שימו לב אל הנשמה: "משנת ימימה" עולה על הכתב

אין אנו יכולים להיות תלושים באוויר. גם עלים אינם מסתובבים באוויר הם צריכים להיות ניזונים משורשים והשורשים זורמים ואפילו בצומח יש את המקור בשורשים. הפירות הרבים מאוד מעץ נטוע על מקומו אינם של העץ. יכולים להיות רבים מאוד אם הגזע לא מקבל מזון משורשים חזקים, לא לרוץ לפירות לפני זמנם זה לא יהיה נכון, יש חוקיות, כמו הפרח, מספיק שחָסר לו משהו בגבעול ועליו נופלים, מספיק שמחזירים לו תנאים בזמן ועליו שוב מתוחים בחוקיות מסוימת שמחזיקה אותם ישר (מדברי ימימה אביטל).

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– תרגיל המטכ"ל של חמאס: הרווח כולו של צה"ל
– עין טובה: "זו יהודה ושומרון שחשוב לי שאנשים יכירו"
– דובאי, הגרסה הכשרה: ביקור קולינרי בידידה החדשה

"עד שהכרתי את עודד הייתי ספרית", מתארת נחמה דוד. "במשך שנים הייתה לי מספרה, לא כי אהבתי את זה אלא כי זו הייתה האפשרות היחידה שלי להתפרנס, והייתי גם ממש טובה בזה. אהבתי מאוד את הלקוחות שלי, אהבתי לדבר איתן. אצלי במספרה לא היו גיליונות 'לאישה' אלא ספרי קבלה וכל מיני ספרים רוחניים. לפעמים, כשלא הייתה לי עבודה, הייתי יושבת ימים שלמים במספרה וקוראת תנ"ך ותהילים".

עודד ונחמה דוד נשואים זה עשרים שנה, ועבור שניהם מדובר בפרק ב' של נישואים. בתחילת דרכם המשותפת הייתה נחמה חילונית ועודד כיהן כרב. עם השנים חזרה נחמה בתשובה. במקביל להיכרותם הם נחשפו לחומר הלימודי של ימימה והתמחו בו, וכיום הם מנהלים מרכז ליהדות מתחדשת בפרדס־חנה־כרכור, שנחשבת מעוז רוחני ובין רחובותיה מסתובבים לא מעט מורים ללימודי ימימה. במרכז הם מעבירים שיעורים בחשיבה הכרתית לפי משנתה של ימימה, לצד שיעורי חסידות וקבלה. לאורך השנים כבר עברו אצלם מאות תלמידים. נחמה שקועה בלימוד, ובזמן שנותר לה מספרת בעיקר את בני משפחתה.

לאחרונה הוציאו השניים לאור ספר משותף בשם "בינת הלב" (בהוצאת סטימצקי) המבוסס על משנתה של ימימה, ובו כלים מעשיים להתפתחות נפשית, רוחנית ומקצועית. מדובר בספר נגיש ונהיר ביותר, גם למי שמבצע דרכו היכרות ראשונית עם משנתה של ימימה. במרכזו 13 מושגים מתורתה, והמחברים מבארים אותם באמצעות מקרים אנושיים, תגובות להם ועבודה פנימית שניתן לעשות כדי להתגבר על חסמים נפשיים.

עודד הוא שהכיר לנחמה את משנתה של ימימה, המבוססת על הרצאות שנתנה בשנות חייה ונכתבו בשקדנות על ידי תלמידיה ותלמידותיה ברחבי הארץ. ימימה ביקשה שתלמידיה יכתבו את דבריה, בתקווה שמבעד ליד הכותבת יחלחלו מילותיה ויהפכו לחלק מהפנימיות שלהם. הספר הוא תמצות של משנתה, ונחמה ועודד מקווים לפתוח בו צוהר למה שבעבורם היה אירוע משנה חיים.

"בתוך כל אדם ישנה הכרה מאוד עמוקה עם יכולת פנטסטית להתקיים בקיום שמח וצומח", אומר עודד. "לימוד ימימה רק בא לעורר את היכולת הטבעית הזו. מאז פטירתה של ימימה אנחנו בתהליך של מעבר מתורה שבעל פה לתורה שבכתב; זו חוקיות המתרחשת בכל שיטה רוחנית בעולם. לא עבר זמן רב מאז מותה, אך הלימוד מתפשט והולך. יש בי התרגשות מסוימת מהבחינה הזו שהבנו שצורת הקיום הזו, הימימאית, היא בשלבי הגיבוש הראשוניים שלה, ובתוך זה זכינו לאיזה מקום להתגדר בו".

