עם דמי אבטלה נוחים, מה בוער לצעירים לחזור לעבודה?

יואל (שם בדוי) בדיוק סיים את התואר. מאז ספטמבר לא עבד, ובדצמבר הוא עבר את מבחני לשכת רואי החשבון. במקביל חזרה אשתו של יואל לעבודה אחרי חופשת לידה והם היו לפני מעבר דירה. "יכולתי לעבוד במשרה מלאה בשביל 9,000 ברוטו, לרוץ שמונה־תשע שעות ביום" הוא מספר, "במקום זה אני מקבל קצת יותר מ־6,000 שקל נטו בחודש דמי אבטלה. אין סיבה שאתחיל עבודה במשרה מלאה בשביל עוד 2,000־2,500 בחודש.

"ואז מישהו הציע לי עבודה. לא ידעתי מה יהיה אחרי יוני ואם יאריכו את דמי האבטלה. מצד אחד זאת עבודה טובה, מצד שני אני לא רוצה לאבד את האבטלה שלי. סיפרתי לו את הלבטים והגענו להסדר: שאני ארשום שעות ואדווח פורמלית כשייגמר החל"ת. ביוני, בעזרת השם, אני אחזור לעבוד משרה מלאה. אז בהחלט, דמי אבטלה הם הסיבה העיקרית שאני לא עובד עכשיו בעבודה מסודרת במשרה מלאה".

יואל הוא אחד מתוך כ־14.2 אחוז מהצעירים בני 25־34 שנעדרים זמנית משוק התעסוקה מסיבות הקשורות בקורונה, לפי הלמ"ס. אין נתונים כמה מהם לא עובדים מבחירה, כלומר חיים על דמי אבטלה ולא מחפשים משרה. מטבע הדברים, אין גם נתונים על אנשים שמקבלים דמי אבטלה מהמדינה לצד תשלום בשחור.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– יומיים לסיום החג: איפה תבלו את הגראנד פינאלה?
– רכב קטן או אופנוע? שיקולים, יתרונות וחסרונות
– "הקשר ביני ובין עילי לא מתבסס בהכרח על מילים"

במרץ 2020, עם פרוץ משבר הקורונה, הכריזו בישראל על מודל החל"ת: לאפשר למעסיקים לפטר ולהוציא עובדים לחופשה ללא תשלום ללא החוקים הרגילים שמגבילים ומקשים על פיטורים. באותה נשימה גם בוטלו החוקים הרגילים שמתייחסים למובטלים, מפוטרים ואנשים בחל"ת. אנשים במצב הזה התחילו לקבל דמי אבטלה בקלות. משך תשלום דמי האבטלה, שבזמן רגיל אורך כשלושה חודשים, הוארך עד סוף יוני 2021, תאריך שנראה אז מעבר להרי החושך.

טום:"אני מקבל 3,600 שקל דמי אבטלה, כשהמשכורת בשירות הלקוחות הייתה בערך 1,000 שקל יותר"

אלא שהרי החושך כבר מעבר לפינה, וההשפעות של מודל החל"ת מתבררות במלואן. אנשים רבים, הורים לילדים שנשארו השנה בבית, מי שתחום העיסוק שלהם הושבת ומי שהמקצוע שלהם לא דורש מיומנות ולכן קל לוותר עליהם ולרוב נמנים על השכבות החלשות – חייבים לדמי האבטלה את היכולת שלהם להשאיר את הראש מעל המים.

לצידם יש אוכלוסייה נוספת המתקיימת על אבטלה: הם צעירים, בתחילת הקריירה, עוסקים במקצועות חופשיים או מכוונים לעיסוק במקצועות כאלה, ויש להם גב כלכלי: חסכונות, תמיכה משפחתית או שניהם. הם מקבלים דמי אבטלה כי האפשרות זמינה עבורם והם יכולים להרשות לעצמם.

הלחץ התחלף בכסף

יואל עבר מסלול קלאסי: הוא למד בישיבה, היה קצין, עשה תואר באוניברסיטה, התחתן תוך כדי התואר והפך לאבא. לא אדם שהיינו מתארים כפרזיט או ראש קטן. לשאלה "למה דמי אבטלה במקום לעבוד" הוא משיב בלי להתבלבל: "נוספה לנו תינוקת, עברנו דירה, וזאת פעם ראשונה מזה שש־שבע שנים שאני לא במרוץ אחרי משהו".

