בגיל 14 וחצי מצא עצמו שרגא קלוש לבד בעולם.
לקראת סוף המלחמה הגיע עם אביו למחנה ברגן-בלזן, שלדבריו היה המחנה האכזרי ביותר, לאחר שהשניים עברו יחד בין מחנות ריכוז, וכל משפחתם נספתה באושוויץ.
שבוע לפני השחרור, אביו לא הצליח לקום למסדר הבוקר, ושרגא יצא לבדו. כשחזר אליו – אביו כבר לא היה.
לפני המלחמה התגוררה המשפחה בכפר בהונגריה, אחת מתוך שש משפחות יהודיות במקום, שם עסקו בחקלאות, גידלו ירקות ובקר. זו הייתה התקופה המאושרת ביותר בחייו של שרגא.
לימים עלה שרגא לארץ במסגרת עליית הנוער והגיע לקיבוץ יגור. הוא שירת בחטיבת הראל בפלמ"ח והיה בין מקימי קיבוץ משאבי שדה שבנגב.
שרגא קלוש יספר את סיפורו המלא בערב יום הזיכרון לשואה והגבורה, 7 באפריל, במסגרת מיזם "זיכרון בסלון" והוא ישודר באתר מקור ראשון בשעה 20:00
*
כשאימא של מרים פרגר גילתה שהיא בהריון, היא החליטה להישאר יחד עם בן זוגה בכפר שבו גרו, על יד קראקוב שבפולין, והשניים רכשו לעצמם ניירות שמוכיחים כי הם אריים. מרים נולדה כבר בתוך המלחמה, שמונה חודשים אחרי שאביה נרצח על ידי הנאצים. השכנות שכנעו את אימה להטביל אותה בכנסייה על מנת שלא לעורר חשד, ומרים נשארה לגור אצל אחת הנוצריות בזמן שהאם הצליחה לעבור את המלחמה בזהות בדויה.
כשהאם הגיעה לאסוף את מרים מאותה נוצרייה היא לא מצאה אותה, וחזרה לעיר לעבוד עם המחתרת. אחרי המלחמה יצאה עם אחד המכרים לחפש את מרים בין הכפרים, עד שיום אחד ראתה ילדה ואמרה "היא אמורה להיות בגיל של הבת שלי", וכך כשהובררו הפרטים, גילתה את מרים, והשתיים התאחדו לאחר שנים של פירוד.
מרים פרגר תספר את סיפורה המלא בבוקר יום הזיכרון לשואה והגבורה, 8 באפריל, במסגרת מיזם "זיכרון בסלון" והוא ישודר באתר מקור ראשון בשעה 10:00, מיד לאחר הצפירה
