"הרגשתי שנפלתי על אוצר"

אבחר ב"ג'ינג'י", מתוך האלבום "איך קוראים לאהבה שלי". זה שיר שאני אוהב מאוד. שיר שכתבנו ביחד. יש כל מיני שירים שכתבנו ביחד, כשיהודה הביא חלק מהמילים ואני השלמתי, או מקרים שבהם אני כתבתי משהו והוא הוסיף מילה או משפט. "ג'ינג'י" הוא שיר שאני ממש מרגיש בפנים גם אותי ואני חושב שגם אותו. בדור שלנו בכל מיני מקומות בחיים קראו לילדים חריגים כאלה "ג'ינג'י", גם אם הם לא היו ג'ינג'ים. היו אומרים "בוא הנה, ג'ינג'י" – הכוונה לחנון, לילד חריג. במקרה של שנינו, גם הוא וגם אני היינו בילדותנו סוגים של בלונד־ג'ינג'י. אני הייתי בלונדיני מאוד, ויודה גם היה כזה עד גיל צבא. אני הייתי בהיר יותר, יודה יותר שזוף. אבל הכוונה בשיר באמת הייתה לילד החריג בקבוצה, זה שלא משחק כדורגל עם כולם.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
"יש בינינו אהבה גדולה"
לבחירות יש אחראים עיקריים: אנשי הדגלים השחורים
סוגרים שנה: 2020 בתמונות

אני זוכר את הקסטה הראשונה שהוא הביא לי, של הלהקה שנקראה "ברקת" ואחר כך הפכה לבנזין. בצד אחד היו קאברים ללהיטי התקופה, פינק פלויד, קווין ועוד, ובצד השני היו סקיצות מקוריות. נדהמתי מרמת הנגינה של כולם ומהקאברים המדויקים להפליא. השירים המקוריים נשמעו לי מעניינים, אבל היה שם המון בלגן. אמרתי לו: צריך לעשות פה סדר, אני לא יודע איפה הבית ואיפה הפזמון. אלה היו יצירות פסיכדליות עם המון חופש מבחינת המבנה. הוא השמיע לי גם שיר מקורי בשם "טהרן" עם טקסט באנגלית. זה השיר הראשון שנתתי לו טקסט בעברית, והוא הפך לשיר "היי היי" שנכלל בהמשך באלבום של בנזין. לאט־לאט התחילו להיוולד השירים, בהם "חופשי זה לגמרי לבד", "יום שישי" ואחרים. כשהוא השמיע לי את "יום שישי" הצעתי לו לנסות רגע לשיר את הפזמון בפלצט, לעלות אוקטבה. הסתכלנו אחד על השני וצחקנו, ואמרנו: וואו. הבנו מיד שיש פה קטע.

יום אחד הוא אמר לי: אני מופיע עם צביקה פיק במופע חדש שלו עם להקת ברוש, אם אתה רוצה תבוא ותראה אותי על הבמה. הוא עלה על הבמה עם גיטרה, ובמשך חמש דקות ניגן לבד סולו מטורף. הייתי המום. בהמשך עלה צביקה פיק והתחיל המופע. נדהמתי: איך בחור אלמוני משום מקום עומד על במה מול אלפי אנשים בגני התערוכה ומנגן ככה עם ביטחון, עם שפת גוף. הוא הפציץ. אני חולה גיטרות, ופשוט עפתי.

בשלב מסוים התחלתי להגיע לחזרות של בנזין במועדון בקריית־חיים. הגעתי כמעט בכל יום מתל־אביב בשני אוטובוסים, במשך שנה שלמה, כדי לארגן את השירים של האלבום הראשון. דברים קרו מהר מאוד, היה פינג־פונג יצירתי עם תוצאות מעולות. הרגשתי שנפלתי על אוצר. אני מאחל לו בריאות ואושר, זה מה שהכי חשוב.