הרשת מאפשרת לכל אחד ואחת מאיתנו למצוא את האתרים או את תחומי העניין האהובים עלינו, נידחים ככל שיהיו, ולמצוא לפחות עוד כמה אלפים שגם הם מתעניינים באותו דבר. כך נוצרו להן למשל קבוצות פייסבוק שעוסקות בעטיפות תקליטי ויניל של אואזיס, אילוף אוגרים סיביריים וגידול פטריות מאכל. את שתי הקבוצות הראשונות המצאתי, אם כי קיים סיכוי סביר שהן קיימות בגרסה זו או אחרת. בקבוצה השלישית אני חבר כבר חודש. ומה אפשר לומר? לאנשים יש תחביבים מוזרים.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– עתירה לבג"ץ: לכנס את הוועדה שתבטל פטורי דת מצה"ל
– מדביקים יותר: הנתונים המפתיעים על תחלואת ילדים
– בנאומים נרגשים ותככים פוליטיים: נפתח הקונגרס הציוני ה-38
5,600 איש ואישה מבלים חלק ניכר מזמנם בניסיונות מוצלחים יותר או פחות לגדל פטריות בבית. מונחים כמו "אגר", "תפטיר" ו"צלחות פטרי" שמזכירים לי את ימיי היפים במגמת ביולוגיה נזרקים לאוויר ונענים בתגובות נלהבות. מי שהקים את הקבוצה ונחשב מחלוצי התחום בארץ הוא לירן טויטו. טויטו (35) בן הגולן, מתגורר במושב גבעת־יואב ומגדל להנאתו וגם לפרנסתו פטריות שונות ומשונות. אה, תגידו, מה העניין? בכל סופר ממוצע יש מדף מלא פטריות. ובכן, שלא כמו החוות המסחריות שמתרכזות בזנים מסוימים מאוד, טויטו מביא את הפטריות האקזוטיות שלו מכל העולם ומגדל אותן באמצעים ביתיים הנגישים לכל נפש.
"יש לי בנק תרביות של פטריות מהגולן. אני אוסף אותן בטבע, יוצר תרביות ומוכר אותן ברשת לכל העולם. מתברר שיש שוק עולמי לפטריות מישראל"
נתחיל בשאלה המתבקשת, מה כל כך מעניין בפטריות?
"בתחילת שנות האלפיים שירתי בצבא כמכונאי בחיל הים. מדי פעם הייתי יוצא לריצות בוקר על החוף בעתלית. באחת הריצות נתקלתי בגזע עץ שנסחף ונתקע חציו על החול וחציו במים, וגדלה עליו מין פטרייה. בלי לחשוב יותר מדי בעטתי בה והמשכתי בריצה. כעבור כמה ימים שוב חלפתי במקום ואני רואה שהפטרייה חזרה בדיוק לאותו מצב. שוב בעטתי בה והמשכתי. בפעם השלישית זה כבר היה יותר מדי בשביל להמשיך לבעוט ולרוץ. עצרתי וחשבתי: איך זה שאני בועט בה פעמיים, ופעמיים היא חוזרת וגדלה כאילו משום מקום?! מאיפה היא יוצאת? איך היא מצליחה לחיות בתנאי הלחות והמלח של הים? אתה מבין? יש לפטריות כוח עצום וזה תפס אותי. החלטתי שאני אגדל פטריות".
הגילוי על החוף הוציא את טויטו למסע בעקבות הפטריות. "האינטרנט עוד היה ממש בתחילתו. ניסיתי למצוא מידע על פטריות ולא ממש מצאתי. באחת הפעמים כשיצאתי הביתה עברתי בדרך באיזו משתלה ושאלתי אם יש להם זרעים של פטריות. הם הסתכלו עליי במבט של 'מה לעזאזל אתה רוצה מאיתנו'. לא הבינו על מה אני מדבר. בדיעבד אני יודע שגם ביקשתי בעצם משהו שלא קיים. לפטריות אין זרעים, עוד נגיע לזה.
