"היי אברי, אני ממש מתנצל. פדיחה של ממש – רשמתי את הריאיון ביום אחר ובשעה אחרת", כתבתי לאברי גלעד, כמה שעות אחרי שפספסתי את שיחתנו הטלפונית המתוכננת. "זה לא מקצועי מבחינתי", המשכתי, וכתבתי עוד הרבה פעמים את המילה "סליחה", ממש הרגשתי רע. התגובה שלו לא איחרה לבוא: "גם אני שכחתי. הכול בסדר. מחר, בוקר?"
כנראה זה המזל בקביעת ראיונות בין אנשים עם הפרעות קשב.
1. אברי גלעד (57) מאנשי הטלוויזיה הבולטים בישראל בעשרות השנים האחרונות, הפך להיות הפרזנטור של נושא הפרעות הקשב והריכוז. הוא מרבה לדבר על העניין, מרצה על כך, וקשה שלא להבחין שהאיש מופרע קשב בכל קנה מידה. "איחרת בדקה", הוא עוקץ אותי כאשר אנחנו סוף־סוף מדברים, אחרי שהוא מסיים את צילומי תוכנית הבוקר של רשת 13.
אני מתעניין מתי הוא גיבש החלטה מושכלת לקדם את נושא הפרעות הקשב למודעות הציבורית. "פשוט התחלתי לדבר על זה, כי חשבתי שזה מפתח חשוב למי שמקשיב לי; שיבינו מי אני ולמה אני מתנהל באופן שבו אני מתנהל, שזה לא האופן הכי רציונלי או סביר".
לפני כמה שנים, כשהייתה לגלעד תוכנית יומית בערוץ 20, הגשתי אצלו פינה קבועה. אני זוכר בבירור כיצד כל אנשי הצוות באולפן נזהרו שלא להרעיש – כפי שעושים בכל תוכנית טלוויזיה, אלא שכאן הייתה זהירות מוגברת. "אברי משתגע אם מישהו מרעיש או אוכל משהו תוך כדי השידור", אמר לי אחד מאנשי הסאונד כשחיבר לי את המיקרופון.
אני לגמרי הבנתי אותך אז, אבל מי שלא מכיר הפרעות קשב, יחשוב שאתה דיווה. כנער בישיבה תיכונית, השתגעתי אם מישהו אכל לידי קורנפלקס במהלך מבחן.
"ברור, זה חלק מהעניין. יצא לי שם נורא בתעשייה לפני כ־20 שנה. הייתה לי הפרעת קשב לא מאובחנת, אבל ברמות הטרדה גבוהות מאוד. בדיוק כמו שראית, הטלתי טרור על אנשי הצוות. אם היה צלופן של סוכרייה שמישהו פתח, הייתי יוצא עליהם. ברגע שהבנתי שיש לי הפרעת קשב, החלטתי להגיד את זה בקול, כדי שיבינו שאני לא אנטיפת או מרוכז בעצמי, שאני בטח לא דיווה. אני באמת לא דיווה", הוא מדגיש, "אלא יש לי בעיה אובייקטיבית. מה שקרה הוא שאנשים התחילו להגיב לזה מאוד. אנשים התחילו להזדהות ולגלות על עצמם. סוף־סוף הם מצאו מישהו שמהדהד אותם, וזה הפך להיות משהו חזק. גיליתי שכשאתה מדווח על חולשה או פגם שיש לך, היום קוראים לזה 'אתגר' – זה לא פוגע בך, זה מחזק אותך".
מחזק מבחינה אישית או כלפי חוץ?
"גם ברמה האישית. הרי אני תמיד מדווח על עניינים פנימיים שלי בפתיחות גדולה, כיוון שאחת הבעיות של הפרעת הקשב שלי היא שאני לא מסוגל להסתיר או לשמור סוד. הסיבה היא שזה דורש ניהול של 'מה אמרתי?' או 'למי אמרתי?'. ברגע שאני מדבר על זה, זה מוריד לי את הלחץ. ממש משחרר להיות גלוי וחשוף".
"אנשים עם הפרעות קשב נוטים לעבוד בעבודות שלא מתאימות להם. חייבים לבחור מקצוע שמתאים להפרעה, עם תזוזה ומציאות מתחלפת. דברים שדורשים תכנון לא טובים לאנשים עם הפרעת קשב. בגלל זה אני לא נענה לשלל ההצעות להצטרף לפוליטיקה. לא מתאים לי לשבת בוועדה כל היום"
אנשים מתייחסים אליך אחרת מאז?
"אני לא יודע מה אנשים חושבים עליי או אם מתייחסים אליי אחרת. יש כאלה ויש אחרים, אבל לקהילת 'אנשי הקשב' אני יודע שאני משמש מודל. הורים מספרים לי שהם אומרים לילדים שלהם: תראו, הוא הצליח, למרות שיש לו הפרעת קשב".
