הדירה. נשלפה מן הפינטרסט. דירת 4 חדרים ומרפסת קטנה, שבה הכול קורה. ברחוב טשרניחובסקי, ירושלים.
היכרות. הודי וגולי עשו שירות יחד, אבל הקשר ביניהן העמיק רק חמש שנים אחר כך, כשנפגשו במקרה בהודו ביום הראשון שם והמשיכו לטייל יחד שלושה חודשים. בהמשך הטיול, הודי ונצר נפגשו. שבוע טיול ביחד הספיק להודי כדי להבין שהיא משדכת את שלושתנו לדירה. שליש גן עדן מובטח.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– מצעדי גבר: הכירו את הרב של הנעליים
– בגלל הקורונה: מספר היהודים העולים להר ב־2020 ירד בכ־50%
– הגיע לישראל המכשיר שיעצור את התפשטות המוטציות
בישול. באחריותה הבלעדית של הודי. הגדלנו לעשות ופתחנו קבוצה בשם "דברים שהודי תכין לנו" עם בקשות מיוחדות מהשפית. כל מוצ"ש אנחנו מכינות פרנץ' טוסט מהחלה שנשארה משבת. אנחנו בעד קיימות, אבל ברור שנאכל בצלחות חד"פ.
מחויבות. נצר לא אוהבת להתחייב לאחריות ספציפית, ועושה קצת מכל דבר. לפעמים דג וקוסקוס, לפעמים שטיפת רצפה ולפעמים כלום ושום דבר.
נאמנות. לאחר מספר לא קטן של בגידות, עשינו סדר ותלינו על המקרר רשימת סדרות שבה רשום שחור על גבי לבן מי צופה באיזו סדרה עם מי. לחסוך כאבי לב.
השותף שלא בחרנו. האחד והיחיד, זה שלא משלם שכירות, אך גם לא אוכל חינם, דביר – שבדק את הדירה בשבילנו, ואפילו הגיע לחתימה על חוזה. שוקלות לשכפל לו מפתח כדי שיפסיק להעיר אותנו בשבת בבוקר.
ויכוח ישן. הודי מכורה לקניות, ברמת יחסים אישיים עם השליח. נצר מחרימה לה את האשראי מפעם לפעם, אבל נהנית מההפקר ולוקחת לה בגדים, מצב שמוביל לוויכוח נצחי: למי מגיע הקרדיט על הסטייל – לבעלת הבגד או ללובשת?
הירושה. הדיירים שקדמו לנו השאירו רק שלט מכוער להחריד על הדלת, שגם הם ירשו מקודמיהם, ובו שם המשפחה המסתורי "מושקוביץ". מטעמי עצלנות ונוחות (משמש אותנו בהכוונת אורחים) לא הורדנו אותו, וכך הפכנו לבנות משפחת מושקוביץ.
