באוקטובר ימלאו שלוש שנים לתנועת MeToo שסחפה את העולם בסערה. בקולנוע כבר הספקנו להתרגל לאינספור סרטי ז'אנר שדוחפים לקדמת הבמה דמויות נשיות, לדרמות ריאליסטיות שמחפשות סיפורים אמיתיים על נשים חזקות ולעיבודים עתירי כוכבים לסקנדלי הטרדה מינית. על כן, נחמד להיתקל במשב רוח כה מרענן כמו "אמנות ההגנה העצמית" שעלה השבוע ביס, בהוט ובסלקום tv. נכון, אין ספק שגם הסרט הזה הוא תוצר של מי טו, אלא שהבמאי ריילי סטרנס בוחר לתת לסוגיה טוויסט מעט שונה ולעסוק הפעם בהעצמה גברית.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– נתניהו מזהיר: "מאגרי הנשק של חיזבאללה צמודים למאגרי גז"
– דעה: שיח "הלנו אתה אם לצרינו" מוכרח לחדול
– סליחה שזפזפנו: סדרות שחייבים לשוב אליהן
ג'סי אייזנברג הוא קייסי, זכר בטא מובהק. רווק, בודד וכמעט בלתי נראה לעולם. הוא לא זוכה להתעניינות מבנות המין השני ואינו מצליח להשתלב בחברת גברים. לאחר שהוא מותקף באכזריות בידי חבורת אופנוענים, מחליט קייסי להצטרף לדוג'ו קראטה כדי לעשות שינוי בחייו ונסחף אחר המורה הכוחני לתוך עולם אפל ומעוות של קודים גבריים.
ראשית, תיאום ציפיות חשוב: "אמנות ההגנה העצמית" אמנם מוגדר כקומדיה שחורה, אבל מדובר כאן יותר בסוג של סאטירה שמשתמשת בהזרה הקומית כדי לאפשר את קיומן של סיטואציות מוקצנות בתוך העולם הריאליסטי בלי לפגוע באמינותו. רק קחו בחשבון שסוג ההומור שלו הוא כה יבשושי ודק, שרבים מהצופים יתקשו להסתנכרן אליו. עניין חשוב נוסף הראוי לציון הוא הטון של הסרט – ככל שהוא מתקדם העניינים הופכים לאפלים ומטרידים מאוד, והריאליזם המתעתע גם מעצים את רמת הזעזוע מכמה הבלחות מאוד לא צפויות של פרצי אלימות גרפית.
עדיין פה? מעולה. כי מי שכן יתחבר לסגנון יגלה סרט מקורי ומפתיע שמצליח לטפל בנושא הגבריות בדרך אינטליגנטית.
אין ספק ש"מועדון קרב" המופתי של דיוויד פינצ'ר שימש השראה לסטרנס (זהירות – ספוילר לסרט בן 21 שנים) אלא שבמקום העיסוק במשבר גבריות דרך פיצול אישיות בנפשו של הגיבור, מוצבות הפעם שתי דמויות מרכזיות המקטבות את קייסי. הראשונה היא המורה לקראטה, הסנסיי, המייצג היפר־גבריות גרוטסקית ממש – מוחצן, מיזוגן קיצוני וחסר כל רגישות וסבלנות למפגני חולשה. הדמות השנייה, המעניינת יותר, היא זו של אנה – הבחורה היחידה בדוג'ו שמצליחה להתקדם למרות יחסו המפלה של הסנסיי. בניגוד לכל הציפיות היא אינה נמצאת כאן על תקן מוקד רומנטי אלא כמייצגת את הצד ה"נשי" בגבריות.
סטרנס מצליח להגחיך את הגבריות המוחצנת בלי לפגוע במושג הגבריות, ועושה זאת תמיד בדרכים מפתיעות. קל לנו להבין את ההיקסמות של קייסי החלש מהעוצמה ומהסמכות של הסנסיי, כמו גם את הנקודה שבה לבסוף הוא חש רתיעה וגועל מהתנהלותו. אבל המסע של קייסי בין הקצוות ובמיוחד האופן שבו הוא מיישם את תובנותיו הם מופת של כתיבת ניואנסים ושל הבימוי שלהם.
ג'סי אייזנברג ממשיך לעשות את השטיק המוכר לו – הנעבעך הנחות פיזית אך עליון אינטלקטואלית שהופך את קערת האבולוציה על פיה. הוא מושלם בתפקיד, אבל היה נחמד גם לראות אותו עושה פעם משהו קצת שונה. לפחות הסרט החדש בכיכובו מצליח לעשות את זה לגמרי אחרת.
אמנות ההגנה העצמית
ארה"ב 2019
במאי: ריילי סטרנס
104 ד'
YES, HOT וסלקום tv