שיחות דרך האינטרקום

ימימה אביטל נולדה בקזבלנקה בשנת 1929, ומעריכים שהיא נצר למשפחת מקובלים ממרוקו. בגיל עשרים עלתה לארץ. למדה לתואר שני בפסיכולוגיה באוניברסיטת תל־אביב, ובשנת 1987 הקימה את "מכון מעיין", שלימים עבר להרצליה. משנתה מכונה "חשיבה הכרתית", ובמאמר שמופיע בספר (ושפורסם במקור במוסף זה) מתאר אותה עודד כ"סינתזה בין תובנות פסיכולוגיות ותובנות קבליות". לדבריו, "תורה זו מקבילה בתובנותיה ובהנחות היסוד שלה למערכות רעיוניות הנובעות מהקבלה, כגון כתבי חב"ד או הגותו של הרב קוק, ויש בה גם תובנות הנובעות מהפסיכולוגיה החדשה, אך פוסעות אל מעבר לדרכיה המקובלות".

ימימה ראתה עצמה כצינור שמעביר מסרים גבוהים. היא נהגה שלא לפגוש את תלמידיה פנים אל פנים אלא לעמוד בקומה אחרת ולדבר איתם מבעד לרמקול או אינטרקום. בכך, לפי דבריה, ביקשה ליצור לתלמידיה קשר עם החומר המועבר אך ללא תלות במעביר. את משנתה מסרה בעברית המיוחדת לה, המכילה לא אחת משפטים שהתחביר שלהם מנוסח באורח שונה מהמקובל בשפה העברית. מתלמידיה ביקשה כאמור לכתוב את דבריה, והטקסטים שנצטברו מכונים "חלקים". לאחר מותה בשנת 1999 איגד בנה של ימימה את החלקים, והם נמכרים כספרים. מי שרוצה ללמד ימימה או לכתוב ספרי ימימה צריך לבקש את רשותו של הבן ואף לשלם לו תמלוגים, וכך עושים גם נחמה ועודד.

סלון ביתם בפרדס־חנה נראה כמו חדר לימוד עם ספרי קודש, ובמרכזו שולחן פלסטיק עטוי מפת קטיפה כחולה. פינות ההסבה והלימוד פולשות עד שטחו של המטבח. שני תופי קונגס וגיטרה מפגינים גם הם נוכחות במרחב, וההרמוניה שוררת גם בגינת ביתם. מצד אחד יש בה גידולי בר, ומצד שני גינת ירק ספירלית שמטפחת נחמה.

לשניהם עיסוקים רבים נוספים: עודד (59), ששימש לאורך השנים, בין השאר, כראש המכינה הקדם־צבאית בצפת, מלמד כיום בישיבה לאומנויות ולמדעים "בר־אילן" בתל־אביב. הוא זמר, ובמהלך השנים הופיע בלהקות ועם מפורסמים כגון שלמה קרליבך וג'ו עמר. הוא גם עורך חופות שבהן הוא מזמר לחתן ולכלה ומנגן בגיטרה, מסמיך רבנים לעריכת חופות, כותב ספרים "בתפר שבין קבלה למחשבת ישראל" כלשונו, וגם מחבר תכנים לילדים. נחמה (56) מציירת ומפסלת בחימר, השתתפה בהפקת סרטים ואף השיקה אתר מכירות לספרים ומוצרים רוחניים.

הם הכירו באמצעות חבר משותף; רב ומוזיקאי שפוגש מושבניקית חילונית. "לא נראה לי שהוא ידע שאני חילונית, אני גם לא ידעתי שמדובר ברב. מהרגע הראשון היה חיבור טבעי, עוצמתי, תחושות חדשות בזוגיות שלא חוויתי לפני כן. בעיקר חיבור רוחני חזק מאוד", מתארת נחמה. עודד מוסיף: "היה לנו חיבור מההתחלה כי היא הייתה מאוד פתוחה. אני אדם שעוסק בתורה וחי ונושם את זה, וזה בכל הקיום שלי. מי שלא מבין ברוחניות יהיה לו קשה להיות איתי כי זה מאוד אינטנסיבי. המוח כל הזמן עסוק בעולמות עמוקים של הגות, והיא הייתה מיד בתוך זה. השיח מההתחלה היה מאוד עמוק".