לגלעד יש גם הרצאה מצליחה בנושא הפרעות קשב וריכוז, שהוקפאה כעת בעקבות הקורונה. "ההרצאה היא מעין סיפור על המסע האישי, שבו אני גם משתף את המידע שאספתי במהלך הדרך. ברגע שהתחלתי לדבר על הנושא, הייתה לי נגישות למומחים. הפכתי להיות בן אדם שמבין די הרבה בעולם הזה. אני גם עושה מעין אבחון עצמי לקהל, עם רצף של שאלות כיפיות. הרבה פעמים אנשים באים כי הם רוצים להבין את הילדים שלהם, ומגלים שהם בעצמם עם הפרעה. אני גם נותן כללים של 'עשה ואל תעשה'. אני גם מדבר על כך שצריך לקבל את עצמך עם המתנה המפוקפקת הזאת".
אז שתף אותנו בעצה שאתה נותן בהרצאה.
"אנשים עם הפרעות קשב נוטים לעבוד בעבודות שלא מתאימות להם, רבים מהם מחליפים כל הזמן עבודות או מפוטרים ולא מבינים למה זה קורה להם. על כן חייבים לבחור מקצוע שמתאים להפרעה. תקשורת זה דווקא תחום טוב. בגדול כל מקצוע עם תזוזה, עם מציאות מתחלפת, שאין בה שגרה. גם כבאי זה מעולה – הרי כל דבר עם אקשן, עם ריגוש, יכול להתאים. מצד שני, דברים שדורשים תכנון הם לא טובים לאנשים עם הפרעת קשב. בגלל זה אני לא נענה לשלל ההצעות להצטרף לפוליטיקה – כי לא מתאים לי לשבת בוועדה כל היום. אני אחד שיש לו רעיון, ורוצה שכבר באותו היום הוא יתגלגל ברחובות ויפעל – אחרת זה משעמם אותי".
מצד שני, אתה יושב שעות ארוכות באולפן וצריך להקשיב לאנשים.
"אבל אלה אנשים שונים, ובדרך כלל מדובר באנשים שבאים לספר לנו את הסיפור הכי טוב שלהם – אחרת זה לא היה אייטם. לפעמים מביאים סיפור לא מעניין, ומשעמם לי, ואז אני אומר משהו שערורייתי, ומשלם על זה בשבוע של סערה".
אז לא יוצא לך מצב שבו יושב מולך מישהו, השפתיים שלו זזות, אבל אתה לא שומע מה הוא אומר?
"אני משתדל שלא להגיע למצבים האלה, כי אני שותף בעריכה, אבל יש לפעמים שיחות שאני מחויב לעשות, אין לי בהן עניין ואז יש לי דרכים משלי להיות שם ולא להיות שם בו־זמנית".
ובאמת שמתי לב שבאייטמים בתוכנית הבוקר שבהם עוסקים בתוכניות הריאליטי של רשת, שפת הגוף של גלעד משתנה. אי אפשר להתעלם מכך שזה לא מעניין אותו בכל צורה שהיא. הוא מסכים איתי ואומר ש"קוראים לזה נפילת דופמין" (הדופמין מתפקד גם כהורמון וגם כמוליך עצבי וממלא מספר תפקידים חשובים במוח ובגוף. לחוסר או עודף של דופמין השפעה גדולה – בין השאר על הפרעת קשב וריכוז, צ"ק).
כמה זמן לקח לי לכתוב את המדור?
תמלול: 35 דקות
כתיבה: 3 שעות עם הפסקות, חלקן מוצדקות יותר וחלקן פחות. כמה שיחות טלפון, ארוחת צהריים, הודעות, מיילים וטוויטר, למרות השפעת ויואנס. בסך הכול בזבוז של שעה.
2. אני מתעניין לפני כמה שנים בדיוק יצא גלעד למסע שלו לטיפול בהפרעת הקשב המדוברת. "אובחנתי ביום הולדת 40 שלי", הוא אומר. אני משיב בחיוך, "לפני שנה?" הוא זורם: "שנה וחודשיים ליתר דיוק". זה קרה בעת שישב לארוחת צהריים עם אמא של גיסתו, פסיכולוגית ידועה. "היא שאלה לשלומי, ואמרתי לה שהמון דברים מפריעים לי בחיים, שאני לא מצליח לקיים זוגיות נורמלית, שבעבודה יש לי קשיים ותחושה של תסכול וחוסר הגשמה ועוד. הסברתי שכל אחד מהדברים מפריעים לי, אבל שאני מרגיש שמשהו מאחד אותם. היא אמרה לי: 'מתוק שלי, יש לך הפרעת קשב'. התחלתי את מסע האבחון הרשמי, ואת כל סוגי התרופות, שלצערי הפסקתי כיוון שיש לי תופעות לוואי לא נעימות מהן. מאידך, זכיתי עם הכדורים להרגיש איך זה כשהמוח שלך עובד כמו שצריך". גלעד מסביר שהכדורים לטיפול בהפרעת קשב, רובם ממריצים, גורמים לו לעיוותים בשרירים.
