עולם הביון ריתק את דמיונם של סופרים וקוראים מאז ומתמיד. הסיבה לכך ברורה: לא רק שסיפורי ריגול מהווים פוטנציאל לאקשן מרתק, אלא שמדובר בסיפורים שמתקיימים במעין עולם מקביל. האתרים הם אותם אתרים שבהם מתנהלים החיים הרגילים שלנו, אבל דרך עיניו של המרגל אנו רואים את מה שסמוי מהעין: הטרוריסטים, המרגלים שמנגד, הפצצה המתקתקת. יתרה מכך, יש משהו מרתק מבחינה פסיכולוגית בתפקיד המרגל: הרעיון של חיים שלמים המבוססים על שקר והסתרה, והידיעה שכל מי שמקיף אותך הוא שקרן טוב בדיוק כמוך.
מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:
משחקים 90 דקות: כדורגל ספרותי בניחוח צרפתי
"שעת הנעילה" מאזנת גבורה עם רגישות
הרשימה שלי: תמר איש־שלום עם הסדרות שאתם חייבים לראות
"שירת הברבור" של טל בר הוא ספר ריגול ישראלי מאוד, שמבוסס ללא ספק על היכרות קרובה מאוד עם עולם הביון המקומי. הוא מספר את סיפורו של דניאל, שהוא גם צ'רלי, שהוא גם טיילר אוקוואן – יוצא יחידה מובחרת שמגויס לתפקיד לוחם מוסד. הספר עוקב אחרי דניאל לאורך כעשור ומתאר את מסלול ההכשרה שלו, את בניית סיפור הכיסוי ואת מבצעי העיקוב והחיסול, עד שאחד משתבש והופך אותו מרודף לנרדף. מעבר לכך, הספר לא מהסס לעסוק בהיבט הפסיכולוגי של השירות: בדילמות הרגשיות והמוסריות הכרוכות בחיסול אדם מטווח קרוב, וגם בתחושת הערפול וחוסר הביטחון הגובר סביב השאלה איפה נגמר האדם ומתחיל הסוכן, זה שתפקידו הוא שקרים ומניפולציות.
הקורא שמחפש אקשן בהחלט ימצא כאן את מבוקשו: סצנות הפעולה אמנם מתחילות קצת חלש, אבל משתפרות ככל שהסיפור מתקדם. לעומת זאת, הטיפול בציר הפסיכולוגי, שכאמור מהווה חלק גדול מהעלילה, לוקה בחסר. חלק מכך קשור לעובדה שאנחנו לא מקבלים כמעט שום רקע על הגיבור – מה מאפיין אותו, מה הוא רוצה ולמה – שיגרום לתהליך האובדן העצמי וטשטוש הזהות שהוא עובר להיות משמעותי. בעיה נוספת היא שמידע ניתן תמיד בדיעבד, כך שהקורא לא יכול לעבד אותו ולהבין את משמעותן של סצנות מפתח: כך, לדוגמה, אנחנו לומדים על הבעיות בנישואיו של דניאל רק אחרי שהוא פועל בצורה שמפרקת אותם. אבל חשוב מכול, הדילמות של דניאל לא מובילות לשום מקום או משפיעות באופן משמעותי על העלילה, והחלק השלישי זונח אותן לחלוטין לטובת סיפור שבי שזורק את הגיבור למקום אחר לחלוטין מבחינה רגשית.
בעיה נוספת נוגעת לדמויות הנשים בחייו של דניאל, שנדמה שמתקיימות בעולם רק ביחס אליו. נטע, חברתו ואז אשתו, היא אישה אוהבת ומסורה, אבל בשום שלב לא נרמז לנו אפילו במה היא עוסקת, מה מעניין אותה, מה היא עושה בשבועות הארוכים שבהם דניאל מבלה בחו"ל במשימות; ואלכס, השותפה מהמוסד שהוא מפתח משיכה כלפיה, מוגדרת רק בניגוד לנטע, לא כאדם אלא כייצוג של הקלקול המוסרי של הגיבור והתשוקות האפלות שלו. כשחלק ניכר מהיחסים שלו עם הנשים הללו מתבסס על סצנות פיזיות שנשמעות כמו הוראות הרכבה של איקאה, התוצאה מאכזבת מאוד.
מה שמתסכל במיוחד בספר הזה הוא שיש בו לכאורה את כל המרכיבים הדרושים כדי להיות סיפור גדול: גיבור מיוסר, דילמות מורכבות, פרספקטיבה של אדם שמטבע תפקידו מחייב להרוג את אויביו אבל גם לראות אותם כבני אדם. אלא שמלבד החלק השלישי בספר – שכאמור, מספר סיפור די נפרד מהשניים שלפניו – ההבטחה הזו נותרת במידה רבה בלתי־ממומשת.
שירת הברבור טל בר. ידיעות ספרים, 361 עמ'