גם תהל (שם בדוי) מקבלת דמי אבטלה מבחירה. היא חיה בזוגיות, סטודנטית לתואר שני בפסיכולוגיה, מתחת לגיל 28. בקיץ עבדה בשתי עבודות והרוויחה בממוצע 7,000 שקל בחודש, ואז התפטרה כדי להתחיל משרה חלקית בתחום העיסוק שלה. "זאת הייתה העבודה המושלמת: שכר גבוה, שעות גמישות וניסיון תעסוקתי רלוונטי. אבל חודש אחרי שהתפטרתי התחלתי לקבל דמי אבטלה על סך 4,000 שקל. התחלתי את הלימודים וראיתי כמה זה עמוס וכמה זה שואב: לו"ז מלא, ומבחינה מנטלית התואר דורש המון משאבים. עשיתי חישוב מהיר והבנתי שאני מרוויחה יותר כסף בלי לעבוד. לא הייתי מגיעה ל־4,000 נטו בחודש עם המשרה החלקית שלקחתי. אני מקבלת סיוע כלכלי מההורים שלי, ובלעדיהם לא הייתי יכולה להתקיים מדמי האבטלה. אני חיה בזוגיות, אין לי ילדים, אין לי משכנתה, אין לי הלוואות להחזיר. אין לי מחויבות כלכלית. אני יכולה להתמקד בתואר שלי".

תהל: "עשיתי חישוב מהיר והבנתי שאני מרוויחה יותר כסף בלי לעבוד. לא הייתי מגיעה ל־4,000 נטו בחודש עם המשרה החלקית שלקחתי"

טום ניסים, בן 25, עבד גם הוא עד אמצע מרץ 2020 בשתי עבודות. "משרה חלקית באדמיניסטרציה שעמדתי לעזוב כי רציתי להתקדם מקצועית, ומשרה מלאה בשירות לקוחות של סטארט־אפ בתחום הסייבר, בשאיפה להתמקצע בתחום. בנוסף לקחתי קורס סייבר". באמצע מרץ, בגל החל"תים הראשון, סיים את התפקיד האדמיניסטרטיבי, ומהמשרה המלאה בסטארט־אפ הוצא לחל"ת. בסוף מאי חזר לגור אצל אמו, באזור אחר בארץ. במקביל, הסטארט־אפ הציע לו לחזור לעבודה, הפעם מהבית. "חזרתי ל־80 אחוזי משרה ובשכר נמוך יותר בלי לילות ובונוסים. ביוני 2020, יומיים אחרי שאושרו דמי האבטלה עד יוני 2021, התפטרתי. אני מקבל 3,600 שקל דמי אבטלה, כשהמשכורת בשירות הלקוחות הייתה בערך 1,000 שקל יותר.

"אני מגיע ממשפחה שלא יכולה לתמוך בי כלכלית. תמיד עבדתי, והשנה הזאת התחילה לחוצה מאוד. במרץ־אפריל הייתי בלחץ, כי אני מחזיר הלוואות. מאז יוני בבת־אחת אין לי הכנסה ופעם ראשונה אני מגיש דמי אבטלה. בהתחלה עדיין הייתי בלחץ כי יום התשלום לא קבוע, וגם הסכום משתנה, אבל הלחץ התחלף בסכום שנכנס למשך שנה".

מבחינה מוסרית, מפריע לכם לקחת כסף מהמדינה למרות שאתם יכולים לעבוד?
"זאת שאלה קשה ויכול להיות שאני לא מקדישה לה מספיק מחשבה כי לא נעים לי לחשוב על זה", מודה תהל. לעומתה, יואל דווקא מרגיש בנוח עם הנושא: "אם כבר אני הולך להידפק מהעלאות מיסים בשנים הקרובות, לפחות אהנה מזה עכשיו. זה כמו לקבל דרגה בתמ"ת למעונות של ויצ"ו. ביני לבין האחים שלי יש תחרות של מי נראה יותר מסכן, סטודנט צריך את זה יותר". טום מסכים: "מוסרית זה לא מפריע לי. מה שכן מפריע לי הוא העתיד שלי כאזרח, שהכסף הזה יתגלגל אלי ולאזרחים אחרים בתשלום המיסים. אם הייתי מרמה, זה היה אחר. אני באמת מובטל, לא עובד בשחור. אבל אני לא עובד – מבחירה".

יואל: "אני מתגאה בזה שאני דופק את המערכת. אני לא עושה את זה מעצלנות או חוסר יכולת או נזקקות"

אתם מתביישים להגיד לאנשים שאתם חיים על אבטלה?
תהל: "אני לא מתביישת להגיד את זה, כי זאת סיטואציה דומה להרבה אנשים סביבי שאני מרגישה שזה נורמטיבי. זה לא מרגיש חריג או מוזר שצריך להתבייש בו. זה לא מעיד עלי או על הערך העצמי שלי, כי אני יודעת שכשאני ארצה – אמצא עבודה. יש לי המון ניסיון תעסוקתי בתחומים שאני מתעסקת בהם". כאן דווקא נרשמת תמימות דעים, ויואל אף מרחיק לכת ומסביר כי "אני מתגאה בזה שאני דופק את המערכת. אני לא עושה את זה מעצלנות או חוסר יכולת או נזקקות. אני גם לא צריך את הכסף בבנק ויש הורים תומכים, אם לא הייתי מקבל כלום, הייתי מסתדר". גם טום לא מתבייש: "זה גם תמיד מתפתח לשיחה, ובאותה נשימה שאני אומר שאני מובטל אני אומר גם שזה מבחירה, ומסביר שאני חושב שההתנהלות של המדינה לא הגיונית ומעודדת אנשים כמוני להישאר באבטלה".

