01 מאסטר שף
מאז עלתה לאוויר בשנת 2010, "מאסטר שף" היא תרנגולת הרייטינג שמטילה ביצי זהב, מדורת השבט שסביבה מתקבצים בשלנים וחובבי אוכל, ההוכחה שאין דבר שעם ישראל אוהב יותר מהעיסוק במזון, ואם אפשר לקבל תוספת של דמעות בצד – מה טוב.
מאסטר שף היא תחרות בישול לטבחים חובבים בלי עבר מקצועי, המבוססת על פורמט בריטי במקור, שהפך בינתיים לבינלאומי. צוות השופטים מורכב ממיטב המוחות הקולינריים בישראל – חיים כהן, אייל שני, מיכל אנסקי וישראל אהרוני (שהחליף את השף יונתן רושפלד שפרש לפני שתי עונות).
בכל פרק מקבלים המתמודדים משימות שונות ומשונות, ונשפטים על פי התוצרת. אלא שבניגוד לפורמט המקורי, באדפטציה הישראלית מקפידים מאוד להביא אל המסך לא רק את כישורי המטבח של המתמודדים, אלא גם את סיפוריהם האישיים. וכך, "מאסטר שף" הפכה להרבה יותר מתוכנית על אוכל – היא תוכנית על אנשים, על חוויות, שברונות לב, געגועים ושאיפות.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– אבאל'ה בוא: "המטרה לאפשר לעובדים להיות יותר בבית"
– לבחור קורס פסיכומטרי
– ביטול הסטנדאפ של נתניהו: השתקה כוחנית ומיותרת
ולמרות "הסחת הדעת" הזו, מאסטר שף מוכיחה את עצמה ככלי לגיטימי לגילוי כשרונות. בין מנצחי התוכנית ניתן למצוא כמה מהשפים המובילים בישראל היום, כמו אבי לוי, נוף עתמאנה וטום אביב. ומי לא אוהב ריאליטי שמצליח לייצר כוכבים?
02 שום, פלפל ושמן זית
הרבה לפני מאסטר שף, חיים כהן היה המאמי הלאומי בזכות תוכנית הבישול שלו "שום, פלפל ושמן זית". למעשה, "שום פלפל" הייתה התוכנית הראשונה שהוקדשה לבישול בארץ. היא עלתה לאוויר בשנת 1995 בערוץ הראשון, כאשר בתחילה לתפקיד המנחים לוהקו איילת לטוביץ' וגיל חובב, ושלוש שנים מאוחר יותר הם הוחלפו על ידי כהן ואור ישראלי.
כהן הגיע לסדרה ללא שום ניסיון טלוויזיוני, אבל עם שפע של ניסיון כשף. שום, פלפל ושמן זית הייתה בהנחייתו תוכנית ישראלית־ים־תיכונית מובהקת. היא שודרה ממטבח המשקיף על יפו, בימי שישי, והכניסה לבית הצופים טעמים וניחוחות של ערב שבת.
אבל יותר מאיכות התבשילים והלוקיישן, היה זה אופיו הנינוח, החם והנעים של כהן שהפך את התוכנית להצלחה. מדי שבוע אירח כהן אורח אחר במטבח, ולמרות השיחה הנעימה שתמיד נרקמה בין השניים, האוכל תמיד זכה להיות המרכז בתוכנית. שום פלפל ושמן זית, שירדה מהאוויר בשנת 2017, סללה את הדרך לתוכניות בישול רבות שהגיעו אחריה. ולמרות שחלקן כבר היו מקצועיות ומהוקצעות יותר, לא הייתה עוד אינטימית וארצישראלית כמוה.
03 אנחנו על המפית
לא מעט שפים ישראלים החלו את דרכם בהתמחות במסעדות יוקרתיות ועטורות כוכבי מישלן בחו"ל, רק קומץ אוזר את האומץ לארוז את הסירים, המחבתות והחלומות ולפתוח מסעדה מעבר לים בעצמם. ב"אנחנו על המפית", השף השרמנטי ברק יחזקאלי נוסע מסביב לעולם בעקבות ההצלחות הללו – בניו־יורק, פריז, שנחאי, ברלין, סידני ועוד ועוד.
