ב־9 בדצמבר יהיה יובל שניידרמן בן 18 באופן חוקי, אבל את יום ההולדת הוא יחגוג בתאריך העברי: ה' בטבת. שניידרמן, שעלה בתחילת העונה לקבוצת הבוגרים של הפועל ירושלים, הוא בוגר התיכון הדתי הימלפרב. לא עניין של מה בכך, להיות חלק מהסגל של מחזיקת גביע המדינה בכדורסל – על אחת כמה וכמה כשמדובר בשחקן שומר מצוות.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– אגדת דשא: חייו ומותו של דייגו מראדונה
– "המטרה שלי היא לעזור לקבוצה לנצח בכל דרך אפשרית"
– "אני מקווה שנפתח כאן את הדלת לעוד ישראלים"
בדיקה קצרה מגלה שהוא בין הדתיים היחידים בליגת העל. אביאל נאמן־צדק מהפועל חולון הוא חובש כיפה, ובהפועל גלבוע/גליל יש שני נציגים שומרי מסורת: בניה סרור וחן כלפון. מעבר לכך, יאיר באומן שיחק בעבר בליגת העל במכבי ראשון־לציון עם כיפה לראשו, וגם אריאל ז'אנו ששיחק בעבר בחולון הוא דתי.
אין הרבה בחורים מרקע דתי שבוחרים להתמקצע בספורט. למה לדעתך זה עדיין דבר נדיר יחסית?
"אולי אנשים חושבים שקשה יותר להתמודד עם זה ממה שבאמת, ושאין תמיכה מספיקה. למשל, אם יש משחק במוצאי שבת, אולי הם חושבים שאין דרך למצוא לזה פתרון ולהגיע אליו. לדעתי לא נכון להסתכל על זה ככה, כי לכל דבר יש פתרון. נגיד שיש משחק בחו"ל בשבת, רחוק מהמלון שבו הקבוצה נמצאת – בדקתי ויש אוטובוסים, ואם הנהג גוי אז מותר לנסוע. אם יש משחק בישראל במוצאי שבת, רחוק ממך – אתה יכול לישון קרוב לאולם ולהגיע ברגל. לכל דבר יש פתרון".
איך התייחסו בתיכון לעיסוק שלך בענף?
"ממה שאני מכיר, הימלפרב הוא התיכון הדתי שהכי מקדם ספורט. בכל דבר שם יעזרו לך, יתמכו בך, יקלו עליך בלימודים – אם צריך, תוכל להפסיד שיעור ולהשלים את החומר בפעם אחרת. תמיד ימצאו שם פתרונות ותקבל את מה שאתה רוצה מבחינה ספורטיבית. בענפי הספורט שם תמיד מגיעים לתוצאות יפות".
ב־2019 הוא הוביל את הימלפרב לזכייה שנייה ברציפות באליפות החמ"ד – הליגה בהשתתפות ישיבות תיכונית ובתי הספר העל־יסודיים בחינוך הממלכתי־דתי – והיה המצטיין בגמר מול ישיבת בני עקיבא גבעת־שמואל.
"באופן טבעי באים להימלפרב נערים דתיים שעוסקים בספורט ומעדיפים ללכת לשם ולא לישיבות תיכונית, כי יש פחות שעות לימוד", מסביר שלומי גולדברג, מורה ורכז חינוך גופני בבית הספר הימלפרב. "לפני בערך עשר שנים הצליח בית הספר להגיע לגמר בכדורסל, זה היה די מקרי. לא היה אז מאמן מקצועי לנבחרת. היו מביאים איזה תלמיד י"ב שיאמן ומאלתרים, כמו רוב הישיבות התיכוניות והתיכונים הדתיים. המנהל בזמנו, שהיה רחוק מהעולם הזה, הגיע לגמר וראה כמה זה יכול לעורר גאווה והזדהות סביב בית הספר. פתאום הוא הבין שלספורט יש כוח. הצלחנו לשכנע אותו שיהיה טוב להשקיע בספורט. צריך לתעל את האנרגיות של התלמידים לכיוונים חיוביים, וספורט יכול להיות דרך מצוינת".