עודד זכה לפגוש בימימה עצמה, כאשר הלך להיוועץ בה לפני שנים, בעת שהיה מצוי בנקודת מעבר בחייו. "הגעתי למרכז שלה בהרצליה, ובקומה התחתונה ראיתי תלמידים מאזינים לשיעור שהיה מאוד עמוק ודומה לדברים שלמדתי בישיבה בתחום החסידות או דברים שלמדתי אצל הרב שלי, הרב שג"ר ז"ל. זה גרם לי מיד להרגיש בבית", הוא נזכר.

לאחר השיעור אפשרה ימימה לעודד לשוחח עמה באינטרקום. זה היה לו מוזר בתחילה, אך הוסבר לו כי "מפגש ישיר מעלה אותה 'גבוה' מדי, והיא אינה יכולה להתייחס לגלגול הנוכחי באופן נפרד אלא תופסת את האדם בתפיסה רב־גלגולית". עודד: "אמרתי לה את שמי ואת שם אימי, והיא מיד החלה לתאר לי את הנפש בצורה מדהימה, כאילו היא יודעת אותי יותר עמוק מאשר אני יודע את עצמי. היא תיארה לי מה צריך לתקן ומה תוקן, תיארה את כל התהליכים הפנימיים של אדם שמניעים את הביוגרפיה שלו. יש עולם פנימי ויש את המהות, והיא ראתה אותי בראייה מהותית, ראתה מה המאוויים העמוקים שמניעים את המערכת שלי ונתנה לי הדרכה".

אתה מאמין שהיא אכן ראתה אותך, או שאולי אנשים דומים זה לזה יותר ממה שנראה לנו?
"השאלה שלך היא שאלה של השקפת עולם, ואני אענה לך בצורה תמימה: יש מושג שנקרא רוח הקודש. לפי התפיסה הזו יש עולמות רוחניים עליונים, בדומה למה שקרל יונג דיבר על התת־מודע הקולקטיבי, והיא לקחה משם. ברגע שאמרת לה את שמך ואת שם אימך, היא כאילו ראתה את המערכת האישית שלך ראייה מאוד חדה. זה ניתוח פסיכולוגי נפשי עמוק ביותר, וזה דבר שכיח במפגשים אצל אנשים מהמדרגות האלה. שלוש פעמים בחיי פגשתי אנשים עם יכולות כאלה, אבל אצלה חשתי שזו ליגה אחרת ולכן הייתה לי וודאות באשר לאמיתות הדברים".

לעצור את מעגל הטראומה

איך אתה פונה לאחרים, האם אתה מחפש קודם אצלם את מה שחסר להם ממה שחסר לך? (מדברי ימימה)

המפגש החד־פעמי עם ימימה השפיע עמוקות על עודד, והוא החל להעמיק חקר גם במשנתה והיה למורה על פי שיטתה. כשהכיר את נחמה, גם היא התוודעה בעקבותיו למשנתה. נחמה: "עודד נתן לי יום אחד חלק ואמר 'תקראי, זה יעניין אותך'. נבלעתי לתוך החלק והבנתי שמדובר בחומר מאוד מהותי שלא נתקלתי בכמותו עד אז. זה היה כמו לחזור הביתה".

בניגוד לטיפול פסיכולוגי, שפעמים רבות מתבצע בו חיטוט באירועי עבר שהשפיעו על הנפש ומעכבים אותה גם בבגרותו של האדם, אצל ימימה מכונים אירועי העבר "רישומי ילדות", וההשפעה המעכבת שלהם מזכה אותם בכינוי "המיותרים". משנתה של ימימה מבקשת מהאדם לראות קודם כול את הטוב שבאישיותו ובחייו, דבר שיגרום לו להתחזקות נפשית ומנטלית, ומבעד להתחזקות הזו להצליח לראות את אותם "מיותרים".

עודד: "רוב האנשים לא מגשימים את החלומות שלהם בגלל שיש בתוכם חסמים שמעכבים אותם – רישומי ילדות, חסימות. לימוד ימימה נותן להם אפשרות להכיר גם את הצד החסר שלהם ולהחליש בהדרגה את האפקט שלו. ברגע שלאט לאט יורד האפקט של הצד החסר, כוחות האדם מתעצמים והוא מתקרב בהדרגה לרצונות העמוקים הפנימיים שלו".

