01 זיכרון ילדות תרבותי. גדלתי בוונקובר, קנדה, כילד חילוני בבית ציוני ואוהב ישראל. בגיל 11 לקחו אותי הוריי לבית הכנסת המקומי לקונצרט של החזן משה קוסביצקי שהגיע לעיר מניו־יורק. הקול המדהים והרגש הגדול מהדהדים בראשי עד היום הזה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– "בכל פעם שאני מקשיב לקולטריין אני נפעם מהעוצמה"
– האלגוריתם שניצח את הקורונה
– המאבק החדש: יד ושם זקוק לעמוד שדרה רעיוני
02 דמות שמעניקה לך השראה. יוסי בני. עיוור, חירש ועם מוגבלות פיזית כתוצאה מחיסון משולש פגום שקיבל בגיל שנה. הוא מתקשר באמצעות איות שפת הסימנים בכף ידו ומחובר אל העולם יותר מרוב האנשים שאני מכיר. הוא אמנם לא יכול לעמוד על רגליו ונמצא בדממה ובחשכה מוחלטת, אך עם המעט שכן יש לו הוא חי חיים מלאים ומנצל כל רגע ורגע להתקדם, ללמוד, ליהנות ולחוות. הוא ללא ספק ההשראה שלי ושל כל משפחתי.
03 עם מי היית רוצה לשבת לכוס בירה? עם דוד המלך. הדמות הכי מרתקת בעיניי. אדם שהגיע "מלמטה" כרועה צאן והפך למשורר, מצביא, מלך ישראל ומשיח ה'.
04 עם מי היית רוצה להתחלף ליום אחד? עם אשתי מלכי. הלב והמוח מאחורי כל צעד שלי בחיי הפרטיים ובשלוה. הייתי רוצה לראות כמוה עשרה צעדים קדימה, לחוות את האמונה החזקה שלה ולהיות מסוגל להתקדם כמוה ללא כל חשש מהמכשולים שיהיו בדרך.
05 ספר שקראת פעמיים. ספר התניא. או כפי שהוא קרוי, ספר הבינוניים. קראתי אותו עשרות פעמים ובכל פעם אני מתחזק ומקבל כלים משמעותיים להבנת החיים.
06 תפילה, פיוט או שיר שנוגעים בך במיוחד. הפיוט שאומרים במוצאי שבת, "איש חסיד היה" שיש לו חמישה בנים ומחפש דרכו ובסופו של דבר זוכה לסיעתא דשמיא מרובה. זה סיפור של אמונה וביטחון. הכלים שכל אחד מאיתנו זקוק להם. לרוב כשאני שר את הפיוט זה מביא אותי לדמעות.
07 מי מצחיק אותך. אנשים שחושבים שהם באמת בשליטה על מה שקורה. כמאמר הידוע: אדם חושב וא־לוהים צוחק. את ההשתדלות אנחנו מחויבים לעשות, אבל לא עלינו המלאכה לגמור.
08 עם מה אתה נרדם. לאחרונה אני נרדם עם ספר אקדמי באנגלית שעוסק בהיסטוריה של הציוויליזציה. התחום תמיד ריתק אותי, וזו גם סגולה טובה להירדם.
09 תמונה על הקיר שלך. כשפתחנו את שלוה לפני 30 שנה, אשתי מלכי תלתה לי על הקיר מולי תמונה של סוסי פרא דוהרים, שהסוס המוביל בה נמצא מטר לפני כל האחרים. היא אמרה לי תמיד לזכור שהסוס הזה הוא אני, ושאני חייב תמיד רק להסתכל קדימה ולהמשיך בדהירה, כי אם אסיט את ראשי לאחור כולם, ילדיי ומשפחות שלוה, ייפלו ויתרסקו יחד איתי. התמונה הזאת לא זזה מהקיר מולי במשרדי עד היום הזה, ומזכירה לי בכל יום את שליחותי.