גולדברג הוביל בתיכון מהפכה בתחום. "התחלנו להשקיע בקבוצת הכדורסל, הבאנו מאמן עם משכורת חודשית שהדריך את הנבחרות, ואז התחילו להגיע הישגים. השקיעו גם במתקני ספורט, והרבה תלמידים נרשמו לחוגים. דבר הוביל לדבר. נתנו דגש גם על הנושא הבריאותי. פתחנו קבוצת ריצה בבית הספר והתחלנו להשתתף במרתונים", הוא מספר. "לקידום הספורט יש ערך גם מבחינה אידיאולוגית. זה אומר לצעירים: אתם יכולים להיות דתיים ולעסוק בכל דבר. אם נער שומע רק 'אתה לא יכול לעשות את זה' ו'אתה לא יכול לעשות את זה', הוא לא ירצה להיות דתי".
עודד קטש: "יובל הוא ילד מוכשר שאוהב לעבוד קשה. הוא ילד טוב ואני אוהב את ההתנהלות שלו. הוא גם הוכיח באימונים שהוא הולך ומשתפר, ויכול להיות שחקן ליגת העל בעתיד"
שניידרמן אינו היחיד מבית הספר שהגיע להישגים ברמה הארצית בשנים האחרונות. "איתן זרביב, בוגר הימלפרב, הוא אלוף ישראל לנוער בריצת 800 מטר", מציין גולדברג, "הוא קיבל מעמד של ספורטאי מצטיין מהצבא, אבל הוא ויתר על זה כי הוא התקבל ליחידה מובחרת. אצלנו בציבור הדתי האתוס הוא סיירת, לא להיות ספורטאי מצטיין. אבל יכול להיות שאם יהיה ספורטאי דתי בהפועל או במכבי זו תהיה דוגמה ומופת. כמו שבזמנו אורי אורבך כתב 'הטובים לתקשורת', אני חושב שהיום צריך אולי להגיד: 'הטובים לספורט'. הציבור הדתי צריך להשקיע גם בתחום הזה. עד היום לא היו הרבה ספורטאים דתיים, רק חריגים פה ושם".
בשם האב
גובהו של שניידרמן 1.85 מטר, והוא משחק בעמדות הגארד. הוא התקדם בהדרגה בגילים הצעירים, וכשהיה בכיתה י' כבר זכה עם הפועל ירושלים בגביע המדינה לנערים כשחקן חמישייה. בקיץ הוא זומן לנבחרת העתודה (עד גיל 20) של ישראל. "ברור שיש לי שאיפה לייצג את המדינה יום אחד בנבחרת הבוגרת. אם אהיה טוב, אני אהיה שם", הוא אומר.
אביו אמיר אינו דתי, ואמו דלית, דתייה. "הבית מתנהל כדתי לגמרי, ואבא מחוץ לבית עושה מה שהוא רוצה, לא מפריעים לו. בבית שומרים שבת, כולל שעון שבת לאורות ופלטות", מסביר יובל. יש לו עוד שתי אחיות גדולות, וגם הן מקיימות אורח חיים דתי.
ההורים תמכו בך לכל אורך הדרך?
"הם תמכו, ברור, אבל לא נתנו לזה להפיל אותי בלימודים. הם אמרו: תעשה מה שאתה רוצה, אבל אתה חייב תוכנית גיבוי".
שניידרמן סיים את הלימודים עם בגרות טובה וציונים שהוא מגדיר כ"לא רעים בכלל". הוא למד חמש יחידות מתמטיקה וחמש יחידות אנגלית, וסיים עם 80 ומעלה בשני התחומים.
הסיבה לכך שההורים התעקשו שתהיה לו אפשרות גיבוי קשורה לעברו של אביו, אמיר שניידרמן, ששיחק כדורסל בצעירותו ונאלץ לוותר על חלום הקריירה המקצוענית בגלל פציעה. "גם הוא שיחק בהפועל ירושלים בגיל צעיר, אבל אז הוא קרע את המניסקוס (רצועה בברך, ש"מ) וגמר את הקריירה. מזל שהייתה לו תעודת בגרות טובה, והיה יכול לקום משם", מספר יובל.
