אז מה עשית לפני הקורונה?
"בתחילת הקריירה המקצועית שלי הייתי עורכת דין. לאחר שבע שנים בתחום, לפני כ־15 שנה, עשיתי שינוי של 180 מעלות והתחלתי לעסוק בתחום הפקות אירועים יוקרתיים (עסקיים ומשפחתיים). 90 אחוז מהלקוחות שלי היו מחו"ל, כך שאפשר לדמיין איך עברה עליי תקופת הקורונה מהבחינה הזאת. לאחר הסגר השני הפקתי כמה חתונות קורונה".
סכמי במילה אחת את השנה האחרונה.
"למ"ש (לא מה שציפיתי)".
כשאומרים לך דברים כמו "תמציאי את עצמך מחדש", מאחת עד עשר, כמה את רוצה לחנוק את מי שמולך?
"8. אני אחת שאוהבת שינויים וספונטניות".
היו מחשבות או ניסיונות לשנות כיוון?
"לפני מעט יותר משנה סיימתי תואר שני באוניברסיטה העברית במנהל עסקים, שהתמקד בכל מה שקורה בעולם ההייטק והחדשנות. התחום הזה ממש מרתק אותי, כך שאפשר לומר שכבר לפני כמה שנים חשבתי על חישוב מסלול מחדש. הקורונה בוודאי האיצה את התהליך. בחודשים הראשונים הייתי קצת משותקת, ואז החלטתי לקחת את עצמי לידיים. במקרה השבוע התקבלתי לעבודה חדשה בתחום החדשנות. אני מתחילה לעבוד בהילמ"ה, שהיא ה־8200 של השירות הלאומי. בעיקר בנות (יש גם כמה בנים) חכמות ומצטיינות משרתות שם, והן לומדות בקורס מזורז לפתח אפליקציות חברתיות. בשנתיים וחצי של פעילות החברה, פותחו כבר 45 אפליקציות".
איך הצלחת לשרוד בתקופה הקשה?
"בהתחלה היה סוג של הלם, מעורבב באיזשהו שקט. הייתי אמורה להפיק אירוע עסקי משמעותי מאוד עבור חברת אחזקות צרפתית, שיכול היה לשנות את הקריירה שלי. זה היה אמור להיות במרץ, השמיים נסגרו שבוע לפני האירוע הנ"ל, והייתה בי אכזבה עמוקה. היה קשה לי לקום בבוקר למשך זמן מה. אבל אחרי הבום הראשוני מבינים כמה בני האנוש הם יצורים גמישים שיודעים להתאים את עצמם ולומדים לשרוד בכל מצב. מה שמילא אותי חלקית מבחינה פיזית ונפשית בתקופה הקשה הזו היא ההתנדבות הפעילה בשתי עמותות. האחת היא 'לב האמהות' שמסייעת למשפחות נזקקות, והשנייה היא עמותה שאמא שלי המדהימה הקימה ושמה 'קאמבק'. זו עמותה שעוזרת לעוברי חוק למצוא ביטחון תעסוקתי בעל ערך, כדי למנוע חזרה לפשע ולעזור להם להשתלב בחברה ובקהילה".
היה תחביב חדש שפיתחת בזמן הזה?
"הורדת לק ג'ל באמצעות גירוד ושיא גינס בלבישת פיג'מה נחשב?"
