מיטיבי הלכת של המדור כבר מכירים את המוטו שעל פיו אני משתדלת לחיות: קניתי במו ידיי. אך זמנים נואשים מצריכים פתרונות נואשים. אמנם טרם הפכתי בשלנית של ממש, אבל הטרנד החדש של בצקים סמי־מוכנים לא פסח גם עליי. הוא נולד מתוך מצוקת המסעדנים אבל למעשה מדובר בשכלול של ז'אנר ותיק ומוכר של פיצות מקפיצות, ג'חנונים ובורקסים עתירי שומן טראנס, רק שבמקום למצוא אותם במקפיא של הסופר – הם מגיעים ישירות הביתה, כוללים כמובן מרכיבים משודרגים וטבעיים ועשויים בעבודת יד או בקפדנות יתרה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– הפרסומאי המצליח שרוצה לשווק לכם דרך חיים
– שלושה אבות: הגברים שמדגמנים הורות באינסטגרם
– "קרעים של אישה" נוגע ברגשות האנושיים ביותר הקשורים בלידה והורות
1. סבלנות ומשמעת בדרך לפיצה
רענן נוסל הוא אחד הפציולו הבכירים בארץ (ודורג בין העשרים הבכירים בעולם), שופט בתחרויות בינלאומיות ומספק שירות ייעוץ קולינרי לשלל מסעדות. משבר הקורונה אילץ גם אותו להמציא את עצמו מחדש וכך נולד "רענניס עד הבית", בצק פרימיום לפיצות ופוקאצ'ות שמותאם להכנה בטאבון ובתנור.
ההנחיות מעט מתישות – הבצק מצריך לא פחות מ־72 שעות הפשרה איטית במקרר, ולאחר מכן עוד שלוש שעות בטמפרטורת החדר כדי להתפיח אותו ולשחרר את הגלוטן. כמובן אפשר בפחות, אבל התוצאה האופטימלית מצריכה סבלנות ומשמעת. ניסינו גם לאחר הפשרה רגילה וגם לאחר מעקב מדוקדק אחר ההוראות, ולמען האמת חוץ מהעובדה שהיה קל יותר לרדד את הבצק לא נרשם הבדל משמעותי.
הילדים נהנו להשתעשע עם בצק אלסטי במיוחד, כזה שניתן להניף באוויר, למתוח ולמתוח בידיים, וכל אחד מאיתנו מרח את רוטב העגבניות (שיש להכין בנפרד) ופיזר תוספות. בקיצור – שעת יצירה וסדנת בישול בכרטיס אחד.
2. סמבוסק כמו בימים ההם
בימים שלפני הבולונז'רי והפטיסרי, כולנו ישבנו על הברזלים וטחנו סמבוסקים נטולי יומרה. לכל עיר הייתה המאפייה המיתולוגית שלה – בנתניה זו הייתה "בת האיכר", ברמת־גן "מאפה התנור" ובירושלים "מפגש השייח", המקום הראשון בבירה שהיה פתוח 24/6. עם השנים התפתח המוסד הקולינרי והפך לאימפריה עם שלל סניפים. כעת לראשונה הוא מאפשר ליהנות מהטעמים המוכרים גם בתנור הביתי, והתחיל לשווק קופסאות עם שישיות מאפים: רק לפתוח ולהכניס ישר לתנור (מקסימום לצפות בביצה חלק מהמאפים).
למען האמת בתחילה חששתי, שכן כוחם של המאפים הללו בתנור האבן הלוהט שאופה אותם מכל כיוון, אבל הופתענו לגלות שהתוצאה מספקת בהחלט. שתי החבילות (מיקס גבינות ורוטב פיצה) שהוכנו לארוחת הערב חוסלו עד לפירור האחרון על ידי צאצאיי, שליקקו את השפתיים בעודם עדיין לבושים בפיג'מה מהבוקר. כל דור והזיכרונות שלו.
3. דרך האמצע בין להכין לבד או להזמין
בכל הקשור לפסטה – בטווח שבין רכישת מכונה מתישה למשלוח ממסעדה – אני מחבבת דווקא את דרך האמצע. כלומר, שמישהו אחר יכין לי פסטה בעבודת יד שנדרש רק להשליך אותה לסיר מים רותחים. אין לתאר את ההבדל בין פסטה תעשייתית לטרייה, במיוחד שמדובר במוצר שטעמו כמעט לא נפגם בהקפאה. בימים כתיקונם "פסטטריה" משווקת את התוצרת האיכותית שלה למסעדות, וכעת גם לקוחות פרטיים יכולים ליהנות ממינימום מאמץ ומקסימום טעם. המבחר מסחרר (כולל אופציות טבעוניות) ולצד דפי לזניה וקנלוני, טורטליני ורביולי במגוון מילויים תמצאו גם פפרדלה עם צ'ילי פיקנטי, ניוקי וחונקי כמרים (שתמיד גורמים לי להרגיש באיטליה). לכולם אפשר לצוות רוטב מתאים.
אנחנו דגמנו את הרביולי עם הפולנטה, שהיה רך, נימוח ובעל טעם מעודן; טורטליני בטטה שהיה מעט אנמי וחייב רוטב שמנת לצידו; הילדים התלהבו מרדיאטורי בשלושה צבעים, וכולנו עפנו על הקינוח הגאוני – רביולי של בצק שוקולד במילוי שוקולד בלגי ומסקרפונה.
מאחר שמדובר בפסטה עדינה יותר מזו המסחרית, מומלץ מאוד לעקוב אחר ההוראות (בישול שבין 2־4 דקות בלבד) ושאר ההסברים המחכימים שבאתר, כמו מדוע כדאי להשתמש בסיר גדול שבו הפסטה תוכל "לרקוד" (הבישול במים רותחים "סוגר" את הפסטה ומונע מהעמילן להתמוסס. אם משתמשים בסיר קטן, ברגע שמכניסים לתוכו פסטה קפואה טמפרטורת המים צונחת, העמילן מתמוסס והפסטה הופכת לדביקה), או למה בניגוד לפסטה תעשייתית – אסור באיסור חמור לשטוף את הפסטה במים אחרי הבישול (שכן זה מסיר את ציפוי העמילן שיעשיר ויעצים את טעמה).
לו רק היה להם טיפ כיצד להכניס חתיכות ניוקי לתוך סיר מבעבע באופן אלגנטי ויעיל ובלי לחטוף כוויות דרגה 3, החיים בכלל היו מושלמים.