אתה מרגיש שהניסיון שלך לפתח קריירה מקצוענית הוא גם ניסיון לממש את החלום שאבא שלך לא הגשים?
"כן, להגשים את מה שהוא נפל בו כשהוא נפצע. אני תמיד רואה את זה ככה. ברור שגם אני ממש אוהב את זה מבחינה אישית, אבל למה לא להסתכל גם על סגירת המעגל, שהוא התחיל ואני אמשיך את זה?"
זה לא שם לך גם משקולת על הכתפיים?
"אני לא רואה את זה כמשקולת על הגב, אלא רק כדבר שדווקא ידחוף אותי קדימה, כדי לנסות לעבור את מה שהוא הגיע אליו ולהיות טוב יותר. תמיד יש לאן להתקדם. אבא ממש תומך, נותן את כל מה שהוא יכול, אימונים אישיים ועוד דברים".
האב, אמיר, מבהיר שלא מופעל על יובל לחץ עודף בעניין. "זו שאיפה שלו, שהוא יעשה את מה שטוב לו ועושה אותו שמח. אנחנו מקווים שהוא יצליח, שיקבל את הדקות, והעיקר שייהנה ושיישאר בריא", הוא אומר, "הדבר הכי חשוב מבחינתנו זה חינוך ולהיות בן אדם".
היום האב עובד ככלכלן בסוכנות היהודית. "שיחקתי בנוער והייתי גם בנבחרת הקדטים (עד גיל 16, ש"מ) של ישראל, וכבר הספקתי לעלות לקבוצת הבוגרים. קצת לפני הצבא קרעתי את המניסקוס במהלך משחק. גם הכדורסל הלך וגם הצבא קצת הלך, ביחד", מספר אמיר.
הזדמנות נדירה ללמוד
יובל אוהד את הפועל ירושלים מהבית. "מגיל קטן מאוד הייתי הולך עם אבא למשחקים במלחה", הוא מציין.
להיות בסגל ולהתאמן יחד עם השחקנים בקבוצה הבוגרת זה סוג של הגשמת חלום?
"האמת? ממש. לא באמת האמנתי שאגיע למצב הזה, שאתאמן במועדון גדול כזה עם הישגים כאלה ושחקנים ברמה הזו. קשה להאמין שהגעתי לזה, אבל לפעמים מה שאתה מבקש ומאחל בלב מסתדר".
הוא משחק במועדון מאז כיתה א', מקבוצת הילדים. "בשלוש השנים האחרונות קפצתי מדרגה באמת, והרגשתי שאני מתקרב לרמות שאני רוצה לשחק בהן", הוא אומר.
העונה האחרונה שלו בליגת הנוער נקטעה באמצע בגלל מגפת הקורונה. "השנה בעקבות הקורונה הייתה לי הזדמנות להתחיל את העונה עם קבוצת הבוגרים", הוא מספר. עד עכשיו יצא לו להשתתף בעיקר במשחקי אימון, אבל בניצחון המוחץ של ירושלים על מכבי חיפה הוא קיבל דקות ראשונות במשחק רשמי בליגת העל ואפילו קלע שלשה. בינתיים הוא נשאר צנוע.
יש לך סבלנות לחכות עד שתקבל הזדמנויות משמעותיות בקבוצת הבוגרים?
"אני בכלל לא מסתכל על זה עכשיו. אני מסתכל על ההזדמנות הגדולה שנתנו לי להיות שם בכלל, להתאמן ולהיות חלק מהקבוצה. אני רק רוצה שהקבוצה תצליח, לא מסתכל על עצמי אלא על מה שטוב לקבוצה. אשמח לשחק, אבל בינתיים אני שמח שיש לי אפשרות להתאמן עם הקבוצה".