"המשכתי לחפש ובאמת מצאתי מדריך לגידול פטריות, אלא שהוא עסק בפטריות הזיה. גיליתי שהתחום הזה מאוד מבוקש. כמעט כל המידע שהיה זמין אז עסק בו, וכמעט לא בפטריות מאכל ומרפא. מפה לשם הגעתי לאתר של אגודה אירופית ששמה לה למטרה להפיץ גידול פטריות הזיה בעולם, והזמנתי מהם נבגים. לא הייתי בקטע של פטריות הזיה, פשוט רציתי להתנסות בגידול פטריות, אז סתם בחרתי פטרייה אקראית מהקטלוג שלהם וחיכיתי. וואלה, יום אחד זה הגיע.
"הגיע מכתב על נייר צבעוני. הקטע היה שהם לא רצו שידעו שהם שולחים נבגים של פטריות הזיה. לכל פטרייה יש נבגים בצבע שונה, אז הם לקחו דף בצבע של הנבגים, כתבו עליו מכתב כאילו אמיתי ואז הספיגו את הנבגים בדף כך שלא רואים אותם, כי הם באותו צבע. בבית אתה פותח את המכתב, מגרד עם סכין את פני הדף ויש לך פטרייה".
מה פירוש "יש לך פטרייה"? סתם ככה?
"ממש לא, צריך לגדל אותה. התחלתי לעבוד לפי ההוראות שהם נתנו, והכול במטבח של אמא שלי. עיקרתי את כלי העבודה בסיר לחץ, ואת כל התהליך עשיתי מול דלת פתוחה של תנור אפייה שעובד על טורבו. ככה שסביבת העבודה הייתה סטרילית לגמרי בזכות החום. הכנתי מצע ופיזרתי עליו את הנבגים. נכנסתי לתהליך וגידלתי את הפטרייה. מטבעי אני דקדקן מאוד עם הוראות. לפעמים אני נכשל כי אני עושה בדיוק מה שכתוב ומי שכתב את ההוראות לא באמת ציפה שיעשו הכול לפי מה שהוא כותב. אבל באותה פעם זה הצליח, וזה היה מדהים כמו קסם. כי מרגע שהפטרייה פורחת ועד שהיא מגיעה לגודל מלא עוברות בסך הכול משהו כמו 30 שעות. זה קצב גידול מטורף שהימם אותי".
אז יש לך עכשיו פטריות הזיה ביד. מה עושים איתן?
"באמת לא היה לי מה לעשות איתן, וזה גם לא עניין אותי. כי אני רציתי לגדל פטריות, לא לצרוך אותן. אז ייבשתי אותן ונתתי לחבר בצבא, אין לי מושג מה הוא עשה איתן".
עז שמוצאת פטריות
החיבה לפטריות, הוא מבין בדיעבד, קיננה בו מגיל צעיר. "כילד שגדל בגולן אהבתי להסתובב ולאסוף פטריות. הייתי מביא אותן הביתה ואמא שלי מיד הייתה זורקת אותן ושולחת אותי לשטוף ידיים בסבון כי 'פטריות זה רעיל'. המשפחה שלי הגיעה מתוניס וממרוקו, לא האזורים הכי טבעיים לפטריות, כך שלא היו הרבה מהן באוכל, ובכלל בהבנה הקולינרית שלנו. אחרי הרבה שנים, כשחקרתי יותר לעומק, גיליתי שיש למרוקאים פטרייה שנקראת טרפש, שזו מין כמהין מדברית שקיימת אגב גם בארץ ונקראת כמהת שמשון. אבא שלי גם סיפר לי שכילד הסתובב עם אמא שלו בהרי ירושלים עם עז שתפקידה היה למצוא פטריות מאכל. ועדיין, עולם הפטריות לא היה מוכר אצלנו בבית.
