01 זיכרון ילדות תרבותי. פעם אחת כשהייתי ילד החלטתי ללכת לבד לסרט, זה היה בחזקת מעשה אמיץ והייתי מבסוט מעצמי. יצא שהסרט שהלכתי אליו היה ״בן חור״. שלוש שעות של סרט, והיו שם כל מיני מראות של מצורעים וקרבות ודם, יצאתי לבן כולי. מעניין שבכל זאת נשארתי עד הסוף. בכל מקרה לא זכור לי שהלכתי לבד לסרט מאז החוויה הזאת.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– "הייתי רוצה לפגוש את חלקי נפשי שהתגלגלו בתקופות השונות"
– "גוש אמונים, למרות הכול ובגלל הכול, והיא המהפכה של הדור הקודם"
– "אני אוהבת לטעום ולגלות תרבויות דרך הצלחת"
02 דמות שמעניקה לך השראה. הרבי מלובביץ׳. לא זכיתי לפגוש אותו פנים אל פנים, אבל אני פוגש את תורתו על בסיס יומיומי והיא נותנת לי השראה באהבת ישראל; ביכולת להיות מקורי, מחדש, אפילו מהפכן, יחד עם נאמנות בלתי מתפשרת למקור; ובהבנה שאין סתירה בין חוסר סיפוק לבין להיות שמח.
03 עם מי היית רוצה לשבת לכוס קפה. מתלבט בין משה רבנו לאהרן הכהן. אפשר אולי לארגן לי פגישה עם שניהם? ובגדול, אני יותר בקטע של תה.
04 עם מי היית רוצה להתחלף ליום אחד. ראש הממשלה. המונח פוליטיקאי הפך כמעט לשם גנאי, אבל תכלס זאת פוזיציה שמאפשרת להשפיע ולקדם דברים. בכל מקרה לא ליותר מיום, לטובת המדינה אני מתכוון. ליתר ביטחון נלך על חצי יום.
05 ספר שקראת פעמיים. הספר של דוד בן יוסף ז״ל, ״האם יש סיכוי לאהבה״. הוא פגש אותי בשני צמתים חשובים בחיי. כמו שהוא הגיע אליי כך הוא גם נעלם לי… פעמיים! האלבום השלישי שלי נקרא על שמו, ״סיכוי לאהבה״.
06 מאכל שאתה לא יכול לעמוד בפניו. אני איש של ירקות ופירות, תנו לי אותם ככה כמו שהם מהטבע, שטופים, לא צריך לחתוך, לא צריך לתבל.
07 מי מצחיק אותך. על קילומטרז׳ הצחוק הגדול ביותר בחיי אחראית אמא שלי. החל מהסיפורים על פו הדב שהייתה מקריאה לי ונחנקת מצחוק, וממשיך במערכונים של אפרים קישון שהייתה מקריאה לנו, וגם שם הצחוק היה מדביק את כולם.
08 עם מה אתה נרדם. עם הספר של ד"ר אבשלום קור ״יופי של עברית״. כנער בתיכון, המקצוע השנוא עליי יותר מכול היה לשון. ההתקרבות לשורשים ולתורה עוררה בי מעיין של סקרנות ורצון ללמוד, והתאהבתי מחדש בשפה העברית ובגדול. אני מעריץ את אבשלום קור, ויש לו פינה חמה בלב שלי.