הוא מתלווה אל השפים לישיבות צוות במסעדה, מתארח אצלם בבית ומצליח לייצר שיחות אינטימיות על ההישגים והקשיים וגם על החלומות הלא ממומשים שלו. לא תמיד הכימיה מרקיעה שחקים ולעיתים נדרש זמן עד שהמרואיינים נפתחים, אבל בסיום כל תוכנית הצופה מרגיש שלמד לא מעט על הבירה הקולינרית התורנית והחך המקומי, וגם כמובן על יזמות וסיכונים, תעוזה וכישלונות.
מגבלות הקורונה לא עצרו את יחזקאלי והעונה האחרונה צולמה בישראל, כשהוא מצליח לייצר את אותה אינטימיות ופתיחות גם אצל שפים מוערכים רבי כריזמה וקסם שפועלים בארץ. לצד תחקיר מעמיק וצילומים יפהפיים ומעוררי תיאבון, הם מגוללים באופן מרתק את הדרך שעשו, מפרקים ומפצחים את הדי־אן־איי של האוכל שמגיע לצלחת של כולנו. ובעיקר, גורמים לנו להתגעגע למסעדות כל כך כל כך.
04 השף העירום
"השף העירום" של ג'יימי אוליבר אמנם עלתה לאוויר כבר לפני עשרים (!) שנה אבל היא עדיין נחשבת לאחת מתוכניות הבישול הכי אייקוניות שיש. בזמנו היא נחשבה ללא פחות ממהפכנית – אוליבר הצעיר הכניס את הצופים אל המטבח הפרטי שלו, השכונה ההיפסטרית (פעם קראו לזה מגניב) עם השווקים והחנויות הצבעוניות והחברים שהגיעו לארוחה בסיום כל פרק.
הוא בישל בגובה העיניים ובמקום להסביר ביובש למצלמה כמה זמן מטגנים את הבצל – הוא קשקש בטבעיות עם הבמאית, תוך קריאות התפעלות מהתוצרים. גם במתכונים עצמם היה חידוש: הם היו קלילים, מהירים ופשוטים (אגב, שם הסדרה התיימר לרמז על פשטות המתכונים ולא על לבושו של הכוכב) והכניסו למטבח האנגלי התפל ירקות, פירות וחומרי גלם טריים ואקזוטיים. אחרי כל מתכון שפורסם נרשם זינוק במכירת המרכיבים ברשתות המזון.
הצעיר עם הבלורית הבלונדינית המתנופנפת, הליפסינג והמבטא האסקסי המחוספס כבש את בריטניה ואת העולם והפך מאז לאימפריה קולינרית של איש אחד עם שלל תוכניות המשך, ספרים, ערוץ Food Tube וחשבונות פופולריים ברשתות החברתיות. אבל ג'יימי לא הפך רק לסופרסטאר אלא גם לפעיל חברתי משפיע, כשהצליח להעלות לדיון ציבורי את האוכל הירוד שמוגש לתלמידי הממלכה המאוחדת עם התוכנית "ג'יימי עושה בית ספר", שהובילה להגדלת תקציבי ההזנה במוסדות הלימוד. גם יפה, גם אופה, גם מתקן עולם. מה עוד נבקש?
05 בואו לאכול איתי
בין כל תוכניות הבישול, "בואו לאכול איתי" תמיד הייתה עוף קצת משונה. כאן לא תמצאו אולפנים מושקעים, משימות מופרכות ושפים מצקצקים. הקונספט, שמבוסס על המקור הבריטי, פשוט להפליא: חמישה בשלנים חובבים מארחים את עמיתיהם מדי ערב לארוחה, בסופה כל אחד מהם מנקד את המפגש והמנצח זוכה בחופשה גסטרונומית.
שלא כמו מאסטר שף ואחיותיה, פה התקרובת המוגשת היא רק המתאבן, ואילו הדינמיקה שנוצרת בין המשתתפים היא המנה העיקרית, החלק המסקרן באמת. בניגוד לליהוק הקלאסי לתוכניות האלו, בהן מחפשים אנשים שיש להם "סיפור", כאן האישיות היא האישיו, ורצוי שתהיה כמה שיותר מוחצנת, משונה וחסרת מודעות. די לספר כי בעונה הראשונה גילו פה את אורן חזן בימיו הטרום־פרלמנטריים (חפשו ביוטיוב ולא תצטערו).
