01 זיכרון ילדות תרבותי. הספר "דירה להשכיר" של לאה גולדברג. גדלתי בעיר לוד, שהיו בה אוכלוסיות רבות, שונות ומגוונות, ביניהם מעדות המזרח, עדות אשכנז, דתיים, חילונים, ערבים ויהודים – וכולם דרו יחדיו בשלום ובהרמוניה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– "מצחיקים אותי אנשים שחושבים שהם באמת בשליטה על מה שקורה"
– התארגנו, מתארגנים, נתארגן: להיות חלק מהמערכת
– דגלו של ניצול שואה יתנוסס בגאווה בשגרירות ישראל בקנדה
02 דמות שמעניקה לך השראה. אין אחת ספציפית, לקחתי דברים רבים מרבים, וגם למדתי מה לא לעשות. אני לוקח מכל מי שאני מכיר את הדברים החיוביים, מקבל השראה ולומד כל הזמן.
03 עם מי היית רוצה לשבת לכוס קפה. הייתי שמח להיפגש עם האבות המייסדים – הרצל, בן־גוריון וז'בוטינסקי – ללמוד מעט יותר על דרכם ועל מורשתם, להעמיק בשיח על תפיסת הממלכתיות ולשוחח איתם על הפלא שנקרא מדינת ישראל. לספר להם שלמרות שיש ביקורת, יש גאווה גדולה, והם יכולים להיות גאים במה שהשאירו אחריהם.
04 ספר שקראת פעמיים. "אהבת שאול" של אלי עמיר. יש בי אהבה לספרות ישראלית ובדגש על סיפורים שהתרחשו בירושלים לפני שנים, כמו ספרו של חיים סבתו "כעפעפי שחר". משהו שובה אותי בסיפורי העיר הקסומה הזאת ודרכם אני מדמיין תמונות ומריח את ריחות העיר.
05 שיר שנוגע בך במיוחד. מוזיקה ואמנים ישראלים מרגשים אותי. אני שומע רק מוזיקה ישראלית, והמנעד רחב. אני אוהב ים־תיכוני מאוד ועוקב אחרי כל שיר חדש שמתפרסם. כשהייתי ראש ענף התרבות בצה"ל ערכתי ספר שנקרא "שירון צה"ל" ובו 120 שירים שחשבנו שנכון וחשוב לכל חייל להכיר.
06 מאכל שאתה לא יכול לעמוד בפניו. קציצות הפראסה והמוסקה של אמא שלי והבישולים הטעימים של שרון אשתי, שכל פעם מבשלת מטעמים בהפתעה.
07 מה מצחיק אותך. המשפחה שלי, יש לנו הומור ייחודי שהוא שלנו, ורעייתי בשיחות ליליות מצחיקות. גם חברי ילדות שמלווים אותי כל חיי, וחברי פרלמנט שאנחנו נפגשים לאימוני כושר ולצחוקים רבים ומשותפים. בכלל, לצחוק יש תפקיד מרכזי בחיי.
08 עם מה אתה נרדם. טלוויזיה, ומפעם לפעם עם ספר מרתק שסוחף אותי לשעות הקטנות של הלילה. בסוף היום מתאים לי קצת אסקפיזם.
09 מה שם קבוצת הווטסאפ המשפחתית שלכם. "האביבים". הקבוצה של אמי, אחותי ושלי נקראת "החשומות" – מילה מרוקאית שפירושה בושות או סטייה מנורמות. נחשפתי אליה בילדותי והשתמשנו במילה הזאת כמה פעמים, ומאז אימצנו אותה לשם הקבוצה.
