אחת הרעות החולות הרבות ששנת הקורונה כפתה עלינו, על סגריה ובידודיה, הייתה ההימנעות מטיולים. אין אדם שלא זקוק לרמה כזו או אחרת של אור שמש, צמחייה ירוקה, מים ואוויר צח, שלא לדבר על טיולים אמיתיים. נכון שלא ישבנו שנה שלמה בבית, אבל גם מי שכבר יצא, כשהיה אפשר, לא עשה זאת בלב שלם, והחששות והמסכות ליוו אותנו כל העת.
מנגד, גילינו בשנה הזו את "החצר האחורית". מגבלת אלף המטרים ששררה חלק גדול מהזמן חייבה אותנו להיות יצירתיים גם כשכבר יצאנו החוצה. שדות סתמיים שחלפנו לידם מאות ואלפי פעמים הפכו למסלולי הטיולים האטרקטיביים ביותר. הנחל המצ'וקמק שמעבר לפינה הפך ליהודיה או לזוויתן, והפארק השכונתי לנחל ערוגות או לבריכת צפירה. בנוסף, מגבלת הטיסות שנכפתה עלינו גילתה לנו מחדש את הארץ, והגענו למקומות שאליהם לא היינו מגיעים אילולא הדילים הזולים לקפריסין, איטליה וספרד נגנזו לתקופה ארוכה הרבה יותר מזו שהיינו מדמיינים.
לרגל מה שאנחנו מקווים, מייחלים ומתפללים שהוא תחילתה של סיום התקופה הקשה והמורכבת הזו, ועם פרושׂ חג האביב והטיולים, פנינו לשורה של כותבים משלל תחומים שונים – ספורט, תרבות, טבע וצבא – וביקשנו מהם לספר לנו על המקום או על המסלול שלהם. הנקודה בארץ הקטנה הזו שאליה הם בורחים כשיש זמן או כשצריך הפסקה, שאותה הם אוהבים ואליה הם מתחברים.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– גם רמי קלינשטיין גילה את מכונת הכסף: מוצרים עבור ילדים
– הקשר הרוסי: ההרעלה שחשפה רשת אפלה
– אמת מים ופראיות של המדבר: הטיולים שיעשו לכם את החג
מתרגש כל פעם מחדש – אלידע בר־שאול
אתה צועד בדרך הכורכר
מטפס בגבעה פורחת ושיחי צבר,
פתחי מערות מסקרנות מושכות עין
ומלמעלה אתה רואה את הארץ כפי שלא ראית עדיין.
רצועת חוף מכאן – מאשקלון ועד רמת־גן,
ולמרגלותיך רחובות עיר ילדותך,
תל־נוף ומזכרת־בתיה לצידך.
ושם ארץ שמשון וגוש עציון
והרי ירושלים עיר ציון.
ואתה מתרגש לשמוע על עבר רוחש
ואיך חיברה הגבעה ידיעות על חגים וראשי חדשים במשואות־אש.
במורד פיסת מולדת זו משתפך על פניך חיוך רחב של גאווה,
אתה חש בן המקום, שיכור מאהבה.
* * *
גבעות מע'אר (מע'אר או מרר משמעו בערבית – מערות) נמצאות בשפלת החוף, בין צומת בילו לגדרה. ניתן לרשום ביישומון הניווט "גן לאומי גבעות מרר". המסלול עצמו מעגלי. השביל יורד במדרגות אשר מסתיימות בבור מים, ובהמשך נראה שורת מערות, על שמן קרוי האתר. בהמשך מתפצל השביל לשניים וניתן לבחור האם ללכת במסלול הימני או השמאלי.
בגן הלאומי גבעות מע'אר נמצאים שרידי התיישבות מתקופות שונות לאורך ההיסטוריה – החל מאלפי שנים לפני הספירה ועד התקופה העות'מאנית, כולל שרידי יישוב יהודי מן התקופה הרומית. בנוסף, האזור עשיר בצמחים ובמינים ים־תיכוניים, בהתאם לעונות השנה.
