את "יחסי בעלות", ספרה השני של תהל פרוש, פתחתי בחשש. ספרה הראשון "בצע", שראה אור לפני כשש שנים, נכתב מתוך להט גדול אך עורר בי מבוכה בשל העמדה שהניעה את הרגש שבבסיסו: תחושת כעס בשל החסר הכלכלי, וההנחה כי כל יש שזוכה לו האחד הוא תולדה של עושק זולתו. וכך, אף שיכולתי להסכים עם חלק מהשירים בספר, שנכתבו בלהט ובתשוקה הראויה למניפסט אך לא בפואטיקה ובדקות הראויים לשירה, עם רובו של הספר לא הסכמתי (עצם המחשבה על "הסכמה" עם שירה מראה כי יותר משהייתה שירה בספר, היה בו טיעון).
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– נאום המשובטים של ח"כ תהלה פרידמן
– "זה הרגע הנכון לשלב את המוח הישראלי עם הכסף המפרצי"
– תושבי רחביה: הפסדנו בעתירה אבל ניצחנו בקרב
הבעלות, קרי היכולת להחזיק ברכוש ולשלוט בשפע, נחשבת מגונה בעולם שבו הפערים החברתיים יוצרים מתח בלתי נסבל בין אלה שיש להם לאלה שלא. הפער הזה היה המניע היצירתי שהוליד את הספר הראשון, אבל הספר השני, למרות שמו, בוחן יותר את היחסים מאשר את הבעלות.
"יחסי בעלות" מציג מהלך פואטי של התפתחות והבשלה: הדעות אולי לא השתנו אך הפואטיקה השתכללה, התרככה ומציגה עמדה מורכבת ונוגעת ללב. את המבט הקשה והרחמים העצמיים שאפיינו את קודמו החליפו האומץ והחמלה. אומץ מול הסבל שבקיום, שהמצוקה שבו איננה מניחה בהכרח את קיומו של עוול, וחמלה כלפי אלה ש"איתרע מזלם" וזכו בשפע פיזי.
שינוי העמדה הזו אינו דבר של מה בכך בעולם המתייג את משורריו במושגים פוליטיים. ומקורו, לפי העולה משירי הספר, בתחושת האינטימיות העמוקה ושברונה במערכות היחסים בחיי המשוררת – מות האב, מערכת היחסים עם האם האלמנה ויותר מכול הולדת הבן. את הבעלות החליפה תחושת השייכות, מול אהבת האם שהיא מרחב אינסופי של חמלה ונתינה. את תחושת הבצע החליפה תודעת השפע שבעצם האהבה, שגם המועט בה לעיתים רב מהכיל.
"אֲנִי רַק מַרְגִּישָׁה אֶת הַשֶּׁמֶשׁ / אֶת הַיָּמִים שֶׁלִּי בַּשֶּׁמֶשׁ / וַאֲנִי יוֹדַעַת שֶׁאָמוּת / אֲבָל יוֹם חָדָשׁ בָּא / מִשְׁטַר הַחַיִּים חָזָק מְאוֹד / הָרוּחַ מְנִיעָה אֶת הֶעָלִים / וְזֶה הַסִּימָן / כָּל כָּךְ קַל כֹּל זֶה נִרְאֶה", כותבת פרוש בחתימתו של שיר ארס־פואטי יפהפה, שהוא התבוננות בפלא שבדברים הדוממים והצומחים הנעים סביבנו, שכן הדברים העמוקים ביותר בחיי אדם ניתנים לו חינם ולא ניתן להמירם בכסף. הסגולה הזו קיימת גם בשירה, שכשהיא קיימת לעצמה היא הופכת לדבר חי בעולם. "יחסי בעלות" הוא ספר הנקרא בנשימה אחת, ההולכת ומתרחבת מול היופי והמודעות לאפשרות הדקה של השפע.
הָיָה רֶגַע בָּעוֹלָם / בְּתוֹךְ הַחַי שֶׁלָּהּ / שֶׁהִשְׁתַּנָּה . אוּלַי אֵלֶּה / הָיוּ הָעֵצִים שֶׁהִשְׁתַּנּוּ גַּם כֵּן. / הַנְּשָׁמָה שֶׁלָּהּ נֶחְדְּרָה בַּעֲנָפִים וּבְעָלִים. בְּכָל בֹּקֶר לָקְחָה / אֶת הַבֵּן הַיָּפֶה שֶׁלָּהּ וְאָמְרָה לוֹ / אֵלֶּה הֶעָלִים / יָרֹק עָלֶה / וָרֹד עָלֶה / לָבָן עָלֶה / אֵלֶּה הַפְּרָחִים.