"כל השחקנים בקבוצה ממש תומכים, וכולם ביחד. כולם נותנים עצות מהניסיון שיש להם, מדברים איתי, ולא משנה שאני צעיר. הכול ממש שוויוני וכולם מתנהגים יפה, האמת היא שלא האמנתי שזה יהיה ככה"
בעקבות הקורונה והסגר השני קבוצות ליגת העל לא היו יכולות לפתוח את העונה ולהתאמן באופן סדיר. לבעיה נמצא פתרון יצירתי: קבוצות הליגה (למעט האלופה מכבי תל־אביב) נרשמו לליגה הבלקנית, ומאחר שפעילות במסגרת בינלאומית הייתה מותרת גם במהלך הסגר, המהלך אפשר להן להמשיך להתאמן ולשחק, כך שהשחקנים שמרו על כושר. מאז הליגה הישראלית כבר יצאה לדרך. שניידרמן מסתכל על ההיבט החיובי במצב המוזר שנוצר: "בשבילי זו הזדמנות, כי יהיה עומס על השחקנים ואולי אוכל לקבל דקת משחק פה ושם".
באופן כללי אתה חושב שנותנים לשחקנים ישראלים בליגה מספיק הזדמנויות להוכיח את עצמם?
"אני לא יכול לענות על זה, כי זה לשיקול המאמן. המאמן צריך לתת דקות למי שתורם לקבוצה ואיתו הקבוצה תוכל להגיע הכי רחוק".
ולא משנה אם הוא שחקן בית שגדל במועדון?
"לא. ברור ששחקן בית יעלה את ההתלהבות של האוהדים, אבל מי שהכי טוב הוא מי שמגיע לו לשחק. מה שטוב לקבוצה. זה מדרבן אותי להיות טוב יותר, כך שהמאמן יסתכל עליי כשחקן שצריך לשחק".
יש שחקנים בקבוצה שאתה בקשר מיוחד איתם?
"האמת היא שכל השחקנים בקבוצה ממש תומכים, וכולם ביחד. כולם נותנים עצות מהניסיון שיש להם, מדברים איתי, ולא משנה שאני צעיר. הכול ממש שוויוני וכולם מתנהגים יפה, האמת היא שלא האמנתי שזה יהיה ככה. מקבלים אותי ועוזרים בכל מה שצריך".
תמיר בלאט בערך בגובה שלך, שניכם גארדים ישראלים עם נתונים גופניים דומים.
"מכל אחד יש מה ללמוד. ברור שאני מסתכל עליו, תמיר הוא שחקן ברמה גבוהה מאוד עם חוכמת משחק גבוהה מאוד. יש הרבה מה ללמוד ממנו".
עודד קטש היה מהרכזים הגדולים בתולדות הכדורסל הישראלי. אתה מרגיש שהוא נותן לך ערך מוסף כמאמן עם הניסיון שלו כרכז בעבר?
"ברור, זה מעלה את הערך המוסף בהמון. הוא נותן המון טיפים, וטיפ ממנו זה טיפ שלא כל אחד מקבל. אפשר גם לראות בדרך שבה הוא מנהל את המשחק ורואה את המשחק – יש לו ראש שלא רואים בכלל, אין דברים כאלה. אפשר רק להסתכל ולשמוח שאני שם".
אילו נקודות במשחק שלך אתה צריך לשפר?
"עכשיו אני מתמקד בעיקר בעבודה על קליעה ועלייה במסה, כי בגובה שלי אתה חייב שיהיה לך את זה ברמות הכי גבוהות, אבל אני עובד על הכול. צריך שתהיה לי קליעה יציבה באחוזים גבוהים".
חוץ מהחברים לקבוצה, יש שחקן מסוים בכדורסל הישראלי שאתה שואב ממנו השראה במיוחד?
"לדעתי גל מקל. מוסר העבודה שלו – אין דברים כאלה. הוא נותן את כל מה שהוא יכול וזה הביא אותו לרמות הכי גבוהות, גם ל־NBA. אפשר רק ללמוד מהדרך שלו".
מה החלומות שלך בכדורסל?
"החלום הכי גדול הוא להגיע ל־NBA, אבל אני לא יודע כמה זה יקרה. אני חולם לעבוד הכי קשה ולהגיע לרמה הכי גבוהה שאני יכול, למשל ליורוליג".