גבעות מראר
למי מתאים: לכל המשפחה – לא מונגש
זמן הליכה: כשעה וחצי. מסלול מעגלי עם אפשרות למסלול ארוך יותר
מה בדרך: תצפית, מערות, פריחה לפי העונה
עוד באזור: קטיף עצמי בגדרה, חוות הפסיפלורה בצומת ביל"ו
אלידע בר–שאול הוא איש ידיעת הארץ, מורה דרך ומחבר ספרי עיון היסטוריים
משוגעת על המדבר – איה כורם
הקאץ' – זה מסלול שעושים בליל ירח מלא. הסלע כל כך לבן שהוא מחזיר את אור הירח ולא צריכים פנסים בכלל. ההרגשה היא כאילו נמצאים על הירח.
אני משוגעת על המדבר עוד מתקופת הצבא. לא יוצא לי כמעט להגיע לשם, אבל זה המקום היחיד בארץ שבו אפשר לשמוע את עצמך חושב. בונוס: כוכבים, כוכבים, כוכבים.
* * *
מסלול מעגלי באורך של כשעה וחצי. אפשר לטייל במסלול גם ביום, אך כאמור הוא מומלץ ביותר בלילות ירח מלא. שימו לב – ההליכה במסלול מסוכנת אחרי גשם מחשש לשיטפונות.
המסלול מתחיל בחניון האוטובוסים, מתחת למרכז המבקרים במצדה (חניון הדקלים). תחילתו בשביל המסומן בשחור, היורד אל הנחל, ולאחר הליכה קצרה הוא מתפצל ואפשר לבחור במסלול המסומן בירוק או להמשיך בשחור (המסלול כאמור מעגלי). שני המסלולים מתחברים שוב בהמשך, אך יש לשים לב שהמסלול המסומן בשחור נמשך ומתחבר בסיומו אל מורד כביש 90, ואינו מעגלי.
חווארי מצדה
למי מתאים: לכל המשפחה, בדגש על ילדים – לא מונגש
זמן הליכה: כשעה וחצי, מסלול מעגלי עם אפשרות למסלול ארוך יותר שאיננו מעגלי
מה בדרך: גבעות לטיפוס והחלקה, תצורות טופוגרפיות
עוד באזור: גן לאומי מצדה, ים המלח
איה כורם היא זמרת ויוצרת
יותר מכל המקומות בעולם – אורי פינק
המקום היחידי שאני ממש אוהב לטייל בו הוא תל־אביב. אני אוהב לחנות באזור התחנה ליד הים, שאותו אני דווקא פחות אוהב, וקודם כול לעשות סיבוב בשוק הכרמל – הריחות, האנשים, המאכלים והצבעים. משם אני ממשיך לאזור האהוב עליי – שכונת נווה־צדק. אחרי סיור בשכונה אני הולך לאורך כל שדרות רוטשילד, בצל בין העצים והנוף של תל־אביב הישנה, עד לכיכר הבימה. כאן אני חותך לכיוון דיזנגוף סנטר, שהוא אזור חשוב מאוד בישראל, כי שם נמצאות שתי חנויות הקומיקס הגדולות בארץ – "קומיקאזה" ו"קומיקס וירקות" – ובהן זהו תמיד ביקור חובה.
אם יש זמן אני ממשיך דרך רחובות דיזנגוף ובן־יהודה, לכיוון הים, כדי לסיים ב"חומוס אשכרה" ברחוב ירמיהו. זהו המקום שאנחנו אוכלים בו בתל־אביב, כבר יותר מארבעים שנה, וזה המקום שאני אוהב לשבת בו לסיום. זה המסלול שלי.
טיילתי בדי הרבה מקומות בעולם, אבל הסיבוב הקבוע בתל־אביב הוא חובה. זו עיר שרק משתפרת כל הזמן. אני גר כיום מחוץ לתל־אביב, אבל מדי פעם אני חייב להיכנס אליה, בייחוד אחרי שאני מוצא חניה. מהרגע שיוצאים מהרכב זו כבר עיר אחרת, בלי הצפיפות בכבישים, הפקקים והבלגן. אני הכי אוהב להרגיש תייר בתל־אביב.
* * *
נווה־צדק היא השכונה הראשונה הראשונה שנבנתה מחוץ לחומות יפו העתיקה, 22 שנה לפני שנבנתה תל־אביב. עם השנים, לאחר קום המדינה, היא הפכה מוזנחת ונחשלת, ותוכניות שונות נרקמו להריסתה במטרה לבנות עליה בנייה מודרנית. החל משנות השמונים התעוררה השכונה מחדש, החלו להגיע אליה אמנים רבים והתפתחה בה קהילה צעירה ותוססת. הופעלה בה תוכנית שימור, רחובותיה שוקמו והיא נחשבת כיום לאחד ממרכזי הבילוי והפנאי של תל־אביב.
