המהדרין היו מתחילים במסורת המקודשת כבר בליל 30 ביוני. במורד המסוע המוביל לדיוטי, אל מול השלט האלקטרוני ועליו שם היעד בגייט, ישובים צפופים במטוס – מפלי תמונות של משפחות מאושרות היוצאות לחופשת קיץ בניכר היו מתחילים לשטוף את הפיד, את הסטוריז, את הסטטוס בווטסאפ, ואם אפשר היה להקרין לנו סרטוני המראה ונחיתה על מסך המיקרוגל גם זה היה קורה. מהיום הראשון של החופש הגדול ועד לאלה שחיים ממש על הקצה ובחרו לחזור ארצה בימים הראשונים של ספטמבר (על הקצה עאלק, הכרטיס פשוט יותר זול, רואים לכם), נאלצנו בשנים האחרונות לראות בעל כורחנו שוב ושוב את מסתרי היער השחור, שמורות עם שמות ארוכים מדי ובלתי קריאים בעליל, וכמובן נופים פראיים של אירופה הנמסה בחום ועדיין מתכחשת לכך. מאז מהפכת הלואו־קוסט נהר עם ישראל לכל דיל או אופציה שתוציא אותו מהארץ המובטחת ביולי־אוגוסט. זה נהפך לסמל בורגני. ההוכחה שהצלחת בחיים. הנה גם אני, עורך דין זוטר ממשרד קטן בפתח־תקווה, יכול להגשים את חלום הדורות ולהגיע עם כל המשפחה לרומניה, כי תשמע יש שם נופים זה לא מה שאתה חושב, ואיזה קניונים יש בבוקרשט, למות.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– סעיף הנכד: כוונותיו של ח"כ סמוטריץ' רצויות, אבל לא ככה
– למה שישראלים לא ילמדו ערבית?
– בלי בדיקות: החיסון הסיני לנגיף הקורונה יצא לדרך
והנה באה לה תקופת הקורונה והחזירה את כולנו לצימר בצפון הארץ. כלומר, מי שרגיל לנפוש בארץ סגר צימר כבר בחורף, מי שרגיל לנפוש בחו"ל נאלץ להסתפק באיזה אלתור מביך של הרגע האחרון. כמובן, גם השנה איש לא ויתר על הצפת הרשתות החברתיות בתמונה של המשפחה המהממת שלו בנחל עמוס כלשהו, אבל לפחות הפעם השלטים היו בעברית והיה אפשר לקרוא את שמות המקומות שבהם נפשתם. היה נחמד לראות את הרשת מלאה בטיולים ישראליים מקומיים, והיה נחמד לראות את זה נשאר, אבל עד גבול מסוים.
כמי שבאופן עקרוני לא טס (עד כה לפחות) לחופשת קיץ משפחתית בחו"ל, אני שמח על הצטרפות כל עמך בית ישראל לטיולים בארץ, אבל יש בי גם איזה חלק שמייחל לכך שהנגיף יובס במהרה, כך שבקיץ 2021 יוכלו כל המתגעגעים לשוב למכורתם אירופה, ולהשאיר לנו את הצפון קצת פחות עמוס וקצת יותר שקט. נעשה לכם לייקים על ההמראה, הנחיתה, גם על החזרה השובבה בתחילת ספטמבר. רק טוסו כבר.
