ד"ר דרור אידר, נשוי ואב לארבעה, גר ברחובות. בעל טור ועורך מדור הדעות ב"ישראל היום"
זיכרון ילדות תרבותי. בגיל מוקדם גיליתי את האיליאדה והאודיסאה בספריית הבית. נקשרה נפשי באודיסאוס המבקש לשוב הביתה ממלחמת טרויה, ובכל פעם האלים מונעים ממנו. כשהוא מגיע לאיתקה מולדתו, הוא מגיע מחופש לזר, ובמסווה הוא רוכש מחדש את מעמדו. מאז, אני מבקש לשוב הביתה, אפילו עוטה תחפושת זרה.
ספר שקראת פעמיים. המון. חוץ מספרי התנ"ך ומסכתות התלמוד, גם "תמול שלשום" של עגנון, ו"שם הוורד" של אומברטו אקו ועוד. שני הספרים האלה הם דרך טובה לחזור במנהרת הזמן לתקופה היסטורית. אצל עגנון, העלייה השנייה – ששם עוצב מכלול המתחים המאפיינים עד היום את החברה הישראלית, ואצל אקו – ימי הביניים והנצרות, ולמעשה התרבות המערבית הנוכחית.
דמות שמעניקה לך השראה. הראי"ה קוק. במיוחד באופן שבו הוא קורא את ההיסטוריה, לא רק בקומה הגלויה (ה"עיתונאית" ואפילו ה"מחקרית") אלא בקומת העומק (ה"מוסרית"). עד היום אני זוכר את המפגש הראשוני שלי עם כתביו – כמי שהלך במדבר זמן רב ולפתע מצא מים חיים להרוות את נפשו.
יוצר שאהוב עליך במיוחד. נתן אלתרמן. לא רק משורר אלא נביא מודרני, "נתן החכם" בפי חבריו, ששיריו וכתיבתו הפובליציסטית משפיעים עד היום על התרבות העברית ומוסיפים להניע תהליכים בשיבת ציון.
עם מי היית רוצה לשבת לכוס קפה? עם בני בכורי, פגישה לאין קץ (בני נוער לא נוהגים כיום להתרועע עם הוריהם); כבר המון שנים לא נפגשנו לשיחה בריאה ללא מטענים. אם תמצאו את בני, מה תגידו לו? שאני אוהב אותו מאוד. במישור ההיסטורי, אולי עם המלך אחאב ואליהו הנביא; לחזור לממלכת ישראל במאה השמינית לפנה"ס. מצד שלישי, הייתי שמח להיפגש עם ריקי גל; יש לי שיר של נתן יונתן, שנחצ'ה היימן ביקש ממני להלחין והוא מחכה רק לה יותר מעשר שנים.
תמונה על הקיר שלך. אבי, שמואל ז"ל, בתנוחה הכמעט קבועה שלו: קורא ואצבעו קבועה בספר. אבי היה רצף אמן, שנהג להביא הביתה ארגזי ספרים שאנשים השליכו. לא יכול היה לראות בביזיונם של הספרים. כך יצא שקראתי ממיטב הספרות העברית והעולמית. אני מתגעגע אליו.
עם מי היית רוצה להתחלף ליום אחד? עם מנצח הפילהרמונית. פעם זה היה אחד החלומות שלי. עוד לפני הכתיבה, הייתי מוזיקאי. מי יודע, אולי עוד אחזור לזה.
מה מצחיק אותך? צדקנות וצדקנים. יש פער בין הנושא עצמו לבין עוצמת הנפיחות שהצדקנים משווים לו. במיוחד מצחיקה התגובה הלא מאמינה של הצדקן, שיש מישהו שלא מסכים איתו.
מאכל שאתה לא יכול לעמוד בפניו. נדמה לי שאני יכול לעמוד בפני כל מאכל, אלא אם אני רעב (אבל זה לא נחשב). מתגעגע לחמין של אמי אסתר ז"ל.