לפני כשבועיים פורסם בחדשות 12 תחקיר על מכשיר בשם "אטנגו" אשר אמור לסייע לאנשים עם הפרעות קשב וריכוז. החברה, על פי התחקיר, "זייפה המלצות ומחקרים". גלעד התייחס לכך בעמוד הפייסבוק שלו, וציין שגם הוא נפל בפח, וכך כתב: "חברת אטנגו נוכלת, ומוכרת טיפול כביכול להפרעת קשב". הוא כתב ש"גם אני רכשתי את התוכנה המזופתת הזו שאם מישהו מצליח לשחק בה יותר מחמש דקות, לא רק שאין לו הפרעת קשב, הוא כנראה חייזר".
ראיתי את הפוסט ותהיתי, איך אדם שמצד אחד ניסה כל כך הרבה סוגים לטיפול בהפרעת קשב, ומצד שני הוא איש תקשורת שכל יום מנסים למכור לו סיפור חדש, קונה את השקר הזה.
"האימפולסיביות", הוא משיב בלי לחשוב פעמיים, "מבחינתי ראיתי משהו חדש מקנדה, שמבוסס על מחקרים, שעוזר להמון אנשים, ואמרתי: אוקיי, אני רוצה את זה. העניין הוא שכמו שאתה אומר, אני בתוך העניינים האלה ויודע כמה חברות עובדות על אנשים עם אומגה 3 וכאלה".
אז אומגה שלוש לא עובד? לפחות זה בריא.
"זה לא עובד. ברור שזה לא עובד, ולא בטוח שזה בריא. חוץ משני הדברים שאני לוקח עכשיו – שום דבר לא עזר לי".
גלעד לוקח כיום שני תוספים שמסייעים לו עם הפרעת הקשב שלו. "הראשון הוא קפסולה של CBD, המולקולה הלא־ממסטלת של הקנביס. נותנים את זה לילדים עם אפילפסיה והיא פלאית ועוזרת. אני משתמש בעוד משהו שנקרא 'רג'ובניקס'. הציעו לי ולא רציתי כי כבר לא האמנתי לכלום. אמרו לי – 'קח בחינם ותנסה'. ניסיתי וזה מצוין. נתתי לכל בנות המשפחה עם הפרעת קשב, והן אוהבות את זה מאוד".
על פי אתר החברה המשווקת את "רג'ובניקס" כתוב שהוא "שילוב של תמציות מפירות על ותערובות צמחים ייחודיים המעניקים לגופך פוקוס מנטלי, ערנות ורוגע, ומרוממים מצב רוח ואנרגיה בצורה טבעית". גלעד מסייג: "זה לא כמו ריטלין, אבל אני לוקח את זה לעבודה כל יום". לדבריו, בארץ מדובר בסכום יקר מאוד, כ־150 דולר לקופסה של 122 קפסולות, אך הזמין כעת משלוח מארצות־הברית במחיר של 25 דולר.
למרות שהוא משתמש בחומרים טבעיים, גלעד מבקש להדגיש שהוא אינו מתנגד לשימוש בריטלין או בכדורים אחרים; להפך. "הלוואי שהייתי יכול לקחת כדור, אבל ניסיתי 13 מהם, ואמנם הם סייעו לי בהפרעת הקשב, אבל תופעות הלוואי היו לי קשות מדי. אני אבל על כך שאני לא יכול לקחת אותם. אני מוקף באנשים שצורכים ריטלין על נגזרותיו: אשתי עם הפרעת קשב, לבת הגדולה שלי שהיא סטודנטית יש הפרעת קשב וגם לאחת הקטנות יש הפרעת קשב. אני רואה איך זה מאפשר להן להצליח בלימודים".
מה לגבי נוירופידבק או אימון מוחי?
"ניסיתי בוודאי, וזה סתם".
אז אתה לא ממליץ.
"לא, לא, לא, לא, לא ולא".
מה לגבי תזונה? אתה מדבר רבות על ההקפדה על מה שאתה אוכל.
"אני לא מדייק בתזונה בגלל הפרעת הקשב, אבל בעיניי אם תאכל נכון – הגוף יעבוד בצורה מיטבית, ואם לא תאכל נכון, יקרה ההפך. אני לא מכיר מזון או תזונה שמשפיעה עליי ככה או ככה, למרות שיש מומחים שטוענים שיש לכך קשר".
