בצהריים לא פשוטים של גל חום מתמשך פגשתי את מני וניסינו לצנן את עצמנו בהתרפקות ובגעגוע לעונה הקרה. עשינו בעד ובנגד לקיץ ומנינו את כל הסיבות לחורף. מני טען שבחורף כמעט תמיד היו רוב הקשרים הזוגיים הארוכים שלו ואילו עם האביב הם נמוגו. ככה אצלו וכך גם אצל החברים שלו. עם בוא האביב והיציאה מהכוכים זוגות מתפצלים והופכים ליחידים. ואז, הוא אמר לי, מה שקורה זה שהקיץ עם כל השמחה והאור שבו מכניס אותנו הרווקים לעונה שבחלק הראשון שלה אנחנו מתאבלים על עצמנו ומנחמים את שלצידנו, ובחלקה השני מתנהל איזה מרוץ למציאת האחת כי החורף בא ואין, אין מצב שאותו עוברים לבד.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– הכישלון האמיתי של נתניהו
– למה שישראלים לא ילמדו ערבית?
– צה"ל במסר לחיזבאללה: בפעם הבאה נתקוף מטרות עומק
אבל מה שקרה בקיץ הזה הוא אתגר אמיתי למי שאנחנו. כל הסיפור הזה סגר אותנו אפילו יותר. כמעט שלא הייתה לנו אפשרות לפגוש פנים חדשות, והמסכה על חצי פנים אולי גורמת קצת יותר להביט בעיניים אבל מסתירה את רוב החן. הנגיף המשוגע האט את הקצב והכניס אותנו גם בקיץ למצב חורף, רק בלי הרומנטיקה של הגשם שדופק על החלון ובלי הציפייה להתעורר לבוקר לבן, אבל בכל זאת קרה ללב משהו טוב שבטח יישאר איתנו עוד זמן – וזו התפילה שאם לא בקיץ הזה, אז בבא נשלח הזמנה. וזה כבר רגע לפני ספטמבר, ימים של חסד ורחמים וסליחה, ימים של סוודר מוקדם בבוקר שנשכח איפשהו וחסר בערב, ימים שבהם פתית שלג בשלט של המזגן מתחלף בשמש, שהמאוורר עולה לבוידעם, שתוהים מה לבשנו בפעם האחרונה שלא היה חם, שהרדיו באמת מבשר חדשות ותהיה ירידה בטמפרטורות, ימים של התכרבלות והתכנסות פנימה. ימים שבירושלים כבר קר ותל־אביב עדיין סובלת מחום גבוה. ימים שהמורות משתעלות והולכות לישון מוקדם. תתעודד מני, ראיתי בוואדי חצב.
