"אם אתם יכולים לשוב הביתה ולחיות את חייכם במקום שבאתם ממנו, אני מפציר בכם: אנא, עשו כן עכשיו. המסלול הזה נועד רק לאנשים שאין להם ברירה, שאין להם אפשרות אחרת, שרק אלימות ואומללות היו מנת חלקם. כמה מכם ייפלו מהרכבות. רבים ייפצעו או שיוטל בהם מום. רבים ימותו. הביטו זה בזה. רק אחד מתוך שלושה יצליח להגיע ליעד בשלום" ("אדמה אמריקאית", עמ' 218).
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
פס״ד "ג׳נין ג'נין" הוא ניצחון זמני בקרב על הנרטיב הישראלי
הרוטשילד של דורנו לא קיבל את ההכרה הראויה לו
בנט וסמוטריץ' בחרו בחלום על פני פוליטיקה מציאותית
לידיה היא בעלת חנות ספרים באקפולקו, מקסיקו. היא נשואה באושר לסבסטיאן, עיתונאי חוקר, ואמו של לוקה המבריק בן השמונה. כשמשפחתה נרצחת בפעולת נקם של קרטל סמים אכזרי, לידיה נאלצת לזנוח באחת את חיי מעמד הביניים שניהלה, והופכת לפליטה. היא צריכה לשרוד בכל מחיר, אם לא בשביל עצמה אז לפחות בשביל בנה. הדרך היחידה שלה להישאר בחיים היא להגיע למקום האחד שאליו הקרטל לא יוכל לרדוף אחריה: ארצות־הברית של אמריקה.
לידיה ולוקה מצטרפים להמוני המהגרים והפליטים ממקסיקו וממרכז אמריקה שמנסים לעבור את גבולה הדרומי של ארה"ב, מחפשים לעצמם חיים חדשים הרחק מהעוני, מהפשע ומאלימות הקרטלים. הם רוכבים על גגותיהן של רכבות משא, ישנים במקלטים בצד הדרך, צועדים עשרות קילומטרים במדבר ונמצאים בסכנה מתמדת מצד פושעים ושוטרים – שלעיתים הקו ביניהם מטושטש, לכל הפחות. לידיה ולוקה גם מפתחים קשרים הדוקים עם מהגרים אחרים, בייחוד עם שתי אחיות בנות עשרה מהונדורס שנאלצו לברוח ממציאות בלתי אפשרית של ניצול מיני.
"אדמה אמריקאית" הוא ספר מתח אפקטיבי שמותיר את קוראיו בתחושת חרדה מתמדת. הקצב סוחף והמחברת לא מהססת להניח לדמויות להיכשל פעם אחר פעם; מנגד, אף פתרון לא נראה ניסי או בלתי מוסבר. בניגוד לספרי מתח רבים, במוקד עומדות דמויות מורכבות שחוות תהליכים פסיכולוגיים אמינים, במיוחד בכל הנוגע להתמודדות עם טראומה ואובדן. הספר רווי בתכנים קשים כמו רצח והתעללות מסוגים שונים, אבל אלה מאוזנים ברגעי חסד: בקשרים שיוצרים לידיה ולוקה עם שותפיהם למסע, ובאנשים שאין להם כמעט דבר ועם זאת יוצאים מגדרם כדי לסייע לאלה הנזקקים אף יותר מהם. התוצאה הסופית היא חיבור כמעט מיידי אל הדמויות, וטלטלה רגשית שלא נופלת מטלטלותיה של "לה בסטיה", רכבת המשא שנושאת את המהגרים ליעדם.
הספר אינו מנסה להסתיר את המסר החברתי והפוליטי שלו. דרך המסע של לידיה ולוקה – בכוונה תחילה דמויות שהחוויה שלהן קרובה יחסית לזו של הקורא המערבי – המחברת מבקשת לשפוך אור על הקשיים שחווים תושבי מקסיקו בכלל ומהגרים ופליטים בפרט, ולהעניק קול ופנים לאלה שעל פי רוב מתייחסים אליהם בתור סטטיסטיקות במקרה הטוב ובתור רוצחים, סוחרי סמים ואנסים במקרה הרע. לזכותו של הספר ייאמר שהוא אינו כופה מסר ברור על הקורא, אלא מציג מגוון דמויות שעושות את מה שהן נאלצות לעשות במציאות בלתי אפשרית.
"אדמה אמריקאית" נוטה לעיתים לדידקטיות יתר, ולמה שנחווה כערכי ויקיפדיה שמוסווים בקושי כקטעי דיאלוג. אבל בסך הכול, ללא קשר לעמדה פוליטית, מדובר במאמץ חשוב וראוי להערכה, שמבוסס על תחקיר ארוך ומקיף. הקורא יפיק מהספר הזה לא רק הנאה, אלא גם ידע ותובנות שילוו אותו לאחר הקריאה.
אדמה אמריקאית. ג'נין קאמינס, מאנגלית: עדינה קפלן. אחוזת בית וידיעות ספרים, 487 עמ'
