ספירת מלאי של מגוון העיבודים מהשנים האחרונות לשרלוק הולמס מעלה: גרסת גיבור פעולה עם רוברט דאוני ג'וניור, לא פחות משתי סדרות טלוויזיה בטוויסט מודרני, גרסה קומית מפגרת של ויל פארל וגם גרסה גריאטרית אחת בכיכובו של איאן מקלן. מה עוד חסר לנו? גרסת מי־טו פמיניסטית כמובן. אל דאגה, נטפליקס כאן. ענקית הסטרימינג הסתערה על ההזדמנות לרכוש את "אנולה הולמס", עיבוד קולנועי ראשון בסדרת ספרי הנוער של ננסי ספרינגר על אחותו הצעירה והמוכשרת של הבלש. נשמע קצת מאולץ? ייתכן. מזל שהתוצאה המרהיבה ומלאת החן מצליחה לחפות על כך.
מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:
סין, ששולחת מיעוטים למחנות ריכוז, מונתה למועצת זכויות האדם
אבנים ובקת"בים: הטרור שראשי ההתיישבות לא רוצים שתשמעו עליו
יחמירו ענישה: צה״ל מאבד שליטה על המגפה בתוך היחידות
שנים לאחר שהאחים לבית הולמס – שרלוק ומייקרופט – עזבו את הבית, אחותם הצעירה אנולה גדלה באחוזה עם אמה יודוריה. האם דאגה להשכלתה, חינכה אותה להיות עצמאית וסקרנית ואף דאגה לאמן אותה בג'יו ג'יטסו. אלא שביום הולדתה ה־16 של אנולה נעלמת האם, כשהיא משאירה אחריה רמזים מסתוריים. אנולה יוצאת לחפשה ודרכה מצטלבת עם זו של מרקיז צעיר במנוסה. כעת עליה לחמוק מאחיה מייקרופט שמנסה לשלוח אותה לפנימייה, לעזור למרקיז להינצל ממתנקש ולגלות כיצד כל זה מתקשר להיעלמותה של אמה.
אין לדעת מתי ניגאל כבר מיצירות שדוחפות את אג'נדת ההעצמה הנשית שלהן בגסות ובחוסר תחכום. אבל בניגוד לרובן, "אנולה הולמס" גם מצליח לספק יופי של בידור ושעשוע. שתי נקודות חוזק מהותיות עומדות לזכותו: ראשית, הבימוי הקולח והקולנועי של הארי בראדביר, במאי טלוויזיה ותיק שזהו סרטו הקולנועי הראשון. בראדביר מאמץ את הדינמיות של סרטי הולמס של גאי ריצ'י – עם מגוון המצאות ויזואליות, מצלמה קינטית ופעלולי עריכה, מינוס החספוס והאפלה. כסרט המיועד קודם כול לבני נוער, הוא מקפיד לשמור על טון קליל ומייצר שוטים מרהיבים והמון אנרגיה בלתי פוסקת.
הנקודה השנייה היא משחקה המצוין של מילי בובי בראון. לאחר תפקיד הפריצה האיקוני אך מוגבל שלה כסבן ב"דברים מוזרים" ותפקיד כפוי טובה ב"גודזילה: מלך המפלצות", מקבלת הפעם השחקנית הצעירה הזדמנות לזרוח והיא נושאת את הסרט על כתפיה בקלילות. אנולה שלה מקרינה את הבגרות והאינטליגנציה הנדרשים, ומתנהלת באמינות גם כטום בוי בועטת וגם כליידי צעירה שופעת גינונים. אפילו הבחירה השנויה במחלוקת, של שבירת הקיר הרביעי ופנייה ישירה של הגיבורה למצלמה, הופכת בזכות ביצועיה של בראון ממניירה חבוטה לתחבולה משעשעת ושובת לב.
לחובבי הבלש המפורסם חשוב רק להדגיש: הסרט מיועד לקהל צעיר, והתעלומה המרוככת שבמרכזו אינה מתקרבת למורכבויות ולתחכום הקיימים ברוב פרשיותיו של הולמס. גם נוכחותו של הבלש, למרות ליהוקו של הנרי קאוויל, נותרת מינימלית, עם תפקיד כמעט קוריוזי שמטרתו לתת תוקף ליצירה ולא יותר. אבל זה בסדר גמור, כי אנולה אינה זקוקה לעזרה ומוצאת את דרכה הייחודית.
נטפליקס לא תמיד קולעים למטרה בהפקות הקולנועיות שלהם, אבל הפעם יש להם קלף מנצח ביד. נכון, האג'נדה מעט מעייפת, אבל ערכי ההפקה המרשימים, הבימוי היצירתי ותועפות החן והשנינות הופכים את "אנולה הולמס" לתוספת ראויה לזיכיון ולחוויה מומלצת ומהנה לכל המשפחה.
אנולה הולמס ארה"ב 2020, במאי: הארי בראדביר. 123 ד', נטפליקס   
