01 זיכרון ילדות תרבותי. אמי ודודתי מריצות אותי, את אחי ובני־דודיי, מהקופות של קולנוע סטודיו בנתניה שם נגמרו הכרטיסים, לקולנוע שרון הסמוך, שם הן משאירות אותנו לראות את "בחזרה לארץ עוץ", סרט יפהפה שלמרות שמו כנראה מתאים לילדים קצת יותר גדולים. בקטע מוזר במיוחד אני אומר לבת הדודה הגדולה שאני מפחד, "אז תסתיר את המסך עם הידיים", היא מציעה, "אבל אז אני לא אראה מה קורה". "צריך להחליט", היא משיבה, ואני בוחר להישיר עיניים למסך.
02 דמות שמעניקה לך השראה. ורד לי ולי ירון הן שתי עיתונאיות שלמרות השם המשותף "לי" מרכזות כל אחת בנפרד את תחומי הסיקור שלהן דווקא באחר ובחלש. נשים בזנות, מהגרי עבודה, מבקשי מקלט, פועלי בניין. בתור מי שמסקר תחומים כיפיים יותר, אני מעריך את מי שהשימוש שלהן ושל דומיהן במילה הכתובה הוא בניסיון לתיקון עולם.
03 ספר שקראת פעמיים. יש כל כך הרבה ספרים שאני עוד רוצה לקרוא, שאני כמעט לא חוזר לספר פעמיים. יצא לי להגיד פעם בצחוק שצריך להשבית את עולם התרבות לשנה כדי שנוכל להספיק לעשות השלמות, אבל האם קראתי יותר מהרגיל בשנת הקורונה? לא באמת. כשהייתי ילד לא הייתי עושה כאלה חשבונות והייתי חוזר שוב שוב לספרים אהובים. בין אלה שכיכבו היו "פצפונת ואנטון" של אריך קסטנר ו"אני ברק" של עוזי בן־כנען.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– "הנחישות והעקשנות של הרצל תמיד הרשימו אותי"
– "הילדים שלי הם הדבר הכי מוצלח שעשיתי בחיי"
– "אמא שלי אחראית על קילומטרז׳ הצחוק הגדול ביותר בחיי"
04 יוצר שאהוב עליך במיוחד. לאחרונה גיליתי את אברהם הפנר הסופר. את אברהם הפנר האדם התסריטאי והבמאי הכרתי מזמן, הוא היה מורה שלי באוניברסיטה. אבל רק אחרי מותו התחלתי לקרוא ברצינות את הרומנים שלו, ואני חש צער שהייתה לי הזדמנות לא ממומשת לדבר איתו על הספרות שלו. אני ממליץ להתחיל עם "ספר המפורש" ולהמשיך משם.
05 עם מה אתה נרדם. עם הלפטופ על יוטיוב, בכל פעם אני מוצא סדרת סרטונים אחרת לסיים איתה את היום. הלהיטים האחרונים הם “Pasta Grannies" שבה סבתות איטלקיות מלמדות את מתכוני הפסטה שלהן, ו"Baumgartner Restoration" שבו בעל סטודיו מדגים שיטות רסטורציה לשימור אמנות. תערובת של עניין ושעמום המתאימה במיוחד להירדמות. במקרים קשים אני מפעיל סאונד של סופת רעמים, כמו שעושה גיבורת הספר שלי, שירה. גשם תמיד עוזר לי לישון.
06 מאכל שאתה לא יכול לעמוד בפניו. למרות ניסיונות לצמצם בצריכת בשר, כבדים – במיוחד כאלה הנצלים על הגז לשם כשרות – גורמים לי לעצור מיד. קצת מלח ומהכיריים לפה.
