אילו התמזל מזלה של שושנה שבבו, הייתה מוצאת את מקומה בכבוד כאבן חן במורשת הספרותית. אבל שושנה נשכחה, והלב חש את ההחמצה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– דעה: אין ואקום: האזרחים נרתמים היכן שהמדינה כשלה
– 100 אלף בדיקות ביום: כך נערכים בצה"ל לקטיעת שרשרת ההדבקה
– תפילת קורונה
שושנה שַׁבַּבּוֹ נולדה בערב חג הסוכות, 1910. היא התפרסמה בשל שני רומנים: "מריה" – רומן מחיי הנזירות בארץ, שראה אור בשנת 1932; ו"אהבה בצפת", בשנת 1942. יצירותיה נחשבו לפורצות גדר, וראו בהן קריאת עידוד לבת המזרח המבקשת חופש: נוצרייה ערבייה ב"מריה", וצעירה ספרדייה בת היישוב היהודי ב"אהבה בצפת". שתי הנשים רוצות לבחור להן את בחיר ליבן, בכוחות עצמם. הכתיבה של שבבו לא הכילה מחויבות ל"אידיאה מכַוונת", להשתלבות בסיפורי החלוציות, לביטוי מציאות של יישוב חדש בארץ ישראל. היא כתבה ללא קשר לאלו, והביעה בסיפוריה את עולמה שלה.
ברומן הראשון שלה, "מריה", תיארה קשר אהבה בין מריה, צעירה ערבייה, לז'ורז', בן עניים. העלילה חושפת ניגודים: זו אהבה בין בני מעמדות שונים, והקשר מסתבך בשל מאבקי כבוד בין משפחות. הסיפור המרתק משמיע זעקה נגד חלוקה בין־מעמדית, תובע את עלבונה של האהבה, ומעל הכול – את הזכות הנשית לעולם משלך. ספריה זכו להצלחה ופופולריות בקרב הקוראים, אך הממסד הספרותי מתח ביקורת על יצירתה.
הביקורת הלא אוהדת של יהודה בורלא, המורה שלה, על "מריה", פגעה בה. בורלא הציג את הספר כ"רומן למשרתות", ושבבו השיבה לו מביתה בזיכרון יעקב מכתב כואב ודומע:
אודיעך בגלוי… אמרת לנדותני משְׂדֵה הספרות וחשבת, שאחרי פניני הבקורת ה"כנים", אשר סתמתָ גולל על כתיבתי ומִהרתָ להגיש לי "תנחומין" בצורת מכתב מלא זיוף, אולם אבטיחך, שהוצאת את חִצֵי אשפתך לריק… מאמרך וכן מכתבך לא שברו את רוחי, ועוד אוסיף לכתוב כמה וכמה יצירות גדולות וקטנות ביתר עוז וביתר שאֵת, והעתיד ישפוט בינינו.
שתיקתה הספרותית לאחר הרומן השני הוכיחה כי ליבה נשבר. שנותיה לאחר מכן הן סיפור של חיים בגלות, צעקה לא נגמרת. וכבודה טרם שב עד היום.
ואתה שואל את עצמך: האם ייתכן שסופרת פורצת דרך באותה תקופה, שנות השלושים, נשכחה ונודתה לאורך דור? איך קיבלנו זאת בשלווה, שסופרת שתרמה להתפתחות הסיפור הישראלי, אפילו לא זכתה למשבצת הראויה כמבשרת דרך בספרות הנשים בארץ?
הלוקלי הוא האוניברסלי
שבבו מתארת פנים אחרות של מציאות, השרויה בקודים של עולם המזרח: גיבורותיה מיטלטלות בין צו הלב לחוקי החברה. בשני הרומנים שלה, עולמה של הגיבורה נקרע בין מחויבותה למשפחה ובין רצונה באהבה, ושבבו יודעת לרקוח דילמות אנושיות משבריות. הרומן "אהבה בצפת" קרוב לעולם היהודי, לצפת אפופת המיסטיקה: סיפורה של אסתר, גיבורתו, מורכב ושובה לב. הצבעים המקומיים, הגוונים המזרחיים והספרדיים, המנהגים, הניחוחות – כל אלה מוסיפים לו את לווית החן המשכּרת. כפי שאמרו לא פעם, הלוקלי הוא האוניברסלי; לסיפור מלא הניגודים והדילמות של אסתר יש משמעות אוניברסלית.
יצירתה של שבבו מעידה על סופרת גדולה, מבטאת עולם אנושי מרתק, ויודעת להאיר זוויות אחרות, עולם רוחני אחר, עולם ששואב ממקורות יהודיים. סיפוריה מתארים דילמות של אמונה ומסורת, ערכים כמו קבלת דין המשפחה, המתח בין העולם הישן לחדש, הרצון המקודש לזכות בבן זכר כדי להציל את העתיד. שושנה שבבו ידעה לעצב לנו עולם בעט פלאים, להקים לחיים נשמות תועות, לספר סיפור ששובה את הלב.
הרומנים של שבבו אכן ציירו מארג צבעים אחר מזה שרווח בספרות המקומית באותה תקופה. אך המבקרים והקוראים – ליבם נטה אל סופרי העלייה השנייה, אל יוצרים ששיקפו בכתיבתם תהליכים חברתיים ואידיאולוגיים שעברו על הארץ בשנות העשרים והשלושים. היחס השונה ניכר כבר בתיוגים שבהם עוטרו סופרים מן המזרח, כמו בורלא ושמי, אך נידויה של שבבו הרחיק לכת. כל אלה לא היו קורים אם השיפוט היה ספרותי בלבד.
גל הסופרים שהלך לפני המחנה בעת הקמת היישוב העברי לא רק ביטא מציאות, אלא גם השפיע על עיצובה והתווה את הכיוון הרוחני שלה. הנפש נטתה אל יצירות שהציבור חש שהן "משלנו", מספרות עלינו. אלה נתפסו כפרקים בתולדות היישוב, שבדפיהם צוירו חוויות התמודדות עם המציאות החדשה, והלב חש קרבה אליהם. הממסד הספרותי נטה לסיפורת שרָטטה בה עוצמת המהפכה שעברה על המתיישבים החדשים בארץ, הלם הניסיון להתערות בארץ החדשה־ישנה. וזווית ראייה זו, יש להודות, ניצחה לא פעם את הראייה הספרותית.
דווקא בעידן של היום, שבו מדברים רבות על מאבק למימוש העצמיות, יש סיכוי להביט בשושנה שבבו במבט מחודש. בזמננו אפשר לצפות לפתיחות רבה יותר לרומנים שלה, המבטאים מאבק נגד מוסכמות חברתיות, ומלחמה על זכותה של אישה לאהוב את מי שליבה בחר. ראוי לנו כחברה לעשות מעשה של תיקון, לאחר השכָּחָה של שנות דור.
אסיים בשורה מתוך ספר הזיכרונות של שושנה שבבו: "כנראה נסחפתי ב'נבואתי', ועליי לחזור למציאות".