בנווה־צדק, כמו בתל־אביב כולה, יש עשרות מסלולי סיור ומאות פינות חמד, היסטוריות ותרבותיות, המושכות עניין:
- מרכז סוזן דלל (רח' יחיאלי 5) – אולי האתר הכי מוכר בשכונה. הוא כולל רחבה גדולה שמצידיה שני מבנים היסטוריים ששימשו כבתי ספר – "אליאנס" ו"חובבי ציון", שנבנו בתחילת המאה ה־20. שני המבנים והרחבה שביניהם שופצו בשנות השמונים בסיוע משפחת דלל מלונדון, ומתקיימת בהם פעילות תרבותית ענפה. השיפוץ והשחזור נועדו לרפרר לתל־אביב ההיסטורית ולהזכיר אותה.
- קולנוע עדן (פינת רחובות פינס ולילינבלום) – זהו הקולנוע הראשון בארץ, שנקרא בראשיתו "ראינוע", והוקרנו בו סרטים אילמים, מיטב הטכנולוגיה של ראשית המאה ה־20. בנייתו החלה בשנת 1914, ביוזמת מאיר דיזנגוף, ראש העיר הראשון של תל־אביב. האולם הכיל 1,100 מקומות ופעל עד לשנת 1974.
הבניין מרשים ביופיו ובארכיטקטורה שלו, אך הוא מוזנח כיום. לאחר סיום פעילותו רכש בנק לאומי את המבנה, במטרה להופכו למוזיאון לקולנוע הישראלי, ולא נותר לנו אלא לקוות שכך יהיה.
- בית הסופרים ומוזיאון נחום גוטמן (רח' רוקח 21) – זהו אחד הבניינים הקדומים בשכונה, שנבנה בשנת 1887. הסופרים יוסף אהרונוביץ, יוסף חיים ברנר ודבורה בארון התגוררו במשך השנים בבית זה, ששימש כמערכת העיתון "הפועל הצעיר", שברנר, אשר נרצח בפרעות תרפ"ט, היה עורכו. בהמשך שימש כבית מגורים רגיל, וברבות השנים, עם ההידרדרות שעברה השכונה, הוזנח ויועד להריסה. עם התקדמות תוכנית השימור של השכונה הוא שופץ ושוקם, והפך למוזיאון לזכרו של הצייר התל־אביבי המפורסם נחום גוטמן.
נווה־צדק, תל־אביב
למי מתאים: לכל המשפחה – טיול במרחב עירוני
זמן הליכה: כשעה. ניתן להרחיב או לקצר לפי הרצון
מה רואים: אדריכלות, נוף עירוני, תרבות אורבנית
עוד באזור: חוף הים, הטיילת בתל–אביב, מתחם התחנה
אורי פינק הוא קומיקסאי, קריקטוריסט ומאייר
לדקור איזה מעיין – יעל אודם
אנחנו משפחה של מעיינות. מה שהכי מגניב אותנו זה לנסוע למקומות לא מוכרים, לא ללכת יותר מדי עם תיקים על הגב אלא פשוט "לדקור איזה מעיין" כמו שאומרים בשפה של המטיילים.
בתקופה האחרונה גילינו את המעיינות החמים בגולן, זרמים חמים שנשפכים מצינורות של "מי גולן", חברת המים של הרמה, אל תוך מאגרים ובריכות. זה קורה במאגר בנטל, זה קורה בנחל עורבים, יש צינור חם ליד שאר־ישוב. גם ליד חמת־גדר יש מקום שנקרא עין ג'ונס, ובתוך מבנים סוריים עתיקים שהיו פעם המרחצאות של הקצינים הסורים יש מים חמים בשפע ובחינם לכולם.
אין דבר ממכר יותר מלהיות עם בגדי ים כשיורד גשם מצד אחד והמים כל כך חמים מצד שני. ממש פלא הבריאה. ועל הדרך במעיין פוגשים אנשים, שותים קפה, מדברים, מכבדים אחד את השני במה שמביאים מהבית. יש משהו בפכפוך המים הקטן הזה, בצל של האקליפטוסים, שפשוט מעורר את הנפש.
