"מצוד בערפל" נפתח בסצנה מזעזעת: אב אלים דוקר את אשתו תחת השפעת אלכוהול וסמים. הוא רודף אחרי ילדיו ברחבי הבית, אך הילדים – בכוחות משותפים – מצליחים להתגבר עליו כשבנו בן התשע מכה אותו שוב ושוב באלת בייסבול שהושיטה לו אחותו. הסצנה כולה מסופרת מנקודת מבטו של טלי, כולל ההצדקה למעשיו והאלימות הנואשת שמתפרצת מתוכו.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
סיפורים מהישיבה: מה עשיתי עם ציצית בהופעה של אביב גפן
סיפוח עכשיו: במרוקו חוגגים ניצחון בסהרה המערבית
נושא הלפיד: "ממש מסקרן אותי לאמן בגרמניה"
העלילה המרכזית מתחילה שמונה שנים מאוחר יותר. האח והאחות, שלא נפגשו מאז, חיים במשפחות אומנה באותה עיירה שלווה באורגון: שרלה בת ה־13 מאומצת בידי שני אנשי חוק בדימוס, קווינסי ורייני; וטלי בן ה־17 חי אצל מורה למדעים בתיכון ואשתו, עקרת בית שיש לה עבר אפל משלה. כשהורי האומנה של טלי נמצאים מתים במיטותיהם, וזמן קצר לאחר מכן מבוצע ירי נוסף בתחנת דלק, הוא הופך לחשוד בסדרה של מעשי רצח. נפתח אחריו מרדף משטרתי רחב היקף, שאליו מצטרפים גם הוריה המאמצים של שרלה – לשעבר פרופילאי ב־FBI וסגנית שריף שנקראים לייעץ למשטרה.
כדי שיוכלו לתפוס את טלי, החוקרים צריכים להבין אותו ואת הנסיבות שהובילו לרצח הוריו. המידע על חייו של הנער הבעייתי נאסף בהדרגה, ומוצג לקורא במקביל דרך פרקי פלאשבק שמסופרים מנקודת מבטו. כך למעשה הספר מורכב משני מרדפים שמתנהלים במקביל: האחד פיזי והשני פסיכולוגי. הראשון עתיר אקשן ויריות, השני עוסק בסוגיות מורכבות של בדידות, שייכות והתמודדות עם טראומה.

לצד המתח, זהו בראש ובראשונה ספר על משפחה: החל במשפחה המתעללת של טלי ושרלה והמשפחה המצומצמת יותר שבנו לעצמם כילדים, משפחה של שניים שבה טלי שימש כהורה בפועל עבור אחותו הקטנה; דרך שתי משפחות האומנה ויחסיהן עם הילדים החדשים שלהן, והניסיון לשלב אותם ולהתמודד עם המצוקות שהם נושאים איתם; וכלה בקשיים המשפחתיים שההורים המאמצים עצמם מתמודדים איתם. כל הדמויות נאבקות כדי לעצב להן את המשפחה שהיו מעוניינות בה וכדי להימלט מזו שנולדו לתוכה, זו שנמצאת איתן ובתוכן בין אם ירצו בכך ובין אם לא (הרעיון הזה בא לידי ביטוי גם בשם המקורי של הספר, Right Behind You, אלמנט שהלך לאיבוד בתרגום לעברית). השאלה האם הדמויות יצליחו בניסיון לברוא לעצמן משפחה חדשה היא הציר המרכזי שסביבו נבנה המתח העלילתי.
זהו ספר מתח אפקטיבי בסך הכול, אם כי לא מהסוג שאי אפשר להניח מהיד. הבנייה הרגשית של הדמויות, ובעיקר של שרלה וטלי, טובה מהרגיל בז'אנר, אבל לפעמים באה על חשבון הקצב העלילתי. בעיה נוספת היא הנטייה של הסופרת לא לסמוך על הקורא, ולחזור פעם אחר פעם על רעיונות מרכזיים ועל התפתחויות חשובות בעלילה – לרוב פעם אחת כשהן מתרחשות, עוד פעם כשהחוקרים דנים בהן, ושוב בצורה של מונולוג פנימי. לבעיות הללו מצטרף תרגום מסורבל מעט. עם זאת, העלילה מעניינת, הטוויסטים בהחלט מפתיעים, וחלק מהדמויות, הסיטואציות והדילמות ימשיכו ללוות את הקורא גם אחרי שיסיים את קריאתו.
מצוד בערפל. ליסה גרדנר, תרגום: גיא הרלינג. ידיעות ספרים, 408 עמ'