חוכמת משחק יוצאת דופן
"יובל הוא ילד מוכשר שאוהב לעבוד קשה", אומר עודד קטש, מאמן הפועל ירושלים, על הכישרון הצעיר. "הוא ילד טוב ואני אוהב את ההתנהלות שלו. אנחנו שמחים שהוא איתנו. הוא גם הוכיח באימונים שהוא הולך ומשתפר, ויכול להיות שחקן ליגת העל בעתיד".
עד כמה רחוק אתה חושב שהוא יכול להגיע?
"קשה לדעת בגילים האלה, הרבה תלוי בו. יש עוד כמה דברים במשחק שלו שהוא צריך לשפר, הוא יודע את זה, והוא בכיוון הנכון".
גם דוד אטון, שאימן את שניידרמן בקבוצת הנערים ובקבוצת הנוער של המועדון, משבח את יכולותיו. "אני חושב שמה שהכי מאפיין אותו זו חוכמת המשחק שלו. כבר מגיל צעיר מאוד בלטה ראיית המשחק שלו, שהיא יוצאת דופן. הוא רואה דברים ששחקנים אחרים לא רואים, מצליח למצוא את האפשרויות המפתיעות למסירה ולתת אותן בצורה מרשימה. יש לו אומץ להעז ולנסות דברים חדשים".
"לאימונים בשבת אני הולך ברגל, בין חצי שעה ל־45 דקות הליכה, ובמוצאי שבת באים לאסוף אותי במכונית. אם יהיה משחק במוצאי שבת אוכל לישון במלון קרוב וללכת לאולם ברגל. גם בענייני כשרות הפועל תמכו בכל מה שצריך, והביאו אוכל כשר בשבילי"
"הוא מהשחקנים שעובדים הכי קשה שיש, וכרגע נראה שזה משתלם ושהוא בדרך הנכונה להצליח", ממשיך אטון, "בסוף קשה מאוד להצליח להיות שחקן בוגרים, ולמעט שחקנים יש ההזדמנות הזו בכלל. ליובל יש סיכוי טוב, ואני חושב שהוא מודע לזה".
משחקי ליגת העל בכדורסל אמנם לא נערכים בשבתות, אבל כשמדובר בכדורסל בינלאומי אי אפשר לשלוט בלוחות המשחקים. רק לאחרונה הכדורסלנית טל לב שוחררה מסגל נבחרת ישראל לקראת צמד משחקים במוקדמות אליפות אירופה לנשים, מאחר שהיא שומרת שבת ואחד המשחקים נקבע ליום הזה. בסופו של דבר, בעקבות פרסומים בתקשורת, הוחלט להחזיר אותה לסגל הנבחרת בכל זאת. "זה משהו שיושב בראש, אבל אני מסתכל על זה ככה שגם אם תהיה התנגשות, אוכל להמשיך אחר כך כרגיל. אז פעם אחת תהיה התנגשות, ואחרי זה הכול יהיה רגיל. אני חושב שתמיד אפשר למצוא דרכים להסתדר", אומר שניידרמן.
היו מקומות של התנגשות בין האמונה לכדורסל?
"עוד לא יצא לי. לאימונים בשבת אני הולך ברגל, בין חצי שעה ל־45 דקות הליכה, ובמוצאי שבת באים לאסוף אותי במכונית. אם יהיה משחק במוצאי שבת אוכל לישון במלון קרוב וללכת לאולם ברגל. גם בענייני כשרות, הפועל תמכו בכל מה שצריך, והביאו לי אוכל כשר בשבילי. בנושא השבת מבררים תמיד אם אספיק להגיע, מנהל הקבוצה דיוויד בסן נמצא איתי בקשר בנושאים האלה".
יש בך רצון להצליח גם כדי להיות מודל לחיקוי עבור צעירים דתיים?
"זה ברור, כל אחד רוצה להיות מודל לחיקוי למישהו, שיהיה מה ללמוד ממנו. אשמח מאוד אם אני אהיה זה שיעלה את אחוזי ההשתתפות של דתיים ואת המודעות לכך שאפשר לשלב גם וגם".