* * *
עין ג'ונֵס הוא בריכת בטון (המכונה "בריכת הקצינים" בעגת המטיילים), שממוקמת בתוך מבנה מתקופת השלטון הסורי בגולן. האתר איננו מוסדר, ולעיתים הצבא סוגר את הדרך אליו משיקולי ביטחון.
כביש 92 מגיע מצומת צמח לחמת־גדר. נוסעים בו עד בערך קילומטר לפני הכניסה לאתר חמת־גדר, שם עיקול חד בכביש יורד ימינה, לכיוון גדר המערכת של הגבול עם ירדן. נוסעים בכביש עד שרואים מוצב צבאי, וכמה עשרות מטרים אחריו, מצד ימין של הדרך, נמצא מבנה בטון ובתוכו הבריכה.
הבריכה עצמה נבנתה עבור הקצינים הסורים ששירתו באזור, והיא אוגרת מי נביעה חמים, שבהם מינרלים שונים כמו מגנזיום וגופרית, ממש כמו במרחצאות חמת־גדר עצמן, ולמעשה היא חלק ממערכת הנביעות המגיעות אל אתר המרחצאות הגדול.
מעיינות חמים בגולן
למי מתאים: לכל המשפחה – מעיין. לא מונגש
זמן הליכה: חניה בצמוד למעיין – לא מוסדרת
מה רואים: בריכה בתוך מבנה סגור
עוד באזור: מרחצאות חמת–גדר (בתשלום), הכינרת
יעל אודם היא כתבת חינוך ומגישה בחדשות 12
מסלול שהוא השראה לחיים לינוי אשרם
הטיול שאני בוחרת הוא טיול למצדה.
מדובר בציון דרך במורשת היהודית, ומרגש אותי במיוחד לפסוע בשבילי המבצר, לקבל הסבר על ההיסטוריה של המקום ועל כל מה שקרה שם. אין הרבה מקומות שהאנרגיה שאת מקבלת היא כזו שדוחפת אותך להבין שלא משנה מה יקרה – לא מרימים ידיים ונלחמים עד הסוף, ואת החלק הזה אני לוקחת ומיישמת בכל פעם שאני עולה למשטח התחרות. גם אם לפעמים לא הכול מסתדר אני עולה עם אנרגיות חדשות ונלחמת עד הסוף.
זכורה לי בהקשר הזה תחילתה של התחרות באליפות העולם בסופיה, שלא פתחתי כל כך טוב ובסיומה השגתי את מדליית הכסף והוכתרתי כסגנית אלופת העולם, הישג השיא שלי בקריירה עד היום.
הבסיס של המדינה שאני מייצגת נתון בביטוי ״שנית מצדה לא תיפול״, וכבת לאיש צבא חונכתי כך ואמשיך לייצג את המדינה ואת אזרחי מדינת ישראל בכבוד ובהערכה.
* * *
מצדה היא מבצר מתקופת שלטון האימפריה הרומית בישראל, אשר שופץ ובוצר בימי הורדוס, במאה הראשונה לפני הספירה. הורדוס הפך את מצדה לאחד המבצרים החזקים והעמידים באזור, ובזמן המרד הגדול השתלטו עליו הקנאים שברחו מירושלים, שהחזיקו בו מעמד עד שלוש שנים לאחר חורבן בית המקדש, אז נכנעו לרומאים שצרו על המבצר וכבשו אותו.
הגן הלאומי במצדה הוא אחד האתרים השמורים והמתוירים בישראל. החפירות הארכיאולוגיות בו נרחבות במיוחד (יש שטוענים – נרחבות מדי), וחושפות את מבצרו של הורדוס במלוא הדרו. הוא קיבל מעמד של אתר מורשת עולמי, והגישה אליו קלה במיוחד בזכות הרכבל שנבנה כבר בתחילת שנות השבעים, ועבר מאז שיפוץ נרחב. הוא מונגש ברובו ולמרגלותיו אכסניה מודרנית המאפשרת לינה במקום.
