רק קומץ במאים קנו לעצמם מעמד בהוליווד המאפשר להם לקבל צ'ק פתוח לכל פרויקט שיחפצו בו. הבולט שבהם הוא כריסטופר נולאן, שכל יצירה חדשה שלו היא אירוע קולנועי – בין שמדובר בסרטי זיכיון כמו טרילוגיית "האביר האפל" או ביציאות מקוריות כמו "התחלה" ו"בין כוכבים". גם לקראת סרטו החדש, "טנט", הציפיות היו בשמיים – אך בשל הקורונה לא זכינו להתרשם ממנו בישראל בזמן אמת. כעת ניתן סוף־סוף לרכוש עותק פיזי שלו (בשלב זה ללא כתוביות בעברית). האם נולאן עומד בציפיות?
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
30 שנה למלחמת המפרץ: ארכיון צה"ל במשרד הביטחון נפתח
לא יונית, אנחנו לא רוצים לשמוע על חופשות מנצנצות בחו"ל
"תרנגולות מסתובבות חופשי ברחוב, לא ברור מהיכן הגיעו"
נתחיל בכמה פרטים טכניים: אם יש לכם טלוויזיית 4K טובה, אל תוותרו בשום אופן על גרסת ה־4K של הסרט. נולאן חושב ועושה קולנוע באופן הכי גרנדיוזי שאפשר, וצילם את רוב הסרט במצלמות האיימקס הענקיות. התוצאה היא איכות תמונה מפעימה ממש: חדה ועשירה בפרטים ובעומק צבע שטרם חוויתם על המסך שלכם. אל תשכחו גם מערכת סאונד היקפי איכותית, שתאפשר לבסים להרעיד לכם את הספה ולהאיץ את פעימות הלב. כדי להימנע מספוילרים נאמר רק שבמרכז העניינים נמצאת הפעם טכנולוגיה עתידנית המבצעת מניפולציות הקשורות בממד הזמן, וגיבור הסרט צריך להשתמש בה כדי למנוע את השמדת העולם.
כן, זה נשמע קצת דומה לכל מיני סרטי חזרה בזמן שנעשו במהלך השנים, והאמת היא שלראשונה בקריירה שלו נולאן אכן משחק בטריטוריה מוכרת. קשה גם שלא להבחין בדמיון התבניתי ל"התחלה" האדיר שלו מ־2010. שלא תבינו לא נכון, הקונספט שמניע את "טנט" הוא מקורי מאוד ואף מעורר מחשבה, ונולאן המבריק מוצא לו יישומים קולנועיים שהם לא פחות ממסחררים; אבל אם עד היום התרגלנו לקבל מהבמאי יצירות חדשניות לגמרי, הפעם התחושה היא קצת יותר כמו "התחלה 2", וההשוואה הזו לא תמיד עושה עם "טנט" חסד.
החוסר המורגש ביותר הוא מנוע רגשי. גיבור הסרט, המכונה רק "הפרוטגוניסט", יוצא למשימה כדי להציל את העולם. זה אמנם מספק ברמה הבסיסית, אבל בהשוואה לגיבור "התחלה" שהיה מוכן לסכן את הכול כדי שיוכל לשוב לילדיו, כאן חסרה מאוד אותה מוטיבציה אנושית אינסטינקטיבית הנדרשת ליצירת הזדהות.
עוד עניין מהותי הוא מורכבות העלילה, ובמיוחד הבנת מכניקת הזמן הייחודית. קונספט החדירה לחלומות ב"התחלה" היה אמנם מבלבל, אבל הוסבר והודגם היטב. ב"טנט", לעומת זאת, נדמה לעיתים כי נולאן בוחר להקשות בכוונה. בשום שלב הוא לא מאט מספיק כדי שנוכל להפנים כראוי את מורכבות ההתרחשויות. אנו נדרשים להבין הכול תוך כדי תנועה בלתי פוסקת של שטף הסברים, פרטים ומאורעות, וזה פשוט יותר מדי בשביל לעכל בצפייה אחת ליניארית. קחו בחשבון שכנראה תמצאו את עצמכם מריצים שוב ושוב קטעים לאחור כדי להצליח לעקוב ולארגן לעצמכם בראש את הרצף והרעיונות.
התוצאה היא סרט על חזרה בזמן שהדרך היחידה להבין אותו היטב היא לצפות בו עם אצבע פעילה על כפתור החזרה לאחור. האירוניה הגדולה בכך היא שיצירה שנוצרה באופן מובהק למקסום החוויה הקולנועית מחייבת דווקא צפייה ביתית כדי למצותה.
טנט. ארה"ב 2020, במאי: כריסטופר נולאן, 150 ד', שלושה כוכבים וחצי
