"רשומון" הוא סרטו של הבמאי היפני אקירה קורוסאווה משנת 1950, העוסק בארבע גרסאות שונות לאותו מעשה פשע המסופרות מנקודות מבטם של העדים לו. הקורא משתכנע מכל אחת מהעדויות, אך נבוך כיוון שהן סותרות זו את זו. מאז משמש הביטוי לתיאור סיטואציה שבה למרות ריבוי העדויות והמעידים, לא ניתן לרדת לחקר האמת.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– לא לעולם חוסן: כך נתלכד תחת מכנה משותף
– רק הנפגעים: הצעת החוק שתמנע עתירות מיותרות בבג"ץ
– השר אלקין: "יש ירידה ברמת הבינלאומית, צריך למשוך כוכבים לאקדמיה"
האמת הנעדרת היא הבסיס לספרו של שרון אריק כהן. כמו בטרגדיה היוונית – שבה הגורל והמעשה האנושי הנורא אורבים בבסיס חייו של הגיבור, והוא נאבק איתם ועם השלכותיהם – בשורש חייו של כהן נעוצה התאבדות הסבתא בגיל צעיר והתעללות מינית שעבר בילדותו.
או שאולי שורשי הטרגדיה נעוצים בסיפור רחב יותר: סיפור הנדודים של העם היהודי שהביא את משפחתו של כהן למרוקו לפני כמאתיים שנה וטלטל אותה בין ארץ ישראל, מרוקו וישראל בשנות המדינה הראשונות. אין לדעת מהיכן מתחילה הטרגדיה, אבל היא מסופרת מנקודת מבטו של המשורר דרך ציר הזמן המשפחתי שנקודת האפס שלו היא הולדתו, כפי שהוא כותב בשיר הפותח את הספר: כְּבֵן לַמִּשְׁפָּחָה הַמְּגַלָּה כֹּה מְעַט / הֶחְלַטְתִּי אֲנִי לְסַפֵּר / הַכֹּל.
הרצון להתחקות אחר האמת הוא החוט החורז את שירי הספר, ועמו גילויים כואבים, נואשים ומצילי חיים: מחולשת ההורים ושקריהם הגדולים והקטנים, זוועות הניצול המיני שעבר כילד ועד גילוי נטייתו המינית כמבוגר. הספר נקרא בנשימה אחת כיצירה בלשית, וכמו בכל יצירה בלשית טובה הוא נע בין מסע החיפוש העצמי של הגיבור השבור לגילוי הסוד האפל שאחריו הוא מתחקה.
עלילה מרתקת היא דבר נדיר בספרי שירה. הספר אינו מתיימר להגיע לפסגות אמנותיות, והפואטיקה שבו לרוב נוטה לדיבוריות וידויית הרווחת כל כך בנוף השירה כיום. ייחודו בכך שהמחבר משתמש ברימוז השירי ובחוסר הוודאות של השפה כדי לתאר מציאות נוראה של בגידה ואובדן.
למרות הזוועות שעליהן הוא מיוסד, הקריאה ב"רשומון מרוקאי" – שכמו ספר מתח טוב, קראתי אותו שנית מיד בסיום הקריאה הראשונה – הוא יותר מכל ספר של ניכוס עצמי, של גיבוש מחדש של זהות עברית־מרוקאית וזהות אישית שלמה, למרות השברים שכוננו אותה. כמו בשיר המצורף, המפגיש בין אנס לקרבן המבוגר.
עַל גְּדוֹת הָאַרְלוֹזוֹרוֹב עוֹמְדִים / רוֹצֵח וְקָרְבָּן. // בַּגָּדָה הַדְּרוֹמִית / שְׁבִיזוּת יוֹם א' / פּוֹסַעַת בְּצַעֲדֵי בֹּקֶר כְּבֵדִים / אֶל בְּסִיס הַטִּירוֹנוּת. // מִצָּפוֹן תָּבוֹא הִתְפַּכְּחוּת, / מִתְנַדְנֶדֶת / מִלַּיְלָה / שֶׁל רֶשַׁע. // עַל פָּנַי חוֹלֵף הָאִישׁ / שֶׁפָּשָׁט אֶת חַיַּי מֵעָלַי. // בּוּשַׁת בָּשָׂר גוֹאָה בִּי, / כִּכְרוּתַת עַפְעַפַּיִם / פּוֹרֶסֶת בִּי תְּמוּנוֹת. // זֵעָה מְצִיפָה אֶת אַפִּי. / שֶׁלִּי אוֹ שֶׁלּוֹ? // מַבָּטוֹ סוֹקֵר אֶת הַחוֹצִים, / וַאֲנִי גָּלוּי בֵּינֵיהֶם. / הוּא אֵינוֹ מוֹצֵא בִּי עִנְיָן. / אֲנִי כְּבָר לֹא בֶּן שֵׁשׁ.
רשומון מרוקאי
שרון אריק כהן
הוצאת אני, 77 עמ'
