מה הדבר האחרון שקניתם במתנה לעצמכם או למישהו אחר? האם הוא עדיין בשימוש? אנחנו חיים בתרבות שמנוע הצמיחה שלה הוא ייצור וצריכה של מוצרים, והיא משומנת היטב במשרדי פרסום שמנסים לשכנע אותנו שזה מה שאנחנו באמת צריכים. למה אני מספרת לכם את זה? כי המשבר הסביבתי הוא תוצאה של תרבות הצריכה המעודדת אותנו כאמור לרכוש עוד ועוד מוצרים, ובתוך זמן קצר להחליף אותם במוצרים חדשים יותר ואת הישנים להשליך לפח.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– סוגרים פערים: טייסים בצה"ל מכינים חיילים לבגרות
– הקהילה היא חומת המגן של הנוער הנושר
– בעקבות המוטציות: בממשלה שוקלים להזהיר מפני מסכות בד
תגידי, כמה זוגות נעליים יש לך בארון? ואתה, כמה זוגות גרביים אתה צריך? התרגלנו שחנויות אופנה מחליפות קולקציה כל שבוע, שכל שנתיים משדרגים מכשיר סלולרי, שאין ערך לחפצים כי אפשר לקנות חדש ובזול. אז אפשר, נכון, אבל מה קורה לפסולת שלנו אחרי שאוטו הזבל מגיע? כל אחד מאיתנו מייצר מדי יום 1.76 ק"ג פסולת. רק 23 אחוזים ממנה מגיעים למחזור, והשאר הולך להטמנה. אבל מי מכם היה רוצה לגור ליד מטמנת פסולת? הארץ שלנו קטנה, השטחים הפתוחים הולכים ומצטמצמים. אז איך ניתן להפחית את הפסולת שאנו מייצרים?
1. היפרדו מכלים חד–פעמיים
הכלים האלה ממש לא חד־פעמיים. הם יישארו כאן מאות שנים אחרי שאנחנו כבר לא נהיה כאן. הם עשויים מפלסטיק ירוד, ואם הם מגיעים לחוף הים ולשטחים הפתוחים, הם מתפרקים לחלקיקי מיקרופלסטיק הנישאים באוויר ופוגעים בחיות הבר ובנו.
מה אפשר לעשות? קחו איתכם בתיק או השאירו ברכב כוס וערכת סכו"ם רב־פעמית – ותהיו גאים בכל פעם שאתם משתמשים בהם, שפחות פסולת נזרקת לפח. כשאתם מזמינים טייק אוויי – בקשו בלי סכו"ם חד־פעמי.
למתקדמים: ארגנו בקהילה שלכם ערכת כלים רב־פעמית לחגיגת ימי הולדת, קידושים ואירועים, שתשמש את כל חברי הקהילה.
2. השתמשו בשקיות רב–פעמיות
מדי יום מחולקות בישראל כ־8.5 מיליון שקיות פלסטיק. בשנה אחת זה מצטבר ל־3.5 מיליארד שקיות. וכל זה, כשזמן השימוש הממוצע בשקית חד־פעמית הוא כ־20 דקות בלבד.
מה אפשר לעשות? בכל יציאה שלכם לסופר קחו איתכם שקיות רב־פעמיות גדולות ונוחות לאריזת הקניות, ושקיות רשת לפירות וירקות. מומלץ לשמור תמיד ברכב תיק ושקית רב־פעמית, לקניות בלתי מתוכננות.
למתקדמים: בקשו מהירקן לארוז את הפירות והירקות בארגז קרטון, והשיבו לו אותו בפעם הבאה שאתם עושים קנייה. מזמינים קניות און־ליין? ציינו בהערות שאתם מעוניינים שהרכישה תהיה ללא שקיות ניילון.
3. קנו פחות – הכינו בבית
בזכות הקורונה והסגר פשוט יותר לבשל בבית. כשאתם מכינים את המזון שאתם אוהבים בבית אתם נהנים יותר, ומקבלים מזון איכותי ובריא ללא חומרים משמרים וללא אריזות שהולכות לפח.
מה אפשר לעשות? המון! האינטרנט מלא במתכונים קלים להכנת חמוצים וכבושים, חומוס טרי וחם, עוגות ועוגיות ביתיות, לחם טרי, לבנה עם זעתר, חליטות תה, ממרחים מעולים, סלטים וכל מה שאתם אוהבים.
