01 זיכרון ילדות תרבותי. לימוד בעל פה משירת לרמנטוב ובלוק, צבטייבה ואחמטובה, מנדלשטם ופושקין במטבח, מסביב לאמי שבישלה ואבי ששטף כלים והוביל תחרויות דקלום שירה בפאתוס ובמקצב דרמטי. זה התחיל במוסקבה, שם גדלתי עד גיל שמונה, ונמשך גם לאחר שתם עידן סירוב העלייה. בארץ, צורפו פואמות בעברית, תרגומים של שלונסקי ושירי רחל וחיים גורי. עד היום עם שבעת אחיי ואחיותיי אנו מזכירים זה לזה בתי שיר נשכחים.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– "הייתי רוצה להיות במקום הזה של גננת שמשמעותית כל כך עבור הילדים"
– "גוש אמונים, למרות הכול ובגלל הכול, והיא המהפכה של הדור הקודם"
– "חוץ משניים מקרא, לא קראתי ספר פעמיים"
02 ספר שקראת פעמיים. "אל המגדלור" של וירג'יניה וולף; "המוות חשוב לחיים" של אליזבת קובלר־רוס; והשנה, "קרוב ללב הפראי" של קלריס ליספקטור. כתיבה נשית מזן אחר, מעומק הבאר. הספר טלטל אותי, שולח להתעקש על הקול הפנימי, לא לוותר. ליספקטור מדברת באומץ על שבריריות הקיום הנשי. כאילו אומרת לך, אולי לא תהיי לעולם נורמלית לחלוטין, אין לך ממילא סיכוי, ולכן, לכי וכתבי.
03 דמות שמעניקה השראה. המורה שלי, יהודה ליבס, חוקר זוהר דגול, חבר, מלווה בדרך (וסנדק של בני הקט). אני מודה על הזכות ללמוד עמו, ולהכיר אדם שכה בוערת בו האהבה למיתוס ולתורת הסוד, שאפשר לשאול אותו כל שאלה ולקבל מיד תשובה שיש בה חידוש של ממש. מישהו שאפשר להתווכח ולצחוק איתו. בשבוע טוב, יש לנו כמה שעות חברותא יחד, בתוך מעגל חברי עוטף ומצמיח.
04 יוצרת שאהובה עלייך במיוחד. אמניות שממחישות בצבע ובצורה את כאבן ושברונן, כמו סינדי שרמן, לואיז ברז'ואה או ארטמיזיה ג'נטילסקי, שידעה לבטא רוך וצער אמהי שאף אחד מהגברים סביבה לא ידע לבטא במאה ה־17. ובמרחב השפה: הלן סיקסו, אדריאן ריץ', והמשוררות הרוסיות.
05 עם מי היית רוצה להתחלף ליום אחד. הייתי רוצה לפגוש את חלקי נפשי שהתגלגלו בתקופות השונות, בין הכפרים בימי הביניים, היערות שבהם רצו האמזונות עם חץ וקשת, ארמונות הקרח, מערות המסתור העתיקות. ללקט את כל הניצוצות האבודים, ולגלות את מרבד הפנים השלמות. אולי עם אחת מדמויותיי הייתי מתחלפת. ספר שיריי הראשון נקרא "אין שקט בעולם כלל", השני "הנפש נעתקת". גם כעת, עשור קדימה, אני עדיין מתפללת לקצת שקט ונשמתי עודה נעתקת. העיקר שהלב ער ומתמסר.
06 עם מי היית רוצה לשבת לכוס בירה. את הדמויות המקראיות אני פוגשת בכל יום, דרך הלימוד. אבל הייתי רוצה לשבת עם סבא רבא־רבא שלי, איוואן גברוכין, שעליו ועל שושלתו כתבתי השנה נובלה. הוא חי בראשית המאה שעברה, היה קוזאק, נודיסט, פובליציסט ופרופסור לספרות ומדע, שהתחתן עם יהודייה מווילנה שפגש בסורבון, ומשם התגלגלה משפחתי הצבעונית. נראה לי שהוא היה מעדיף כוס וודקה על פני בירה.
07 מאכל שאת לא יכולה לעמוד בפניו. איקרא (ביצי דגים) עם לחם שחור חמצמץ וחמאה, אפשר ורצוי עם כוס משקה ליד.
