מה קרה לרוברט זמקיס? הבמאי הנפלא שאחראי בין השאר על קלאסיקות על־זמניות כמו טרילוגיית "חזרה לעתיד", "מי הפליל את רוג'ר ראביט" ו"פורסט גאמפ"? קצת הלך לאיבוד בשנים האחרונות.
זמקיס, תלמידו המובהק של סטיבן ספילברג, הוא אחד ממספרי הסיפורים המוכשרים בתעשייה. הוא תמיד ידע למצוא את האיזון הנכון שבין עשייה טכנית ייחודית ומבריקה ללב פועם, וסרטיו היוו תצוגת תכלית של כל מה שטוב בשוברי הקופות ההוליוודיים. אלא ש"בעלי ברית" שלו מ־2016 יצא משמים יותר ממסעיר, ו"ברוכים הבאים לעולם שלי" מ־2018 כבר היה כישלון מהדהד שבקושי שרד כמה שבועות על האקרנים. בשבוע שעבר הגיע סוף סוף סרטו החדש "המכשפות" ל־VOD של יס. האם זמקיס מצליח לחזור לעצמו?
"המכשפות" מבוסס על ספר הילדים הפופולרי של רואלד דאל (צ'רלי בממלכת השוקולד, מטילדה, העי"ג). ילד שהוריו נהרגו בתאונת דרכים עובר לגור עם סבתו בעיירה קטנה. הסבתא מספרת לו על קיומן של מכשפות מרושעות שכל רצונן הוא להיפטר מילדים. לאחר שהילד פוגש מכשפה בחנות המכולת, ממהרת הסבתא לעזוב עמו את העיירה ולהסתתר בבית מלון. אלא ששם בדיוק מתקיים כנס המכשפות העולמי והילד לומד על תוכניתן להפוך את כל ילדי העולם לעכברים. כעת על הילד והסבתא להילחם במכשפות ולהציל את ילדי העולם.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– "צריך לחזור לישראל כי אני רוצה ללמוד יותר עברית ותורה"
– מנהל רשות מקרקעי ישראל: "נשים סוף לתופעת המאכערים"
– מקורבים, עיתונאים ובני משפחה: קומבינת החיסונים של אבו מאזן
"המכשפות" כבר זכה לעיבוד קולנועי אהוב ב־1990, תחת שרביט הבימוי של ניקולס רוג ובית ההפקה של ג'ים הנסון. השאלה המרכזית המתבקשת, אם כן, היא מה מחדש לנו העיבוד הטרי? אז קודם כול כמה מילים על העיבוד המקורי: רוג נהנה מחופש יצירתי שקשה למצוא כמותו היום בהוליווד ויצר סרט בסגנון ייחודי וקריפי במיוחד. עבודת הבובות והאפקטים היצירתית של אנשי ג'ים הנסון נותנת ערך מוסף ועוזרת לסרט לספק חוויה שמבדילה אותו מרוב מה שנעשה בעידן הנוכחי של האפקטים הממוחשבים. אבל, וזו אולי הנקודה החשובה ביותר כאן, כל יתרונות ההפקה ההיא גם הופכים את הסרט למפחיד למדי, כנראה מעט יותר מהרצוי עבור ילדים קטנים.
בעיבוד החדש לעומת זאת, ניכר כי נעשה מאמץ למצוא את דרך המלך שתשמר את הטון המפחיד של הספר אך תהפוך אותו לידידותי יותר לגילים צעירים. זמקיס שינה וריכך את הסיפור המצמרר מילדותה של הסבתא, עיבה את בניית מערכת היחסים בין הסבתא לנכד והפך את משחקה של אן האת'ווי, המגלמת את מלכת המכשפות המרשעת, למוקצן וגרוטסקי באופן שמגחיך את הדמות ובכך הופך אותה לפחות מאיימת.
התוצאה היא סרט מהנה, עמוס בהרפתקאות ועם אפקטים דיגיטליים מקסימים. גם המסר הבוגר שלו שמלמד את הילדים להיות שמחים בחלקם ולא משנה כמה נוראים הם הקלפים שחילק להם הגורל, עובד מצוין. האכזבה העיקרית היא שמזמקיס אנו תמיד מקווים לקבל משהו מבריק, ולא עוד הפקה הוליוודית יעילה ומשומנת שכל במאי להשכיר היה מסוגל להוציא תחת ידיו. "המכשפות" החדש ראוי בהחלט כאופציית בידור לילדים, אבל הוא גנרי מכדי להותיר איזשהו חותם.
המכשפות ארה"ב 2020, במאי: רוברט זמקיס. 106 ד', yes VOD
הוקוס זמקיס
צילום: באדיבות YES
וילי וונקה ומפעל השוקולד / צ'רלי בממלכת השוקולד
ספרו הידוע ביותר של דאל זכה לשני עיבודים קולנועיים מוצלחים: המפורסם יותר הוא דווקא הראשון מ–1971 בכיכובו של ג'ין ויילדר בתפקיד וילי וונקה. השני, שגם הצליח מאוד, הוא זה של טים ברטון מ–2005 עם ג'וני דפ בתפקיד הראשי. גיבור הסיפור הוא ילד עני שזוכה לביקור במפעל השוקולד המופלא של וילי וונקה, ושני הסרטים מעבירים בצורה נהדרת את העולם המשונה, המפחיד לעיתים אך העמוס להתפקע מדמיון ומקוריות של הספר.
חוויה מומלצת ביותר.
העי"ג
סופי, ילדה יתומה המתגוררת בבית יתומים, מתיידדת עם העי"ג (ענק ידידותי גדול). הוא לוקח אותה אל עולם הענקים, ויחדיו עליהם להציל את ילדי העולם מענקים רשעים אוכלי ילדים. יש עיבודים קולנועיים מוצלחים יותר מהעי"ג – כמו "ג'יימס והאפרסק הענק" או "מר שועל המהולל". אבל למדור יש חולשה לסטיבן ספילברג, וגם אם הסרט אינו מצליח להמריא לגבהים המצופים, עדיין מדובר בסרט מושקע, מרהיב ווירטואוזי כמו שרק ספילברג יודע ליצור, לגמרי שווה את זמנכם.
עיבודים קולנועיים לשני ספרים נוספים של רואלד דאל שכדאי לכם להכירבין ענקים וממתקים
