים
– בעקבות המחאה ברשת – מחלקת קורונה ליולדות באיכילוב
– על הרחבת גבולות האמון ההדדי וצמצום החשדות
אבלה של ירושלים מסופר בין השאר דרך עיניהם של הבחורים והנערות "בְּתוּלֹתֶיהָ נּוּגוֹת, וְהִיא מַר-לָהּ", הם העתיד והתקווה שנגנזו עם לכתם לגלות "וּרְאוּ מַכְאֹבִי–בְּתוּלֹתַי וּבַחוּרַי, הָלְכוּ בַשֶּׁבִי". גם תיאורי הגאולה עמוסים במצהלות חתנים, נחמת ירושלים שזורה בהם. לא סתם הגמרא בברכות אומרת, "כל המשמח חתן וכלה כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים", החיבור בין העניינים האלו טבעי ומובן, מה היא עיר בלי עתיד, ומשפחות, מה היא עיר בלי אהבה?
לפני שלוש שנים, חתן שיצא מחופתו נכנס בשערי המחלקה האונקולוגית. הוא רצה מאוד לצום אבל במצבו לא היה על מה לדבר. יחד חשבנו על דרך להתחבר לכאב של היום הזה – ההבנה הייתה שאין מנחם ליושבים בדד, אין מנחם למתגעגעים. ואם צריך לשאול מישהו על החיסרון הולכים לבני ירושלים שיושבים יום יום לבד, כואבים דרך כאבם את חסרון הגלות, מבינים את השכינה הנודדת, מבינים ללב ירושלים "אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד". באותה שנה "משדכים באהבה" הוקדש לרפואתו ובניסים גלויים הוא הבריא.
במשך השנים ראינו גם הצלחות של ממש, זוגות שבנו את ביתם בזכות אנשים שישבו ב-ט' באב וחשבו את מי לחבר, איך אפשר לתת יד ולעזור לגאולה הזאת לקרות. אבל מדד ההצלחה הוא לא רק במספר החופות שיעמדו, המסע של הרווקים למצוא את שאהבה נפשם עמוס ברגעי משבר ובדידות, הידיעה שמישהו צועד איתם את הדרך היא אהבת חינם גדולה.
על פי מחקר שערכה שירת מלאך, 80 אחוז מהזוגות מכירים דרך אנשים שזהו השידוך היחיד שהם עשו בחיים. גם אם אין לכם את זה, סיכוי סביר שתצליחו. תעשו רשימות, התייעצו עם חברים, שלחו הודעות מתעניינות והעזו לנסות. במקרה הגרוע ביותר, תקבלו בסוף שליש גן עדן.