"השתחררתי מהצבא אבל לא מהרצון שבער בי להבין פטריות לעומק. מצאתי את התנ"ך של הפטריות באותן שנים, Growing Gourmet and Medicinal' Mushrooms' של פול סטמטס. זה ספר בסיסי ונרחב מאוד על מיקולוגיה, מדע הפטריות.
זו הזדמנות מצוינת לעצור רגע את הסיפור של טויטו ולדבר על גיבורות הכתבה – הפטריות. הפטריות הן ממלכה נבדלת של אורגניזמים. הן אינן צמחים ולמעשה ביולוגית הן קרובות יותר לבני האדם מאשר לצמחים. לפטריות תפקידים רבים, אך בהכללה ניתן לומר שהן אחראיות לנקות את העולם באמצעות היכולת שלהן לפרק חומרים אורגניים מתים. שני החומרים העיקריים שפטריות מפרקות הם ליגנין – עצן, וצלולוז – תאית, המולקולה האורגנית הכי נפוצה בטבע. בכל הצמחים למשל דופן התא עשויה מתאית. הפטרייה מפרישה אנזימים שמפרקים את התאית, כמו שבעלי חיים אוכלי עשב עושים. כל צמח מת הוא בסיס מצוין לפטרייה, שלאט־לאט תפרק ותעלים אותו. היא כל כך חכמה שאם היא נתקלת בחומר אורגני לא מוכר היא תיקח כמה ימים "לחשוב" ואז תסנתז אנזים מתאים שיצליח לעכל את החומר החדש.
"מעניין לציין שדווקא אנחנו היהודים ידענו ראשונים שזו ממלכה נפרדת שלא קשורה לעולם הצומח. כבר בתלמוד הבבלי, במסגרת הגדרת ברכות על מאכלים, מבדילים חז"ל את הפטריות מהדברים שגידולם מהארץ ובשורה של פסיקות קובעים שהן אינן צמח וברכתן שהכול"
השימוש בפטריות נרחב ונוגע לתחומים רבים, החל מייצור תרופות כמו פניצילין המופרש מפטריית העובש פניציליום, עבור בניקוי נהרות מזוהמים וכתמי נפט בים (חפשו בגוגל bioremediation) וכלה בטכנולוגיות בנייה מתקדמות בחלל. שכה יהיה לי טוב, לנאס"א יש פרויקט שבו נעזרים בנבגים של פטרייה כדי לבנות על כוכבים בחלל. במקום בלוקים לוקחים תבנית עם תפטיר פטרייה שמתרבה בתוכה, לאחר מכן התפטיר מתקשה ויוצר מסה אחידה, התבנית מפורקת ונוצר מבנה. בלי יציקות בטון או ברזלים. לפטריות יש תפקיד מכריע במחזורי הפחמן והחנקן בטבע. פטריות קרקע הופכות חומרים לזמינים עבור צמחים ויוצרות סביבה תומכת לשורשי עצים.
איפה עוד יש פטריות? בחלות לשבת, בבקבוקי יין, על המלפפונים במקרר, באוויר, על הקרקע, מתחת לפני האדמה וכמובן במקלחות המשותפות בצבא. כמעט בכל מקום.
אוכלים ונושמים פטריות
בחזרה לטויטו. "התחלתי להרבות פטריות באמצעים פשוטים ומיושנים שכבר לא משתמשים בהם היום אבל היו זמינים לי אז. חוץ מאותו ניסיון ראשוני ומוצלח שהיה לי בצבא, נדרשו לי שנתיים עד שהצלחתי סוף־סוף לגדל פטרייה. במשך השנתיים האלה נכשלתי אולי מאות פעמים. עשיתי את כל התהליך לפי הספר שוב ושוב, ולא הצלחתי.
