הפתגם העממי "התכשיט הכי יפה הוא חברה מכוערת", הוא רגע מזוקק של תבונה טהורה. מסתבר שהוא נכון גם לתחומים אחרים משדות החיים. כך למשל, כשבחוץ משתוללת מגפה עולמית, בתי הספר סגורים, הכלכלה מתפוררת ומבוגרים וילדים רבים חווים חרדה, בדידות ומצוקה עמוקה, אין כמו להיזכר בימים אפלים וקשים מאלה כדי להרגיש בכל זאת קצת בני מזל.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– בכירים באירופה: יש לנתק את האסלאם ממדינות מוצאו
– על אף הכותרות, דחיית משפט רה"מ לא דרמטית
– שטייניץ הזמין את נשיא לבנון לפגישה, וקיבל כתף קרה
אך זו רק אחת הסיבות, מני רבות, שבעטיין "המלחמה שהצילה אותי" הוא ספר מושלם לבני הנוער של שנת 2020. זהו ספר חי ורגיש שלב פועם בין דפיו, והקריאה בו מזמנת אינספור רגעי הזדהות ואמפתיה עמוקים. זאת אף שהסיפור מתחיל הרחק הרחק באנגליה, באוגוסט 1939, על רקע התקדרותם של ענני ערב מלחמה.
בגוף ראשון, צלול, נקי ונטול ייפוי או מאמץ, מספרת הגיבורה בת העשר על חייה בצל המלחמה. איידה הנכה מתאמנת בעמידה ובהליכה רק בזמנים שבהם ג'יימי אחיה הקטן יוצא עם אמם האכזרית מהבית. האימונים מייסרים ופוצעים אותה שוב ושוב, ולמעט ניסיון בריחה כושל אחד, שעלה לה במלקות, היא מעולם לא יצאה את פתח הבית. כל מה שהיא יודעת על העולם, למדה מתוך התבוננות בחלון הפונה אל הרחוב ומהדברים שמספר לה ג'יימי. כשאיידה שומעת ממנו שצפוי פינוי של ילדי השכונה לאזורי הכפר, מחשש להפצצות על העיר, היא מבינה שזו ההזדמנות שלהם לברוח מהחיים האומללים בצל אימם, ובחסות פגזי המלחמה הם יוצאים לדרך:
"הכניסו אותנו לבניין גדול, שם העמידו אותנו בשורות לאורך הקירות. גברים ונשים מהכפר באו ועברו על פנינו, הסתכלו עלינו במבטים בוחנים, חיפשו את החמודים, היפים והבריאים כדי לקחת הביתה […] אמא צדקה. אף אחד לא רצה אותנו. היינו היחידים שלא נבחרו".
לאורך הספר ישנם לא מעט רגעים כמו הרגע הזה, המתואר כאן; רגעים של היישרת מבט אל מקום הפצע ותיאור חד של מקום הכאב. בסופו של דבר, בלית ברירה, נלקחים הילדים לביתה של סוזן הערירית. ומכאן ואילך, בזהירות ובחשדנות, נרקם ביניהם חיבור אמיץ, אוהב ומשכנע בפשטותו.
למרות הפיתוי לגזור איזה לקח מוסרני מסיפורה של איידה, נדמה שלב הסיפור איננו סובב סביב הרצון להוכיח שכל רע הוא הזדמנות לטוב, או שאין ייאוש בעולם כלל. לב הסיפור מצוי דווקא באנושיות האמינה והבלתי מתפשרת שמתוכה הוא נכתב. עם התקדמות והשתכללות העלילה נפרש בה ממד של חיות מלאה, כנה, שיש בה חמלה וזעם, יופי וחרדה, שנאה, מסירות ואהבה גדולה.
בימים האלה, כשמפגשים אנושיים רבים נוצקו למלבנים מרצדים על מסך, מופע האנושיות העז הזה הוא גילוי עוצמתי המורגש בגוף ממש. כמעט כמו חיבוק אמיתי.
המלחמה שהצילה את חיי
קימברלי ברובייקר ברדלי
מאנגלית: אמנון כץ
הקיבוץ המאוחד, 2020, 276 עמ'
גיל: עשר ומעלה
