את הציורים הכי מרשימים בתערוכת הבוגרים של מוסררה, בית הספר לאמנות ולחברה ע"ש נגר, יצר דווקא בוגר המחלקה למוזיקה חדשה. העבודות של הבוגרים במחלקות לצילום, אמנות מדיה חדשה, תקשורת חזותית ומוזיקה חדשה מוצגות בשלושה אתרים סמוכים: הבניין ההיסטורי, הקמפוס המרכזי ומקלט. הן לא בהכרח שומרות על היררכיה או על גידור ז'אנרי, ויוצרות תערובת מעניינת בין הסוגות השונות שבה מתרחשת לפעמים דיפוזיה.
מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:
מכירים תודה: "התרומה שלו ללימוד התורה הנשי הייתה עצומה"
המשגיחים: שירות הסטרימינג שמצנזר תכנים מקווה לפרוץ לקהל הדתי
מיוצרת לזמרת: הדרך המוזיקאלית של ענת מלמוד
הציורים המוזיקליים המדוברים מוצגים במקלט שהכניסה אליו דרך גינה קהילתית מקסימה. מטווי שפירא צייר ארבעה ציורים גדולי ממדים, מין תצלומי אוויר המציגים מפות של סביבות נהרות. כל ציור מחולק לחמש שורות, "חמשות" בשפה המוזיקלית, ההופכות את הציורים לפרטיטורות, שבהן האובייקטים המצוירים הופכים למעין רמזי תווים. את העבודות הציג בפני נגנים שונים, שעקבו אחריהן כל אחד לפי דרכו ויצרו יצירות מוזיקליות שונות. אפשר להתרשם מהציורים וגם לשמוע את היצירות המוזיקליות באתר ייעודי.
את החדר במקלט חולק שפירא עם משה סילבר, שכתב יצירה מוזיקלית בתוכנה ייעודית שפיתח. שפירא יצר בהשראתה עבודת וידאו הקושרת את כל האלמנטים המוצגים בחדר בצורה נאה. מעבר לקיר במקלט חוקרת בר אלטרס את הקשר בין מוזיקה למחול. עבודה נוספת המצטיינת בהגשה הוויזואלית שלה המגיעה גם היא דווקא מהמחלקה למוזיקה חדשה היא "הפואמה הביתית", מיצב סאונד ווידאו הסובב סביב "הבית".
גם אהוד לקס יצר שלושה סרטונים המלווים שלושה קטעים מוזיקליים שהלחין, ואילו ירדן לוי אלנטק מזמין את הקהל להאזין ליצירות שלו בעזרת הפה, בנשיכה של קצה צוואר הגיטרה (בעזרת נשכני בד מתחלפים למניעת קורונה ושאר חוליים רעים). מהכיוון השני בוגר המחלקה לתקשורת חזותית ניר פינחס קליינמן הציב את המוזיקה במרכז עבודת העיצוב שלו כשבחר, כחובש כיפה וחובב מטאל, ליצור קונספט לאלבום רוק כבד יהודי בשם "שעיר לעזאזל", כולל עיצוב תקליט וכתיבת שירים. עוד עבודות שצדו את עיניי בין בוגרי המחלקה לתקשורת חזותית הן עבודות הרקמה היפהפיות של הילי דוד, שיצרה בבד תמונות מפוקסלות מהעבר המשפחתי, דמויות האנימציה המקסימות והזועפות של חגית פרנקל, ומירב רוזנברג שיצרה גופן מהגוף שלה.
נראה שמספר עבודות היו מרוויחות מליקוט ומאוצרוּת דקדקניים יותר. כך כמה צילומים וקולאז'ים יפהפיים של נועה כרם־בלומנדל מאבדים מעט מחוזקם בחדר העמוס מעט, העבודה של תום מאור שמציב את הקרטון במרכז יצירתו בצורה מעניינת, או קוראל יפת שחוקרת את האבן הירושלמית. טניה שרייפל מעמידה את הצל במרכז עבודה מעוררת מחשבה וחיוך. אבישג חכימי מציגה עבודה מורכבת בתוכן ובהגשה המשלבת הקרנות על מים ומלח ובמרכזה שיחה בין היוצרת לאמה. ניתאי לוי יצר פורטרטים מסקרנים של חרקים, ואלי פריימן מתבלט בעבודות צילומיות מרגשות שירושלים, אכסניית התערוכה, במרכזן.
תערוכת הבוגרים של בית הספר מוסררה, ירושלים
