הדירה. משכנות האומה, ירושלים, דירת 4 חדרים ומרפסת. בדלת ממול: עמית סגל.
המטבח. אוכל זה לא הצד החזק שלנו. רבקה פשוט לא בקטע, אביגיל משתדלת לאכול בריא, אז עם כל הרצון הטוב, הקינואה נדבקת לנו לסירים; ולבונה אולי יודעת לבשל, אבל מסתירה את זה מאיתנו טוב־טוב. בגדול, פה זה לא קיבוץ, כל אחת קונה את הדברים שהיא אוהבת לאכול והם שייכים לה. בפועל כולן פותחות לכולן את המגירות וגונבות משם את מה שמתחשק להן. במיוחד אביגיל, שמרוב הנבטות נשארת עם חשק עז לסוכר.
מעשה שהיה. הלילה הראשון של אביגיל בדירה. היא חזרה בשעה 12 בלילה, עוד לא באמת נפגשנו, אז לא הספקנו לחפוף אותה על הפרטים הקטנים של הדירה, כמו למשל העובדה שבעקבות סתימה במקלחת אסור לפתוח את הזרם עד הסוף. הבחורה עשתה מקלחת של חצי שעה, וכשיצאה קלטה שפשוט הציפה חצי מהדירה. השעה 1:30 בלילה, כל הבית מוצף, והפרצוף האדום של אביגיל במגבת לא יוצא לנו מהראש.
שבתות. נשארות יחד, ומספיק לנו הגרעין שלנו, אנחנו לא בחיפוש אגרסיבי אחרי אורחים שיבדרו אותנו. אחות של לבונה מגיעה הרבה, ובן הזוג של רבקה. קצת יין בשביל לחיים, שמהטיפה הראשונה גורם לאביגיל להתחיל לצחקק. מדי פעם נוסעות יחד לשבתות במקומות אחרים. הפעם האחרונה הייתה בנתניה ליד הים.
מנהגים ומסורות. אביגיל אחראית הבריאות של הנכס ויזמה אימוני כושר, ורבקה הצטרפה אליה, אבל עם הזמן הלכה המוטיבציה ואיתה הכושר.
בנימה רצינית. רבקה גרה בדירות שותפים נוספות בעבר, והיא מעידה על אווירת שותפות אמיתית, על אכפתיות בין השותפות ועל חברות מעבר לזה. יש אוזן קשבת, אנחנו מרגישות בנוח אחת עם השנייה. ממש כמו אחיות.