רבים מאיתנו סוחבים על גבם "רישומי ילדות", תסביכים שמקורם בבית הגידול שלנו. הדבר עשוי לגרור הן משקעים עם ההורים, והן תחושת אחריות למי שהפך בעצמו להורה ויודע שכל תנועה שלו "נרשמת" ובכוחה להשפיע על בניית האישיות של ילדיו. על כך אמרה ימימה: "הילדים יהיו לא רק שמחים אלא מוכנים מילדותם ישנה גרסא דינקותא". הכוונה היא שמי שקיבל בילדותו חום בבית, יעביר אותו לילדיו. היא קראה לקטיעת הפוטנציאל של תסביכים מבית להיסחב לאורך דורות, כשאמרה: "מפסיקים שרשרת של מחסיר ומעמידים את המחיצה החזקה בפני כל החסרות מדורות".

המושג "החסרה" מבטא תפיסה עצמית שגויה שבה אדם אינו ממצה את מלוא יכולותיו בשל כשלים שמקורם בהשפעה הורית וסביבתית מילדות. מושג ימימאי נוסף הוא "עומס". נחמה מסבירה: "עומס הוא תוצאה של מרכיב פעיל. למשל אם האדם חווה דחייה בעברו, יש בו רישום של דחייה, ואז המרכיב הזה יהיה פעיל וייצור 'עומס' במערכת הפנימית שלו: כעס, פגיעות, עצבות ויציאה מאיזון". על פי הספר, אם אדם מצליח לזהות בו בעקבות הלימוד את "מרכיבי העומס", הוא יוכל להתמודד עימם ובהדרגה להעניק להם פחות ופחות שליטה על חייו.

מושג נוסף של ימימה הוא "ההפוך", והוא מכונה בשם זה משום שהוא מבטא את היפוכו של הטוב. נחמה: "ה'רישומים' נחלשים לא רק מתוך כך שאנחנו מכירים אותם, אלא מתוך כך שאנחנו מכירים את כוחות הטוב שבנו. מרבית האנשים באים קודם כול כדי לתקן את המיותר שלהם, זאת אומרת שהם יכירו קודם כול את החלקים שבהם הם נתקלים בקושי: הם עצובים, יש להם פחדים, הם לא מסתדרים עם הבעל או עם האישה. הם קודם כול יבואו בגלל שהם מכירים את ה'הפוך' למה שיש בהם".

אחד הדברים שמלמדת הקריאה בתורת ימימה הוא לא להגיב באופן אוטומטי או אימפולסיבי אלא לקחת את הזמן כדי לבחון את ההתרחשות ולהגיב מלב פתוח, מה שמכונה: "קשב נקי". ימימה אומרת: "כמה כוח יש בהמתנה, היא בדיוק שייכת לאותה נקודת חיבור". היא מתכוונת לכך שכשאדם לומד להגיב בשיקול דעת, הוא מקבל כוחות שלא שיער שקיימים בתוכו.

נחמה: "בעבר יכולתי להגיב למצבים מתוך חסימות ומתוך רגשות כאלה ואחרים, אבל כיום התגובות שלי למצבים הן הרבה יותר מעודנות וקשובות. אני לא מגיבה מיידית, אלא יותר בהמתנה לפני תגובה. תפיסת העולם שלי השתנתה מגישה הישרדותית לכזו שמכירה בכוחות החיים ובטוב שקיים".

לימוד ימימה מביא, בין השאר, ל"דיוק", כמושג המבטא אדם שמודע למכלול תחושותיו ומקפיד שישרור בו איזון פנימי, ואף ל"התקרבות", מונח שלדידם הוא מהות הלימוד: האדם מתקרב אל עצמו, מכיר את חולשותיו אך לא פחות את חוזקותיו, המאבק הפנימי שבו נחלש, ונוצר קשב לסביבה ולעצמו. בעבור נשים שמפנימות ומיישמות את תורת ימימה, יש בה פוטנציאל התעצמות יוצא מן הכלל להשפיע על סביבתן הקרובה. "האישה נושאת לב בבינתו עמוק בהבנתו לנתינתו יכולה להתעורר באמת ולברך את ביתה באורה", אמרה ימימה.

יש הרואים במשנתה של ימימה כזו שנועדה לאנשים דתיים בלבד, והיו גם אנשים שהלימוד קירב אותם לדת עד כדי חזרה בתשובה. עם זאת, במהלך השנים נפוצו לימודי ימימה בקרב ציבורים מגוונים, ונקשר בה שמם של ידוענים כאברי גלעד, שלמה ארצי, אתי אנקרי ולאה שבת.