אפשרויות הטיול במצדה הן נרחבות, ונשים דגש על שתיים מתוכן:
זריחה במצדה הנופים הנשקפים מפסגת המצדה, בגובה של כ־450 מטרים מעל לפני ים המלח המשתרע תחת ההר, עוצרי נשימה ומרשימים במיוחד. זריחת השמש מעל הרי אדום בתצפית מפסגת ההר מומלצת מאוד למי שמוכן להשכים קום ולטפס ברגל בשביל הנחש (מכיוון כביש 90) או בשביל הסוללה (למגיעים מכיוון ערד), ולהגיע אל הפסגה בשעת הזריחה (בימים אלו לפי שעון הקיץ – בסביבות 6:40). הרכבל מתחיל לפעול רק בשעה 8:00, כך שלא ניתן לבנות עליו לצורך זה.
הארמון הצפוני המבנה המפואר ביותר שבנה הורדוס על ההר הוא כנראה הארמון הצפוני במצדה. הוא השתמר באופן מרשים עד היום, וחלקים גדולים ממנו שוחזרו. מיקומו של הארמון, המורכב משלושה חלקים, נבחר בקפידה, בין השאר בשל העובדה שהשמש לא קופחת עליו בחוזקה, וכן בשל משטר הרוחות על ההר, המאפשרות את צינון הארמון. מתחתיו נמצאים בורות המים המרשימים של מצדה, השווים ביקור נפרד.
מצדה
למי מתאים: לכל המשפחה – ברובו מונגש
זמן הליכה: בין שעה לארבע-חמש שעות. ניתן להאריך או לקצר לפי הצורך
מה רואים: ארכיאולוגיה, היסטוריה, תצפית, רכבל (בתשלום)
עוד באזור: ים המלח, 'חווארי מצדה', מסלולי מדבר יהודה
לינוי אשרם היא אלופת אירופה בהתעמלות אמנותית
עכשיו זה הזמן – תא"ל רלי מרגלית
כשריונר, אחד המקומות הקסומים ביותר במדינת ישראל הוא אזור חושניה במרכז רמת הגולן. באזור זה יש שלוש כיפות, אחת מהן מיוערת, ובה מבנים סוריים עתיקים ולצידם עצי תאנה מניבי פרי. זהו מקום שאנשי צבא ויחידות שדה רבות מכירים מאימוניהם בשטח ומהתעסוקה המבצעית שם. הדבר המדהים ביותר בעיניי הוא עד כמה המקום שונה מביקור עם הטנקים בצבא לבין ביקור עם המשפחה שבו יושבים בצל עץ התאנה.
העונה הטובה ביותר לבקר בה היא התקופה הזו, האביב, לאחר הגשמים, כשרמת הגולן ירוקה ומלבלבת.
זהו אזור שלא מרבים לתייר בו, מומלץ מאוד.
* * *
הכפר חושניה הוא כפר צ'רקסי שננטש על ידי תושביו עם שחרור הגולן במלחמת ששת הימים. המסגד של הכפר השתמר עד היום בצורה טובה, וניצב בסמוך לכביש. ילדי האזור נוהגים לטפס עליו – אך הדבר מסוכן והמבנה אינו בטיחותי כלל.
מסלול שביל הגולן, החוצה את הרמה מצפון לדרום, חולף בתוך הכפר. המסלול המומלץ מתחיל ברכס בשנית (חזקה), הנמצא מעל היישוב אלוני־ הבשן, יורד בין עצי האלון והאלה, ממשיך על קו התילים בגבולה המזרחי של רמת הגולן ומגיע אל הכפר ואל המעיין הסמוך אליו. במקום יש חניון לילה. אפשר להמשיך עם שביל הגולן דרומה, לכיוון עינות פחם ומושב קשת.
ח'ושניה (רמת הגולן)
למי מתאים: למיטיבי לכת וגם לכאלה שפחות, אך לא לעגלות או למתקשים בהליכה
זמן הליכה: כשלוש–ארבע שעות. ניתן להאריך או לקצר לפי הצורך
מה רואים: נופי
רמת הגולן, סוריה והחרמון, פריחה (בעונה), זרימות (בעונה)
עוד באזור: זרימות מפלים (בעונה) קצרין העתיקה, אטרקציות שונות ביישובים – סוסים, סאגווי שטח ועוד
תא"ל רלי מרגלית הוא מפקד מפקדת הקורונה (אלון) בצה"ל