למתקדמים: אם יש לכם חצר או מרפסת, גדלו את המזון שלכם בעצמכם. אפשר להתחיל מעשבי תיבול וצמחי תבלין ולהמשיך בגידול ירקות לסלט.
4. קנו יד שנייה
על פי נתוני הבנק העולמי, תעשיית הבגדים אחראית ל־20 אחוזים מזיהום המים ול־10 אחוזים מפליטות החנקן הדו־חמצני. קילוגרם אחד של בגדים מייצר 28 ק"ג של גזי חממה, ורבע מהכימיקלים שמיוצרים בעולם נועדו לענף הטקסטיל. תעשיית האופנה אחראית לפליטות פחמן בהיקפים גדולים מאלו של התחבורה האווירית והימית ביחד.
מה אפשר לעשות? עוצרים או לפחות מאיטים רכישה של בגדים חדשים. עושים סדר בארון ומגלים כמה שפע יש לנו כבר כעת. חושבים כמה כסף וזיהום סביבתי ניתן לחסוך אם נרכוש בגדים בחנויות יד שנייה.
למתקדמים: ארגנו יריד יד שנייה קהילתי שבו כל אחד מביא מה שהוא לא צריך ולוקח מה שהוא צריך. ניתן גם לפתוח קבוצת ווטסאפ ייעודית להחלפות של מוצרים.
5. תתקנו
כמה פעמים העדפתם לזרוק מוצר, רהיט או בגד לפח במקום לתקן? נכון, לפעמים המחיר לא שווה את התיקון, ולפעמים אין מי שיודע לתקן. אבל האם ניסיתם?
מה אפשר לעשות? החזירו את הכבוד למוצרים שרכשתם בכסף רב, והחזירו את הכבוד לסנדלר, לתופרת, לנגר, לרפד, לטכנאי.
למתקדמים: הקימו סדנת תיקונים קהילתית – מקום וזמן קבועים שבהם השכנה עם מכונת התפירה מתקנת רוכסן של שמלה רגע לפני שנזרקה לפח, השכן עם החוש הטכני מתקן את השעון ואת הרדיו האהוב, והבחור עם הידיים הטובות משפץ רהיט ומחזיר אותו לחיים.
6. הפרידו פסולת
גם אחרי שנפרדנו מהחד־פעמי, הפחתנו שימוש בשקיות פלסטיק והכנו בבית את המזון שאנחנו אוהבים, תופתעו לגלות שהפח שלנו עדיין מלא. נפח הפסולת הגדול ביותר הוא של אריזות, ומשקל הפסולת הרב ביותר הוא של שאריות המזון ופסולת אורגנית.
מה אפשר לעשות? בעקבות חוק האריזות בכל עיר ויישוב תוכלו למצוא הפרדה: פח כתום לאריזות, פח כחול לנייר, פח סגול לזכוכית ובקבוקים ובחלק מהמקומות פח חום לפסולת אורגנית. כל פסולת שתגיע למחזור משמעותה פחות פסולת שמגיעה להטמנה וחשוב יותר, פחות משאבי טבע חדשים שיהפכו למוצר שעוד רגע יושלך לפח.
למתקדמים: יצרו קומפוסט בעצמכם. אם יש לכם חצר פרטית זה הכי פשוט, גגלו ותגלו המון אפשרויות להפוך את הפסולת שלכם לזהב. גרים בבניין? התארגנו יחד מספר שכנים והקימו קומפוסטר שכונתי.
תיצרו לעצמכם חוויות, גלו את היופי בפשטות, את השפע שכבר קיים ורק צריך לגלות אותו. תפעלו ממקום של אהבה לסביבה ומתוך אחריות כלפיה. הכדור שבו אנו חיים הוא יחיד ומיוחד ומדויק כל כך לצרכים שלנו. וכעת, זה במשמרת שלנו – לחיות באופן מאוזן ולשמור על איכות חיינו, ולאפשר לטבע להתקיים. זה בידיים שלנו.
הכותבת היא יזמית בתחום הקיימות ממייסדי עמותת טבע עברי ובעלת הבלוג בית ירוק Buy it Green