"לימים הבנתי שהתנאים שמתוארים בספר פשוט לא מתאימים לאקלים הישראלי. רוב הספרים והמידע באינטרנט מגיעים מאירופה ומצפון אמריקה, שם הפטריות נפוצות מאוד אבל השוני הגיאוגרפי והאקלימי גדול כל כך שהשיטות שלהם לא יעבדו פה. רק כשפגשתי בפייסבוק חברים מהמזרח גיליתי שיש להם טכניקות שונות לגמרי שדווקא מתאימות מאוד לישראל. במיוחד עזר לי חבר הודי שהתלהב מאוד שאני מישראל. הוא הסביר לי שהוא מגדל פטריות סתם ככה בחוץ, בלי תנאים סטריליים או חדרים מבוקרים עם ציוד מתקדם. העיקרון הוא שפטריות גדלות איפה שנוח ומתאים להן. כלומר יהיה קשה עד בלתי אפשרי לגדל בארץ פטרייה אירופית. צריך לחפש פטריות שמתאימות לישראל.
"ביקשתי מהחבר ההודי לשלוח לי נבגים, והתחלתי לעבוד בשיטות שלו, בתנאים מינימליסטיים, ופתאום זה הצליח. גידלתי ככה הרבה מאוד פטריות, בניתי לעצמי כלי עבודה ומעבדה ביתית וצברתי ניסיון רב. זכרתי את המאבק שלי להצלחה, הבנתי שמחסום הידע הזה שעצר אותי במשך כל כך הרבה זמן עוצר כנראה עוד אנשים, ורציתי לחלוק איתם את מה שהשגתי. לא מצאתי קבוצה בעברית בפייסבוק, אז פתחתי קבוצה וקראתי לה 'מגדלים פטריות מאכל'. היה לי חשוב לבדל את הקבוצה מגידול 'פטריות קסם', כמו שקוראים להן אנשי המסיבות – לא כי יש לי משהו נגד הפטריות האלה, פשוט לא רציתי את התרבות שמתלווה אליהן".
העניין צבר תאוצה. "כתבתי כמה מדריכים בעברית והעליתי לקבוצה, שכולם יוכלו ללמוד את הבסיס. לאט־לאט הקבוצה גדלה", הוא מספר, "אחרי חצי שנה שאלו אותי אם חשבתי ללמד ולעשות סדנה. נראה לי שיגעון שאנשים ישלמו כסף בשביל לשמוע אותי, אבל זרמתי עם הרעיון ומשם זה המשיך לעוד ועוד סדנאות. עם הזמן שכללתי את העניין והפכתי למקצועי יותר, והיום אני מלמד בסדנה של חמש שעות גם את התיאוריה וגם התנסות מעשית שתפתור את רוב הכשלים בדרך לגידול פטריות בתנאי בית.
"זה תחום שמתפתח בארץ במהירות, העולים מחבר העמים תרמו מאוד לעניין. יש קבוצות של לַקטים ומגדלים וסתם חובבים, ובהדרגה זה הופך למיינסטרים. אגב, העולם המערבי מפגר בקטע הזה באלפי שנים אחרי המזרח. באסיה השימוש בפטריות נפוץ מאוד ויש פער אדיר בין ההבנה שלנו לשלהם, גם בהיבט של פטריות מאכל וגם, ואולי בעיקר, בשימוש כתוספי מזון ורפואה טבעית. עד לפני כ־70 שנה זיהו בעולם המערבי את הפטריות כצמחים שלא עושים פוטוסינתזה, וזו כמובן טעות. מעניין לציין שדווקא אנחנו היהודים ידענו ראשונים שזו ממלכה נפרדת שלא קשורה לעולם הצומח. כבר בתלמוד הבבלי, במסגרת הגדרת ברכות על מאכלים, מבדילים חז"ל את הפטריות מהדברים שגידולם מהארץ ובשורה של פסיקות קובעים שהן אינן צמח וברכתן שהכול, לכן מי שנודר לא לאכול מפירות הארץ מותר בפטריות והן אינן חייבות לא בפאה ולא בתרומות ומעשרות".