מאחר שהשופטים הם גם מתחרים בעצמם, חוסר הפרגון מרקיע שחקים והאינטריגות חוגגות. ועוד לא הזכרנו את הדובדבן שבקצפת: הקריינות המושחזת והמשעשעת של שי אביבי שמלווה את התוכנית.
"בואו" פותחת צוהר לעולמם של נובורישים, ערסים, פלצנים, אסטניסים והיפים ומה קורה כשכל הביזאר הזה נפגש מסביב לשולחן אחד. כי הרבה יותר משהיא מלמדת אותנו איך להכין פבלובה, היא מלמדת אותנו על טבע האדם.
06 הל'ס קיטשן
אם ג'יימי אוליבר הוא הילד הטוב של עולם הקולינריה הבריטי, הרי שגורדון רמזי הוא הילד הרע והמוכשר לא פחות. מעבר לעובדה שרמזי נחשב לאחד השפים המוכשרים בעולם ועומד בראשה של אימפריית מסעדות (חלקן מעוטרות בכוכבי מישלן), הוא מצויד בלשון חדה ועוקצנית, טונות של כריזמה, וחיבה מיוחדת לקללות, מה שהופך אותו לזהב טלוויזיוני.
לאורך השנים השתתף רמזי בכמה תוכניות ריאליטי אוכל: החל ב"סיוטי המטבח של גורדון רמזי", שבמסגרתה סייע למסעדנים שהמסעדה שלהם נקלעה למצוקה ועד לגרסה האמריקנית של מאסטר שף. אבל אנחנו בחרנו דווקא ב"הל'ס" קיטשן", מטבחי הגיהינום, כסדרה שבה רמזי היה במיטבו.
במסגרת התוכנית שיצר רמזי, מתחרים שפים צעירים על הפרס הגדול – מסעדה משלהם. בתחילה הם מחולקים לשתי קבוצות שמתחרות זו בזו באתגרים קבוצתיים, כאשר המפסידים נענשים בביצוע מטלות מטבח ונאלצים להיפרד מחבר קבוצה. העובדה כי מדובר בטבחים סמי־מקצוענים (בניגוד למשל למאסטר שף) מעלה מצד אחד את רמת האתגרים ואת רף הציפיות מהמתמודדים, ומצד שני מאפשרת לרמזי לגעור בהם בחופשיות יתרה. לא לבעלי קיבה חלשה.
07 הטבח
"הטבח", סדרת הדרמה שעלתה בשלהי 2020 ב־yes, מעניקה חוויה טלוויזיונית נדירה: אנחנו מקבלים הצצה אותנטית וריאליסטית מאין כמותה למטבח פעיל של מסעדת יוקרה. זה קורה בזכות כישרונו האדיר של הצלם הראשי שלה, גיא רז ("על הספקטרום" , "רק להיום"), בזכות העובדה שהסט של הסדרה הוקם על מטבחה הנטוש של מסעדת "הרברט סמואל" המיתולוגית של השף יונתן רושפלד, ובזכות ההכשרה הקפדנית שעברו צוות השחקנים במטבח "בר 51" של השף מושיקו גמליאל.
גורי אלפי מגלם את נמרוד, הייטקיסט בדימוס, נשוי ואב לשתיים, שנאלץ לעשות הסבה מקצועית אחרי אבטלה ממושכת ומתחיל לעבוד בלי שום ניסיון קודם בתפקיד הזוטר ביותר במטבח. מולו ניצב גל תורן בתפקיד דורי, שף המסעדה המגלומן, הבוטה והיהיר, שנמצא בשיא הצלחתו המקצועית אבל רחוק שנות אור מלמצוא סיפוק או אושר. תורן זכה על תפקידו בפרס השחקן המצטיין בפסטיבל ברלין לסדרות.
בתפקיד חשוב לא פחות בסדרה נמצא האוכל. הצופה ה"פודי" ימצא כאן את סיפוקו עם שלל תקריבי אוכל, בכל שלבי ההכנה. אבל מעבר לוויזואליה מעוררת התיאבון, האוכל משמש מטפאורה לעולם הייצרי והמבעבע של הדמויות בסדרה.
