"אתם חושבים שאתם אנשים טובים? אתם לא אנשים טובים. סמכו עליי, אין דבר כזה אנשים טובים". במילים אלה פונה אל הצופים גיבורת המותחן הסאטירי "אכפת לי" ממש בפתיחתו, ומיד היא ממשיכה לפרוש את משנתה הגורסת כי "בעולם ישנם רק שני סוגי אנשים… אריות וכבשים… ומי שמשחק לפי הכללים סופו להיטרף".
מ"וול סטריט" ועד "הזאב מוול סטריט", לא חסרים סרטים שבוחנים את גבולות החלום האמריקני לכסף והצלחה בדגש על עיסוק במוסר הקפיטליסטי הקלוקל, אלא שהבמאי והתסריטאי ג'יי בלייקסון בוחר לקחת את הקונספט לשיאים קיצוניים במיוחד, וכבר מזמן לא נתקלנו ביצירה כל כך צינית ומרושעת.
מרלה גרייסון (רוזמונד פייק) מצאה נישה רווחית ביותר – היא אפוטרופוסית מקצועית במינוי בית המשפט עבור אנשים מבוגרים שמצבם המנטלי אינו מאפשר להם לדאוג לעצמם ואין מי שידאג להם. אבל למרלה לא באמת אכפת מאף אחד, היא מוכרת את נכסיהם של בני חסותה כדי לממן את שהותם במוסדות השונים ובעיקר כדי לנפח היטב את חשבון הבנק שלה, ובמרדף אחר העושר הכול כשר – כולל עיוות התוצאות הרפואיות כדי להכריז על אדם בריא כלא כשיר. אלא שקורבנה החדש, הגברת פיטרסון (דיאן ויסט), מתגלה כבעלת קשרים עם גורמים פליליים מסוכנים ומרלה נאלצת לצאת לקרב על עולמה וחייה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– וונדה־ויז'ן: עולם קסום שהולך ומתפרק
– על שמונה כוסות: המדור ממליץ על יינות לחג
– הלכה לעולמה המשוררת אביבה סרנה-סגל
שני סרטים מסתתרים בתוך "אכפת לי". הראשון עוסק בכלל במערכת הרווחה האמריקנית, בקלות הבלתי נסבלת שבחסותה יכולים אזרחים מבוגרים עצמאיים להפוך למטופלים חסרי כבוד, זכויות ואונים. לו הסרט היה מתמקד במאבק שבין מרלה תאבת בצע וחסרת המצפון וגברת פיטרסן המבוגרת ולמודת ניסיון חיים, היינו יכולים לקבל סאטירה נשכנית על זיקנה ומשמעותה בארץ האפשרויות. אלא שאת הבמאי בלייקסון כל זה פחות מעניין, לבלייקסון, כזכור, יש יעד שאפתני וציני בהרבה – לשכנע אותנו שכולנו אנשים לא טובים.
הסרט השני, והמרכזי, מתחיל עם כניסתו לתמונה של המאפיונר הרוסי רומן לוניוב (פיטר דינקלידג') אדם מוסרי עוד פחות ממרלה. בלייקסון מציב את שתי הדמויות הראשיות, החומרניות וחסרות הרחמים זו מול זה, ומבקש מאיתנו לבחור צד. אך לא משנה במי נבחר, ברגע שנזדהה עם אחת מהן, הוכחנו שגם אנחנו לא הרבה יותר טובים. אבל אתם יודעים מה? הטריק הזה לא עובד. פשוט בלתי אפשרי לצדד באחת מהדמויות האיומות הללו שאינן לומדות, משתנות או מכות אפילו על חטא קטנטן לאורך כל הסרט. ולא, לא עוזרת גם הצגת פן אנושי של כל אחת, מהלך שאמור כמובן לרכך אותנו.
מזל, אם כן, שהסרט מהיר ומבדר כל כך. למעשה, מדובר ברכבת הרים כה פתלתלה ועמוסת תפניות, שהיא תצליח להשכיח מכם אפילו את העובדה שלא ממש אכפת לכם מי יצא מנצח. ואולי בעצם זו הייתה מלכתחילה כל המטרה? לטשטש את חושינו עד כדי כך, שנמצא עצמנו מריעים בניהיליזם על כל הקזת דם, ולא משנה של מי? וואלה, אולי בכל זאת בלייקסון מצליח להוכיח שאנחנו לא אנשים כל כך טובים.
אכפת לי ארה"ב 2020, במאי: ג'יי בלייקסון,
118 ד', נטפליקס, מותחן קומי
עוד דמויות ראשיות עם מוסר קלוקל
חיית לילה
ג'ייק ג'ילנהול עושה תפקיד מרשים כלואיס בלום, ברנש מוזר המגלה את עולם "זוחלי הלילה" – צלמים פרילנסרים הרודפים אחרי התאונות הקשות, הפשעים והרציחות במטרה לצלם אותם ולמכור אותם לתחנת החדשות המרבה במחיר. בלום, השאפתן והקר, רוכש מצלמה ומתחיל ללמוד ולהתקדם בתחום, אלא שמהר מאוד הקווים האתיים מתחילים להיטשטש, והגבול שבין סיקור האירועים ליצירתם הולך ונעלם. "חיית לילה" הוא מותחן סאטירי עוכר שלווה על עולם התקשורת המניפולטיבי. משום מה הוא עבר קצת מתחת לרדאר כשיצא בשנת 2014. תנו לו צ'אנס ולא תצטערו.
פרזיטים
כן, כבר דיברנו על זוכה האוסקר של השנה שעברה לא מעט, אבל ננצל כל הזדמנות כדי להמליץ שוב על הסרט האדיר הזה של הבמאי בונג ג'ון–הו. אז למי שעדיין לא ראה, הסרט עוקב אחר ארבעה בני משפחה ענייה שמצליחים להשחיל את עצמם בעורמה ובלא מעט רוע לביתה וחייה של משפחה עשירה. כל מילה נוספת תהיה ספוילר, אז רק נסכם שמדובר במותחן מבריק, מפתיע ונבון ששזורות בו כמה אמירות עמוקות על טבע האדם והחברה. יאללה, תראו כבר.
