יש דברים שמאוד נוח להורים להעלים מהם עין. הילדים נמצאים בצהרון והם מדמיינים שהם אוכלים שם אוכל בריא ומסיימים לאכול את כל מה שבצלחת. הילדים הולכים לבית הספר וההורים שמחים ששם הם ילמדו את הדברים החשובים, הילדים חוזרים מבית הספר ואומרים שהיה כיף וההורים מסמנים וי שהכול בסדר. הילדים הולכים לתנועת נוער וההורים סומכים ששם הם יקבלו ערכים נוספים, הילדים יוצאים עם חברים מ"בתים טובים", ההורים רגועים שאין מה לדאוג להם, וכן הלאה והלאה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– קצב חדש: חשבון הנפש והלקחים מהקורונה
– "לא התמקחתי, לא השוויתי": הנוסח המלא של חשבון נפש צרכני
– המהפכה הטכנולוגיה מסכנת את החירות האנושית
להורים במגזר הדתי־לאומי יש דברים שהם לא רק מעלימים מהם עין, אלא פשוט מוחקים אותם תחת הכותרת "אצלנו אין דברים כאלה". אז נכון, תודה לא־ל אין אצלנו התמודדות של יציאה למועדונים ומסיבות, שהיא סיטואציה לא פשוטה בכלל, אבל זה ממש לא אומר שהנוער שלנו לא שותה אלכוהול. כן, גם אלו שהם ילדים טובים מבתים טובים – הם פשוט שותים עם יותר אחריות. מוסדות הלימוד בתיכונים הם נפרדים ויש לכך בהחלט יתרונות מסוימים, אבל זה לא אומר שהנוער שלנו לא בקשר עם המין השני או בהכרח שומר נגיעה. וכן, גם העובדה שיש בבית אינטרנט רימון לא מונעת מהם לצפות בפורנוגרפיה. הם נוסעים לטיולים כמו כולם, רואים סדרות כמו כולם, מדברים בשפה שכולם מדברים בה. הם חיים במציאות אחרת מזו שאנחנו גדלנו בה ומחפשים את הדרך שלהם, שהיא לא תמיד זהה בדיוק לדרך שלנו. ואם כבר מדברים על הדרך שלנו, טוב שיש לנו דרך חיים להראות לילדים. החופש האינסופי להמציא דרך חדשה או לא להיות מחויב לשום דרך הוא לא קל בכלל, אבל לפעמים דווקא מפני שאנחנו נמצאים בדרך ברורה כל כך של מותר ואסור, טוב ורע, אנחנו אומרים דברים שעלולים לפסול את אלו שבחרו אחרת ולפגוע בהם. אסור לשכוח שהאוזניים של הילדים שלנו שומעות הכול, והמילים שלנו עלולות לכווץ אותם ולהכאיב להם במקומות שהם מתמודדים איתם הרחק מאיתנו.

הורים אף פעם לא באמת יכולים לדעת מה קורה עם הילדים שלהם, אבל הם בהחלט יכולים להכין אותם לכל האפשרויות. החובה שלנו היא לדבר איתם גם על דברים שנראים לנו לא קשורים אליהם. לדבר איתם על סכנות, על אחריות ועל מערכות יחסים. גם על נטיות מיניות. כל אחד כפי יכולתו, לפי מקומו, העיקר לא להשאיר את המידע הזה באוויר. כי יותר מכפי שאנחנו רוצים לדעת שהכול בסדר איתם, אנחנו גם רוצים לדעת שהם סומכים עלינו ושאנחנו הכתובת שלהם כשדברים מסתבכים.