עבוד דנדאשי Aboud Dandachi
מספר עוקבים: 10,000
במקור מסוריה, כעת מתגורר בטורונטו, קנדה
מה הסיפור שלך?
נולדתי וגדלתי בחומס שבסוריה כמוסלמי סוני. הפכתי לפליט והתגוררתי בטורקיה, עד שב־2017 היגרתי לקנדה במסגרת התוכנית הממשלתית של המדינה לקליטת פליטים. במהלך הקונפליקט בסוריה התראיינתי רבות לכלי תקשורת בעולם על המצב הקשה, במיוחד ל־BBC. במקצועי אני מנהל מערכות מידע ובעל תואר ראשון במדעי המחשב. אני מרבה להרצות על המצב בסוריה, ואף נמצא בקשר עם ארגונים יהודיים רבים. אני כותב באופן קבוע עבור כלי תקשורת יהודיים כגון מגזין טאבלט, ה"קנדיאן ג'ואיש ניוז" ואחרים.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– "כשישראל מגיבה לטרור, אני מאיץ בחבריי לקדם האשטאגים לתמיכה"
– מיזם חג: תפילות לימי מגפה
– דעה: שוברי הסגר הם הישראלי המכוער
למה אתה תומך בישראל?
לקראת סוף שנת 2013 התחלתי לשמוע על הסיוע שצה"ל ואזרחים פרטיים בישראל מעניקים לפצועי המלחמה בסוריה. עבורי זו הייתה הפתעה גדולה: למה שישראלים יתמכו באזרחי מדינה שמוגדרת כאויב שלה? בעיניי רק בתקופה של חירום וצורך גדול, תוכל לדעת מיהם באמת חבריך האמיתיים.
החלטתי להקים אתר בשם "תודה עם ישראל", שמודה לעם היהודי ולישראלים על הסיוע לסורים בעת צרה. באתר אני מרכז את כל הסיפורים שפורסמו על הסיוע של ישראל ושל ארגונים יהודיים לפליטים סוריים. בשעה שמדינות רבות בעולם הערבי ובאירופה התעלמו מהפליטים מסוריה, ארגונים ישראליים ויהודיים – לעיתים קרובות בסיכון עצמי גדול – היו בחזית כדי לנסות להעניק סיוע לסורים. בעולם שבו נושא הפליטים מנוצל על ידי מפלגות פוליטיות אופורטוניסטיות באירופה ובארצות־הברית, קבוצות יהודיות הציעו סיוע לסורים במצוקה ללא סייג וללא ציפייה לתמורה.
This. Is. Huge. https://t.co/xh3KZ2nbYl
— Aboud Dandachi (@abouddandachi) September 20, 2020
מהו הציוץ הכי פופולרי שהיה לך?
לפני כשנה כתבתי מאמר עבור ה"קנדיאן ג'ואיש ניוז" על מהומה באוניברסיטת יורק בטורונטו, שהוצתה על ידי קבוצה פרו־פלסטינית נגד קבוצה של "חירות טורונטו" שאירחו חיילי מילואים מישראל. לכתבה היו יותר מ־20 אלף צפיות, והיא צוטטה בכלי תקשורת נוספים במדינה. זו הפכה להיות הכתבה הנקראת ביותר באתר באותה שנה.
לאחרונה צייצתי על ההסכם עם איחוד האמירויות: "אני רואה שאותם אנשים שטענו שהעברת שגרירות ארה"ב לירושלים תבעיר את המזרח התיכון – טוענים כעת כי הסכם שלום בין ישראל למדינות ערב היה תמיד בלתי נמנע". הציוץ קיבל מאות ציוצים מחדש ואלף פברוטים, אך גם לא מעט תגובות נוסח "ירושלים תמיד תהיה בירתה של פלסטין".
זה בוודאי לא הפידבק השלילי היחיד שאתה מקבל.
מקבל אבל לא מתרגש. בעיניי רוב הערבים במזרח התיכון עברו הלאה מהנושא הפלסטיני, וזה לא נושא מרכזי כפי שהוא היה בעבר. מצד שני, פרוגרסיביים במדינות מערביות, שרואים עצמם כפרו־פלסטיניים, לא יודעים איך לאכול אותי – ערבי שהוא פעיל למען ישראל.
ביקרת בישראל?
טרם, אבל אשמח לבקר בישראל כשתהיה לי הזדמנות.
מה אתה אוהב בישראל?
אני מת על זה שבסרטים ובסדרות מישראל יש קללות בערבית. הרי בערוצים הערביים לעולם לא תשמע קללות בערבית – זה פשוט לא נהוג. בעיניי הישראלים מקללים בערבית בצורה מצוינת.
דבר המומחה:
עבוד פרץ לתודעה עם הפלטפורמה הדיגיטלית שלו המוקירה תודה לצה"ל ולמדינת ישראל על הסיוע ההומניטרי לעם הסורי. מאז, עבוד הוא השגריר הלא רשמי של העם הסורי בזירה הפרו־ישראלית. הפעילות שלו בטוויטר ישירה מאוד, והוא מרבה להתעמת עם אישים פלסטינים וארגוני חרם על ישראל, ולגרוף תגובות ולייקים רבים. אם חיפשתם רגע חיובי בשנת 2020, אני ממליץ לכם לצפות בסרטון שלו מוריד שלט אנטי־ישראלי בטורונטו תוך קללות עסיסיות בערבית נגד ה־BDS.
