01 זיכרון ילדות תרבותי. בבית הספר, הכיתה שלי עשתה את טקס יום ירושלים לציון עשרים שנה לאיחוד העיר. הדברים שאמרתי, השירים וכל האירוע, נצרבו בי בצורה עמוקה ביותר.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– "הגשש החיוור מצחיקים אותי, יש בהם אהבה אמיתית"
– "אני רוצה לדעת הכול על מייקל ג׳ורדן"
– "אמא שלי אחראית על קילומטרז׳ הצחוק הגדול ביותר בחיי"
02 דמות שמעניקה לך השראה. סבא שלי, ישראל. עשר שנים היה מסורב עלייה בבית העבדים הסובייטי. יחד עם סבתא ציפורה ז"ל נאבקו על זהותם היהודית והציונית. סבא לימד עברית בניגוד לחוק, וביתם היה אחד הבתים במוסקבה שבהם נערכו בריתות מילה במחתרת. איש אמונה, חוכמה, ענווה גדולה ואצילות שמתבטאת גם בדברים הקטנים ביותר.
03 עם מי היית רוצה לשבת לכוס קפה. זאב ז'בוטינסקי. מדינאי, איש הגות, משורר. מעניין לשמוע ממנו איך מפרספקטיבה של דורות הוא מתייחס הן לניצחון האידיאולוגיה שלו אבל גם איך הדה־לגיטימציה לימין ולהנהגתו לא השתנתה.
04 עם מי היית רוצה להתחלף ליום אחד. הייתי רוצה להתחלף עם היועץ המשפטי לממשלה, מנדלבליט. להרגיש יום אחד איך זה להיות עם סמכויות אינסופיות, ללא איזונים וללא בלמים ושיתייחסו לכל גחמה שלי כ"נטולת פניות".
05 ספר שקראת פעמיים. "דגלים מעל הגטו" של משה ארנס. התקופה האיומה בתולדות עמנו. מצד אחד: גאווה אדירה על הגבורה העילאית. מצד שני: גם מול סכנת ההשמדה לא השכלנו להתאחד. והחלק הקשה מכול הוא העוול הנורא בשנים שלאחר מכן כלפי האצ"י בפיקוד פאבל פרנקל, רק כי לא היו שייכים למחנה הפוליטי של השמאל ששלט במדינה.
06 יוצרים שאהובים עליך במיוחד. מוזיקה ישראלית, מהרבה סוגים וסגנונות. שירים של נעמי שמר, ישי ריבו, בעז שרעבי, אריק איינשטיין, אהוד בנאי, עמיר בניון, שלמה ארצי. הכול נכנס.
07 מה מצחיק אותך. הומור טוב, שנינות, בעיקר על סיטואציות מהחיים. גם היום אני צוחק מהגששים ומסרטי בורקס משנות ה־70. בשנים האחרונות אהבתי את הפרלמנט, ואנדרדוס גם מצוינים.
08 מאכל שאתה לא יכול לעמוד בפניו. שום דבר לא מתחרה בשקשוקה של אשתי ליאת. אני לא עומד גם מול הבלינצ'ס גבינה של אמא שלי. אחד המאכלים היחידים שהסכמתי לאכול כילד. הייתי קשה עם אוכל כשהייתי קטן. היום אני ב"ה כבר לא בררן.
09 תמונה על הקיר שלך. התמונה של משפחתי. אשתי ליאת וחמשת ילדיי: אחינועם, תמר, דביר, יאיר ושרה. המשפחה היא העוגן, היא היסוד. ממנה אני שואב את כל כוחותיי.
