שלומית בוזנח-בלאו לא תשכח את הדייט החורפי שהחל בהבטחה גדולה והסתיים באכזבה. הם קבעו להיפגש בחיק הטבע, ובוזנח-בלאו הכינה מרק ופיציות שיתאימו למזג האוויר. היא חיכתה לבחור בנקודה שבה קבעו, אבל הוא לא הגיע. היא דאגה לו, חשבה שאולי קרתה תאונה. רק לאחר שעה וחצי הוא התקשר, מתנצל, ואמר שזה לא ילך. במשך שש שנים "אינטנסיביות" כהגדרתה של דייטים, היא חוותה אכזבות. היה למשל הבחור ההוא שהגיע ואחרי עשר דקות התנצל ואמר שזה לא מתאים. שלומית שמה לב לכך שברגע שהתמונה שלה מועברת לבן הזוג הפוטנציאלי, הוא נסוג. "אני לא הבן אדם הכי פוטוגני ואני קצת מלאה, או בקיצור – לא עומדת בסטנדרטים המחמירים של היופי המערבי. עם הזמן הבנתי שהתמונה שאנשים מעבירים לדייט המיועד, מהווה מחסום. שמעתי את זה מעוד אנשים והבנתי שהרבה הצעות שידוכים מתפספסות ככה ונופלות על תמונה".
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
–מתקפה חריפה על הצעת חוק של ח"כ השכל: "מתכתבת עם הנאציזם"
–ריבונות מעשית: ממשלת הליכוד צריכה לפעול מול הטרור החקלאי
–האיש מאחורי המצלמה: ריאיון פרישה עם במאי התוכנית "עובדה"
הסוף טוב: היא נישאה והיא אם לשני ילדים חמודים, מתגוררת עם משפחתה בחריש, ועובדת כמתרגמת, כותבת ומתמללת. עכשיו, יש לה חלום – שעניין התמונה והמראה החיצוני ייצא מהצעות השידוכים, לפחות בשלב הראשון. היא גם כתבה ספר שעומד לצאת בקרוב לאור "תעביר את זה הלאה", שעוסק בעולם הדייטים במגזר. "אני רוצה שתמונה לא תהיה המדד היחיד. שאנשים ישמעו מי הבן אדם, מה האופי והתכונות שלו, ורק אז יחליטו, ולא יפסלו ישר בגלל תמונה".
בעידן של רשתות חברתיות שבו בחיפוש קצר את מוצאת ישר תמונה ומידע, זה אפשרי בכלל?
"אנשים שואלים אותי 'מה, לא נבקש תמונה?', אז אני לא אומרת לצאת עם כל אחד. אני כן רוצה שקודם תקשיבו להצעה. תשאלו מה השאיפות של המועמד, מה מעניין אותו בחיים ועל פי זה תחליטו. ולא ישר תשללו בגלל תמונה. לפעמים כשבאים בלי דעות קדומות אז משהו בשיחה נפתח, הלב מתרחב, מקבלים איזו תובנה וזה יכול להוביל לקשר נהדר. אני מכירה לא מעט זוגות שפסלו הצעה בגלל תמונה, ובסוף, כשיצא לאותם בני זוג להיפגש בעצמם משהו נפתח והם התחתנו". היא עצמה הכירה את בעלה ציון מהשכונה בה גדלה. "אולי אם הוא היה מקבל אותי כסוג של הצעה הוא לא היה רוצה לפגוש אותי, אבל בגלל ההכרות המוקדמת בינינו זה פשוט קרה".
את חושבת שפעם, לפני פייסבוק ואינסטגרם ותמונות שמועברות בוואטסאפ, היה קל יותר להכיר?
"אני חושבת שפעם היה יותר סיכוי לנישואים לאנשים שמוגדרים 'פחות יפים' על פי מודל היופי המערבי, בגלל שלא היה את הסיפור של התמונה. שאלתי את ההורים והדודים שלי איך זה עבד פעם והם אמרו שפשוט היו שואלים 'איך היא/הוא נראים?', אבל זה לא היה מדד. הרבה פעמים המפגש יצר קליק שלא על ידי התמונה".
גברים יותר נוטים לפסול על פי תמונה מאשר נשים?
"אני באה מהחוויה הנשית, אז נתקלתי בגברים שפוסלים, אבל אני בהחלט שומעת גם סיפורים הפוכים. באופן כללי הגברים יותר שמים דגש על מראה חיצוני, ובחורה תהיה יותר סלחנית למראה אם היא מרגישה שהפרטים מתאימים. גם כששאלתי בחורים 'אם היית מגיע לדייט והבחורה לא ממש הייתה הטעם שלך, אבל הייתה מתפתחת שיחה מעניינת, האם היית ממשיך?', כמעט 100 אחוז אמרו שכן. זאת אומרת שצריך לעבור את המשוכה של פגישה ראשונה".
בהרצאות שמעבירה בוזנח-בלאו חשוב לה להעביר מסר גם להורים. "חשוב לקבל את הבן או הבת ולא לתת להם תחושה שהם בררנים. חשוב גם לשמור על תקשורת פתוחה ולא להיות מלאים בטענות וביקורת. לפעמים כל מה שבחור או בחורה צריכים אחרי דייט גרוע, או אחרי פרידה קשה, זה פשוט תמיכה והכלה מההורים והמשפחה. תחבקו ותדעו גם מתי לקחת צעד אחורה ולהימנע מביקורת".
היא עצמה עברה בדרך לחופה תהליך קואוצ'ינג – אימון אישי שסייע לה לשנות תפיסות, לקבל ביטחון עצמי, וללמוד איך להתנהל בדייטים ו"להביא את העצמי האמיתי שלי בדייטים ובזוגיות". אחרי שנה של אימון התחילה לצאת עם בעלה, ולדבריה, התהליך שעברה סייע לה בכך.
התקופה הנוכחית מאתגרת את כולם, אבל נדמה שאחת האוכלוסיות שמשלמת מחיר כבד היא הרווקים והרווקות. יש פחות הצעות בתקופת הקורונה, פחות אפשרויות לצאת להרצאות או פעילויות תרבות ולפגוש את בני המין השני, וכמעט שאין מקומות להיפגש בהם. "הרבה חברות וקרובי משפחה שלי נמצאים בתקופת הכרות ומשתפים אותי בדילמות שלהם. אחד הקשיים הטכניים שיש עכשיו זה שאין היכן להיפגש. ההצעה שלי כל עוד מזג האוויר מאפשר לצאת להיפגש במקומות פתוחים. קק"ל פתחה פארקים ואתרים שונים במיוחד לצורך הזה. ישנו מיזם ובו אנשים פותחים את הבית שלהם – אם זו מרפסת, יחידת דיור או קליניקה עבור זוגות. ההורים שלי למשל גרים בזיכרון יעקב ויש להם יחידת דיור שכבר היו שם כמה מפגשים. מחמם את הלב לראות את ההיענות. יש מקומות שמשאירים לזוג כיבוד ואפילו גיטרה או אטרקציה אחרת שיש בבית. יש בארץ רחובות מקורים, אפשר פשוט לשבת שם עם פק"ל קפה. התקופה דורשת יצירתיות בתחום הזה".
