תפוצ'יפס: שמים את תפוחי האדמה במרכז
לפרסומות לחטיפים יש נטייה להתיילד או להיות רעשניות ותזיזתיות, לכן הפרסומת החדשה של תפוצ'יפס כל כך מפתיעה לטובה דווקא בפשטות שלה.
עמוס לביא, מגדל תפוחי אדמה כבר דור שני, יושב בעמדת שידור בלב שדה תפוחי אדמה, ומבקש להשמיע לנו איך נשמע חטיף שעשוי מתפוחי אדמה טריים. בתחילה הוא מסיר מהם את רגבי האדמה, אחר כך הוא מקלף אותם בסכין חדה ולבסוף משמיע לנו את קול ההתפצחות של התפוצ'יפס בפה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
דמי חנוכה: כך תחסכו עבור הילדים
גם בחינוך ילדים: כל אחד הוא אור קטן
סיכום המסע של צביקה קליין לעומק תיאוריית הקשב
מתברר שזו הדרך הטובה ביותר לשווק את החטיף הוותיק והאהוב. הרי את הטעם אנחנו כבר מכירים, אבל היכולת לחבר לו תחושה של טריות ורעננות – כאילו החך שלנו עומד לפגוש מנה שהוכנה במסעדה ולא חטיף שיוצא מתוך שקית – היא השיחוק האמיתי.
בלי ריבוי שחקנים, בלי כוכבי ילדים, בלי שיר אינפנטילי, ריקוד ברחובות או גימיק, בתפוצ'יפס הבינו שהנכס הכי חשוב להם הוא, ובכן, התפוצ'יפס. היכולת לתת לחטיף מתועש ומוכר חיים חדשים כנשנוש טרי היישר מהחקלאי היא פיצוח אמיתי.
פסק זמן: הפרסומת שעושה חשק לצעוק די
קחו את כל מה שנכתב לגבי הפרסומת לתפוצ'יפס, סובבו ב־180 מעלות – ותקבלו את הפרסומת לטעמים החדשים של "פסק זמן".
ההשוואה מתבקשת. הרי בשני המקרים מדובר בחטיף מוכר מאוד ופופולרי מאוד, מבית היוצר של שטראוס־עלית. אבל בזמן שבתפוצ'יפס החליטו לשים את החטיף שלהם במרכז, במקרה של פסק זמן – שדווקא יוצא עכשיו בסדרת טעמים חדשה בשיתוף פעולה עם הקונדיטור דודו אוטמזגין – הפרסומת רועשת, צעקנית ומלאת גימיקים.
הפרזנטור עידו מוסרי לובש ופושט דמויות – גברים, נשים וילדים, תוך שהוא שר בקולות שונים, כמובן, למנגינת "עוד לא אהבתי די": "מספיק עם זה ודי, אקח לי פסק זמן, תמשיכו בלעדיי". המוצר עצמו, אגב, מקבל רק קלוז־אפ בודד – לטעמי הפריים המוצלח ביותר בפרסומת. איפה הפוקוס על הטעמים החדשים והמסקרנים? איפה הניסיון לפנות לבלוטות הטעם? כנראה נותרו על רצפת העריכה.
ועוד משפט קטן אחד: היש דבר מטריד יותר מגבר שמחופש לתינוק קטן? אני סבורה שלא.
מכבי: למה באמת לא כדאי להגיע למיון
לאדיר מילר, מתברר, יש חוזה ארוך־טווח עם קופת החולים מכבי. הבחירה בו כפרזנטור הייתה טובה לשעתה: מילר הוא איש משפחה, אב לשלושה ילדים, וככזה הצליח להביא טוויסט הומוריסטי לשירותי בריאות למשפחה כולה. אלא שמשהו השתבש בדרך, ובפרסומת החדשה של מכבי, אדיר לא מגלם את עצמו, אלא לובש את דמותו המגוחכת של "נתן המכור למיון".
השירות החדש שמכבי משיקה הוא אפליקציית RED שאמורה לתת מענה במקרי חירום רפואיים דחופים ולחסוך נסיעות מיותרת למיון. על פניו מדובר בפיצ'ר קל לשיווק: הרי מי רוצה להגיע למיון? אבל במשרד הפרסום החליטו להתחכם, ולהציג דמות מעצבנת שנוהגת לפקוד את המיון כתחביב ולהציק לצוות הרפואי.
התוצאה לא מצחיקה ובעיקר לא משרתת את המסר. הרי כשאנחנו מבהילים למיון ילד קודח מחום או את סבתא שנפלה במדרגות, אנחנו לא שואלים את עצמנו האם אנחנו מעמיסים על הרופאים והאחיות, אלא האם שהייה ארוכה במיון הכרחית נוכח המצב שנקלענו אליו, והאם יש דרך אחרת לקבל טיפול רפואי הולם.
או במילים אחרות: ספרו לנו על האלטרנטיבה, כי אנחנו כבר יודעים היטב מדוע לא כדאי להגיע למיון. גם כדי לא לפגוש טיפוסים כמו נתן.