אז זה בעצם העיסוק העיקרי שלך? לאן אתה לוקח את זה?
"בהחלט, אני מתפרנס מזה. אני מרצה ומעביר סדנאות ואני מומחה בריבוי פטריות בר. יש למשל פטרייה שנקראת נרתיקנית שהערבים משוגעים עליה ובחודשי החורף כשהיא פורחת הם מלקטים אותה בטבע. פנה אליי יזם מאחד הכפרים בגליל וביקש שאכתוב פרוטוקול לריבוי ולאקלום של הנרתיקנית בצורה מסחרית. בנוסף יש לי בנק תרביות של פטריות מהגולן. אני אוסף אותן בטבע, יוצר תרביות ומוכר אותן ברשת לכל העולם. מתברר שיש שוק עולמי לפטריות מישראל. יש לא מעט אנשים שעצם העובדה שהפטריות מישראל מרתקת אותם, והם רוצים לגדל אותן אצלם בבית".
ואין בעיה להביא פטרייה מחו"ל שתשתלט בארץ, כמו הדררות לדוגמה ועוד מינים פולשים שעושים שמות בטבע הישראלי?
"לא. שלא כמו צמחים ובעלי חיים, כל הפטריות נמצאות בכל מקום. בכל נשימה שאדם נושם יש בממוצע עשרה נבגים שהוא שואף לגוף. מנגנון ההפצה של נבגי הפטריות יעיל במיוחד. הנבגים המיקרוסקופיים מתאדים ונישאים במחזור המים לעננים, נסחפים עם הרוח ויורדים כגשם בחלק אחר של העולם. כלומר כל הפטריות נמצאות בכל מקום. העניין הוא שחסרים להן התנאים המתאימים לגדול בכל מקום. אז אם לקחתי פטרייה מסין וסתם שחררתי אותה בגבעת־יואב היא תמות. עשו פעם ניסוי באוניברסיטה העברית. הציבו על גג האוניברסיטה צלחות פטרי פתוחות במשך כמה ימים וגילו הרבה נבגים של פטריות שלא קיימות בארץ. אז אין בעיה של מינים פולשים, ואם נרצה או לא נרצה, אנחנו נשארים עם פטריות תוצרת הארץ".
תוכל לציין עוד עובדות מעניינות על פטריות שאנחנו לא יודעים?
"בעברית חסרים מושגים, אז אנשים מתייחסים לכל המכלול כ'פטרייה'. באגלית, כל האורגניזם נקרא fungi והפרי, החלק שאנחנו אוכלים, נקרא mushroom. בעצם רוב ה'פטרייה' הוא התפטיר, הגוף החי של הפטרייה, והוא יכול להגיע לגדלים של קילומטרים מתחת לאדמה".
מה צריך?
* חבילת פטריות שמפיניון או פורטובלו מהסופר
* אדנית
* שק קומפוסט (לא כל קומפוסט מתאים, עדיף של מרום־גולן)
* מעט אדמה גננית ללא דשן
מה עושים?
1. מתחילים את התהליך בסתיו, בסביבות נובמבר.
2. טוחנים 6־7 פטריות גדולות בבלנדר עם ליטר או שניים של מים לקבלת תרחיף דליל.
3. שמים קומפוסט באדנית ומערבבים עם התרחיף.
4. מכסים בניילון רופף לשמירת הלחות ומניחים בצל.
5. כעבור שבועיים מסירים את הניילון ומכסים את האדנית בשכבה של 3־4 ס"מ אדמה גננית.
6. שומרים על לחות על ידי השקיה או גשם.
7. כעבור חודשיים־שלושה יצוצו הפטריות.
8. אם הכול בסדר, ניתן לאחר הקטיף לשמור לשנה הבאה. לערבב מחדש עם קומפוסט טרי ולהתחיל הכול מהתחלה.