לנחמה ועודד חשוב להדגיש כי משנת ימימה נועדה לכל אדם באשר הוא. "תלמידי ימימה בכל רחבי הארץ הם דתיים, חילוניים וחרדים כאחד", אומר עודד. "אנחנו לא מסתכלים על האדם מבעד לאישיותו החיצונית אלא פונים אל המהות שלו, ולא משנה אם הוא דתי או חילוני אלא ברמת האדם הבסיסי. מהבחינה הזו מופלא לראות איך אנשים דתיים וחילוניים יושבים באותה קבוצה ועסוקים בשיח מאוד מהותי לגבי משמעות הקיום, כמעט ללא סממנים דתיים".

האם מי שנמצא במדרגה רוחנית גבוהה יותר, כמוך כרב, יכול להרוויח יותר ממשנתה של ימימה?
עודד: "מדרגה רוחנית גבוהה אינה דבר ייחודי לאנשים דתיים. ימימה עוסקת בתיקון הנפש, והמילה נפש היא מילה מאוד מדויקת כי בעולם הקבלה יש נפש, רוח ונשמה, ומדרגת הנפש היא המדרגה הבסיסית שהיא אני כאדם נטו. גם הסממנים הדתיים שיש שם הם ברכה, כי ימימה הייתה אישה יראת השם, מקפידה במצוות קלה כחמורה, עד כדי שגם אדמו"רים חסידיים היו מופנים אליה והיו בקשר עמה".

ההתחדשות שאחרי הקורונה

השורשים הם למעשה רחמים, אם היו רחמים בעם העם היה טוב, בדור הזה העם מראה התנגדות אחד כלפי השני (מדברי ימימה)

מה יש לשיטת ימימה לומר בתקופה של פנדמיה עולמית, כזו שטומנת בחובה לא מעט אלמנטים הישרדותיים? "גם הקורונה היא קונפליקט ומבטאת חוסר שקט שיש בעולם", אומר עודד. "אתה אמור ליצור מידת רוחק מהאירוע הזה שמאפשרת לשמור על חלק גדול מהטוב. זה לא מושלם, אבל אין צורך במושלמות, תמיד גם יש את החלק החסר. אנחנו למשל ניצלנו את הקורונה קודם כול ליצירה, כתבנו יחד את הספר ואף סיימתי לכתוב ספר נוסף בנושא הקבלה של הרב קוק, ואני מחפש אנשים שישקיעו בו כדי שהוא ייצא לאור".

נחמה: "הסגרים, ובמיוחד הסגר הראשון, גרמו לאנשים רבים להתקרב גם לעצמם וגם לבני ביתם. אנשים התקרבו לעצמם וגילו את הכוחות שלהם, את הרצונות האמיתיים שלהם לטפח גינות ירק, לעשות אמנות. פתאום כל אחד פוגש את הרצון המהותי שלו, מה הוא רוצה להיות כשיהיה גדול. הסגר אמנם קירב את האנשים אל עצמם, אך בגלל שלא היו להם כלים להחזיק את זה, זה נפרם. כולנו חווים בימים אלו איזו התקרבות מהותית לעצמנו, אז ימימה עושה את זה בלי סגר".

גם ברמה הלאומית, אומרים השניים, חבל שאין למנהיגים הפוליטיים מישהו שילחש על אזנם דברי ימימה, וחבל שהטוקבקיסטים לא קוראים בתורתה בטרם הם משלחים חיצי תגובה ארסיים ואימפולסיביים שרק מעמיקים את הקיטוב בעם. "הקורונה היא לא רק אירוע ברמה הרפואית אלא סוג של אירוע שמעלה את 'המיותרים', והדבר משפיע על ההתנהלות הפנימית", אומר עודד, ונחמה משלימה לו את המשפט: "המיותרים הם לשון הרע, דיבור לא נקי, צעקות, כעסים, הכפשה, האשמה".

עודד: "אנו נמצאים כעת בסיטואציה בלתי צפויה, אך מגיבים אליה בתשובות אוטומטיות מכל מה שכבר רשום בנו. עלינו ללמוד להגיב; לפנות להכרה הפנימית וללמוד להכיר אותה כי היא נותנת תשובות חדשות. סיטואציה חדשה מאפשרת דברים חדשים. ידוע שהתקוות המשיחיות מתעוררות מיד אחרי משבר. אם נצא מהקונטקסט הדתי, הכוונה היא לכך שמתאפשרת התעוררות של דברים חדשים, לכל אדם וגם לעם ישראל".