01 זיכרון ילדות תרבותי. בכיתה א׳ הערצתי את הפאוור ריינג'רס ואספתי קלפים לאלבום מדבקות שלהם. שלחתי 20 מעטפות ריקות, נכנסתי להגרלה וזכיתי בטיסה ובמפגש עם השחקנים באולפנים בלוס־אנג׳לס. פתאום האנשים בעלי כוחות העל שראיתי בטלוויזיה היו אנשים אמיתיים. אני זוכר את ההלם מהגודל של הוליווד, מהתפאורות, מההצגות, ובעיקר מתרבות הסבלנות בתורים.
02 יוצר שאתה אוהב במיוחד. וואו, יש כל כך הרבה. אני מתרגש מהחצוצרן הלבנוני אבראהים מעלוף. בכל פעם שאני שומע את ״ביירות״ שלו, אני ממש בוכה. אני מת לשתף איתו פעולה. גם אבישי כהן (הבסיסט) הוא אחד היוצרים האהובים עליי, בחיבור האלגנטי שבין אוריינטליות למודאליות. אני אוהב יצירות שחיות את החיכוך, השבר והתפר שבין המזרח למערב, הישן והחדש.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
גם בחינוך ילדים: כל אחד הוא אור קטן
סיכום המסע של צביקה קליין לעומק תיאוריית הקשב
נושא הלפיד: "ממש מסקרן אותי לאמן בגרמניה"
03 דמות שמעניקה לך השראה. ההורים שלי. אבא שלי הוא האדם הכי חרוץ ודואג למשפחה שאני מכיר. שנים שהוא קם לפנות בוקר וחוזר אחרי שקיעת החמה. גם בימים קשים כמו היום, הוא עובד לילות כימים כדי לפרנס, בלי לוותר על אהבת הבישול, טיפוח הגינה ושיעור יומי בבית כנסת. ואמא שלי היא פשוט לב אחד גדול.
אני לומד ממנה את ההכלה והאהבה שלא תלויה בדבר, ההליכה אחרי האמונות שלה בעיניים פקוחות, וכיבוד ההורים שלה מעורר בעיניי השראה גדולה.
04 עם מי היית רוצה לשבת לכוס בירה. עם סבתא שלי מזל־טוב ז״ל, שלא זכיתי להכיר. אני לא יודע אם לכוס בירה, הייתי מעדיף מרק חרירה. לדבר איתה בספרדית שבורה, לשמוע על חוויות העלייה והחיים במרוקו, ולספר לה איפה הנכדים והנכדות שלה נמצאים היום. את סבא מכלוף ז״ל זכיתי לפגוש, אבל סבתא נפטרה לפני הלידה שלי. לאחרונה גיליתי שיש בי רגשי געגועים לדמויות שמעולם לא פגשתי.
05 ספר שקראת פעמיים. חוץ משניים מקרא בישיבה, לא זכור לי שקראתי ספר פעמיים.
06 מה מצחיק אותך. ״הפרלמנט״. סדרה פשוט מעולה. מצחיקה אותי כל פעם מחדש. בדירת הרווקים שלנו יש מנהג בשישי בערב שאחרי ״כוס ראשונה״ עושים סצנה של ג׳ורג' הווטרינר או הקטור ובוכים מצחוק.
07 מאכל שאתה לא יכול לעמוד בפניו. מי שמכיר אותי יודע שאני לא אומר "לא" לאוכל. אבל אם אני חייב לבחור אחד, אז ללא ספק הדגים של אבא שלי, שאחרי שנים הוא לימד את אמא להכין והיא עושה אותם לא פחות טוב ממנו.