3. אני מבקש ממנו לתת עצה למבוגרים, גבר או אישה, שמבקשים להיכנס למסע הזה של טיפול בהפרעה שלהם. "צריך להתחיל באבחון, ולהתחיל לבדוק אם טיפול תרופתי עושה לך טוב. אם כן, איך זה משפיע יותר טוב? בעבודה? ביחסים? צריך לראות שזה מטפל איפה שזה נדרש. האבחון חשוב, כיוון שזה נותן לך את החותמת ש'יש לך את זה'. אז מתחיל תהליך ארוך שלא נגמר אף פעם, שתכליתו לזהות את כל המקומות בחיים שבהם אתגר הקשב הזה משפיע עלינו. ככל שהחיים מתקדמים ואנחנו נהיים קשובים לזה, נבין שזה בכל אזור בחיים שלנו, ומשפיע על הכול. לפעמים הוא לא גלוי לעין. בין אם זו זוגיות, הורות, נהיגה בכביש – כל דבר. הרי אנשים עם הפרעת קשב אחראים ל־42 אחוז מסך התאונות בישראל". מעבר לכך, הוא ממליץ לבחון אם תופעות הלוואי של הכדורים נסבלות, כיוון ש"יש כאלה שזה לוקח להם את הנשמה".
"אנשים עם הפרעות קשב נוטים לעבוד בעבודות שלא מתאימות להם. חייבים לבחור מקצוע שמתאים להפרעה, עם תזוזה ומציאות מתחלפת. דברים שדורשים תכנון לא טובים לאנשים עם הפרעת קשב. בגלל זה אני לא נענה לשלל ההצעות להצטרף לפוליטיקה. לא מתאים לי לשבת בוועדה כל היום"
אילו תכשירים או טיפולים שבוודאות לא עובדים תוכל למנוע ממי שמתחיל את המסע הזה?
"מי שאומר לך שריטלין הוא סם ומנסה להפחיד אותך מההשלכות שלו, כאשר במקביל הוא מוכר לך משהו במקומו – הוא נוכל. גם מי שאומר לך ש'ריטלין הוא כמו קוקאין' הוא שקרן. קוקאין ממכר, את הריטלין לא תיקח אם לא תצטרך".
גלעד מספר על כך שהוא לומד בשיטת "ימימה" והדבר מסייע לו מאוד: "ימימה מורתי אומרת שמערכת הקשב היא המורכבת והמסועפת ביותר של האדם. זו מערכת שתפקידה פענוח כל האותות מבחוץ מכל החושים, ובניית היררכיה לניהול או טיפול, כדי להביא אותנו לפעולה. למי שיש הפרעת קשב, צקצוק של סוכרייה מטריד את המוח, כיוון שההיררכיה אצלו לא נכונה. הטפל הוא העיקר והעיקר הוא הטפל".
4. גם לנעמה שוחט, אשתו של גלעד, יש הפרעת קשב, אך לדבריו, "ההפרעה שלנו כל כך שונה, שאנחנו רק יכולים כל הזמן להגיד 'זו ההפרעה' או 'זה לא אני או את'". הוא מספר שלא הצליח בזוגיות לפני שטיפל בעצמו. "עד שאובחנתי והבנתי את עצמי, נדדתי בין עשרות מערכות יחסים, ואף פעם לא הבנתי למה זה לא עובד לי. איך זה שאני מגיע למבוי סתום ושמערכת היחסים נגמרת בבום. ברגע שהבנתי את עצמי, אז המצב טוב, כי אני יודע שזה לא 'אני', אלא 'ההפרעה'. אי לכך, אני יכול לסלוח לעצמי, לאתחל את עצמי ולהבין את הסיבה לכך שהתנהגתי בצורה מסוימת".
הוא אמנם אינו שדכן או יועץ זוגי, אבל להערכתו, סיכויי ההצלחה בקשר בין שני בני זוג עם הפרעת קשב גדולים יותר מאשר אם רק אחד מהם הוא כזה. "אני מאוד ממליץ לאנשים עם הפרעת קשב להתחבר מבחינה זוגית עם אנשים עם הפרעת קשב, כי כשלאחד אין – זו מערכת יחסים שנועדה לאומללות רבה מאוד".
אשתי היא האדם הכי מסודר וממוקד בעולם.
"אז אני מניח שהיא סובלת מלהיות איתך. כי זה הופך ליחסי מטפל ומטופל".
אוקיי, אז איך אנחנו מסכמים את השיחה שלנו?
"בזה שאני חייב לטוס, אז ביי".
סיכום המדור ב–30 מילים:
אברי גלעד, "הפרזנטור" של הפרעות הקשב והריכוז, נעזר בשני תוספים טבעיים בלבד, בשיטת ימימה ובעיקר סומך על המודעות שלו ושל הסביבה. ואם תשאלו אותו, כדאי למצוא בן–זוג עם אותה הבעיה.
