כבר בדקה הראשונה של הסרט "כמו לב שעובד" נשבר לי הלב. ציפיתי לראות סרט על אומן ועל רבי נחמן עם מחשבות ותובנות שבאות בעיקר מהראש, אבל אגמון כמו אגמון – אצלו קודם צריך להרגיש מהלב ואחר כך לחשוב על זה. כך יוצא שכמו היוצר גם הצופה יוצא למסע הזה כדי לחפש נחמה.
מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:
בגרות זה אובר רייטד: חסר על מה לצייץ נגד יאיר לפיד?
"שגריר הרצון הטוב" של אונר"א מטיף להשמדת ישראל
נושאים בנטל: מדריך ההתבודדות של משפחת זמרי
אבל עד שהנחמה תגיע נכיר את רבי נחמן בשיא גדולתו – היכולת שלו לחבק את הכישלון ולכאוב את הנפילה. במקום לברוח להתמכרויות של עבודה, אלכוהול וכולי, להאמין שיש בתהומות הללו אמת שצריך לראות אותה בפנים. וכך קהל חסידיו נוהר אחרי תורתו ואחרי ציון הקבר שלו לאומן.
אף פעם לא הייתי באומן. ידעתי שיש למקום עוצמות רוחניות וגם ידעתי שיש שמועות על גברים שנוסעים לשם לפרוק כל עול. האמת כמו תמיד היא הרבה יותר מורכבת משחור ולבן, והסרט הזה נוגע בשני הקצוות חזק כל כך, ומערבב אותם לאפור סמיך שיש בו הכול. מצד אחד "פסטיבל הערסים של טבריה", כמו שאומרת אחת הדמויות, ומצד שני "תחושת החיבור למטען כשהבטרייה על אחוז אחד" כפי שאומרת אחרת – ובאמצע אתם.
ככל שהסרט מתקדם כאב הלב נרגע והופך לנחמה של חברים, של אנשים טובים, של תקווה שיש תיקון בעולם ויש ריפוי. ואז, בדיוק כשהאופטימיות עומדת לנצח, עולה גם תחושת הניכור והשוני והטריפ שאנשים שנמצאים שם חיים בו, ופתאום מה שנראה קרוב ובהישג יד מתרסק שוב והאכזבה עולה על גדותיה. בסופו של הסרט תימצא אמת עדינה וחזקה שבה לכל אחד יש את האומן שלו, וכל מי שמחפש תשובה וכוח ימצא אותם. לא בטוח שהוא ימצא אותם דווקא בתפילה סביב הקבר – זה יכול לקרות בשיחה עם אנשים זרים שהופכים לחברים, וזה יכול לקרות גם בנסיעה למקום מבודד שאף אחד לא מגיע אליו.
הבחירה כבמאי לצלם את הסרט סביב ראש השנה היא הכי נכונה. זו ההזדמנות הטובה ביותר להביא את כל הדמויות והדחיסות והעליבות והשמחה לפריים אחד. אבל דווקא היציאה של יאיר אגמון מתוך ההמון הזה היא הנקודה הכי מרגשת בסרט; היא זו שלוקחת את הבלגן שבחוץ ובפנים ומחליפה אותו בשקט ובשלווה. הצילום התיעודי אותנטי מאוד, המצלמה מורגשת כל הזמן וזה רק מעצים את החוויה. טוב עשה העורך שסיפק הרבה שוטים של אווירה ומקומות להניח בהם את העיניים, כדי שיהיה גם זמן לעכל את כל המראות והצבעים והתזזיתיות.
אי אפשר לראות בימים אלו סרט על אומן ולא לחשוב על ההקשר האקטואלי. אם אתם מחפשים תשובה האם צריך לאפשר לחסידים לנסוע בראש השנה הזה או לאסור, לא תמצאו בסרט אחת כזו. יש אנשים שהמקום הזה הוא באמת אוויר לנשימה עבורם, פשוטו כמשמעו, ויש אחרים שהוא עבורם רוח של שמחה ובריחה. דבר אחד בטוח: רבי נחמן ייטע בכם את הנחמה בכל מקום שלא תהיו בו, אם רק תתנו ללב שלכם לעבוד.
ניתן לצפות בסרט בהקרנות אונליין דרך דף הפייסבוק "כמו לב שעובד"