אם אתם לא מרגישים בושה – למה אתם מתראיינים בעילום שם?
תהל: "גם אם אני לא מתביישת בזה מול הסביבה הקרובה, לא בא לי שאלפי אנשים ידעו על הבחירות האישיות שלי ויחברו את זה אלי". לעומתה, ליואל יש הסבר שונה: "כי זה לא חוקי. כי אני לא מדווח על עבודה למרות שאני עובד".

כידוע, השכר שלנו מהעבודה לא מגיע רק לעובר ושב. הפסקת העבודה משמעה גם הפסקת חיסכון לפנסיה ואבדן כסף בגיל הפרישה.

לגבי אובדן תנאים סוציאליים – פנסיה, קרנות גמל וקרנות השתלמות, הבאתם את זה בחשבון?
גם כאן נרשמת תמימות דעים. לדברי תהל זו שאלה של מצב בחיים: "אם הייתי מסתכלת כלכלית לטווח ארוך והייתי רוצה להתכוונן לקראת חסכונות וכאלה, הייתי בוחרת אולי לחפש עבודה מאוד מכניסה. אבל עכשיו מה שאני רוצה הוא להיות פסיכולוגית טובה ולהשקיע בתואר הזה". גם טום מציג נימוק דומה: "זה פחות מדאיג אותי. אני עובד מגיל 14 – עם תלוש מגיל 17 – וחוסך לפנסיה מהרגע שאפשר. אם זאת שנה אחת בלי פנסיה – אני חי עם זה בשלום. זה לא שאני לא מאמין בקרן פנסיה וחושב שזה לא אפקטיבי, אני מתכוון במקביל לבנות על חסכונות אחרים". לדברי יואל, מדובר בסכומים זניחים כשחושבים על חיסכון לפנסיה: "אנחנו מדברים על חצי שנה של משכורת מהנמוכות שיהיו לי בחיי המקצועיים. כולל הריבית דריבית אנחנו מדברים על פחות מ־15 אלף ש"ח של פנסיה. זה זניח מאוד".

טום: "כרגע אני לא בטוב. יש לי יותר מדי זמן פנוי ולא בא לי לעשות כלום. אני סתם 'אוסף' זמן פנוי לכלום. אני עושה דברים מנוונים כמו אינסטגרם, טיקטוק, רדיט. אז כן, זה עושה נזק"

"הרבה צעירים שאני מדברת איתם לא מאמינים בקרן פנסיה". אומרת שירן עזריה, מתכננת פנסיונית מסוכנות טרפז פיננסים. "או שהם לא מאמינים שיהיה להם מספיק כסף בקרן כדי לקיים אותם, או לא מאמינים שהם יראו את הכסף שהם צברו. אם מבחינתם הם יכולים לבחור לא לחסוך לפנסיה, אלא לחסוך באפיקים אחרים – למשל לשים אותו ישירות בשוק ההון, או לחסוך בקופות גמל להשקעה – זה מה שהם יבחרו לעשות".

יש דרכים להמשיך לחסוך לגיל פרישה בזמן החל"ת?
"שכירים שהם גם עצמאים מהצד יכולים להפקיד לקרן פנסיה. מי שנמצא בחל"ת לא יכול להמשיך לחסוך בקרן פנסיה, אבל אפשר לחסוך באפיק חיסכון אחר, כמו קופת גמל להשקעה".

אובדן קרן הפנסיה משמעותי לצעירים: כל חודש מפקידים לשכיר לפחות 18.5 אחוז משכר הברוטו שלו, שמתחלקים בין העובד (6 אחוזים) ולמעסיק (6.5 אחוזים תגמולים ו־6 אחוזים פיצויים, שנכנסים לקרן הפנסיה). העובד יכול למשוך את הפיצויים כשהוא מסיים את העבודה, אבל זה בא על חשבון קצבת הפנסיה. ככל שלאדם יש יותר שנים עד לפנסיה – הוא יכול לצבור יותר ריבית על הכסף שהוא מפקיד היום.

ביום שבו חוזרים לעבודה

שלושת המרואיינים מסבירים שלאבטלה אין קשר לכישורים שלהם. זו לא אבטלה שיש בה בושה, זאת אבטלה מבחירה, הם אומרים. יואל כאמור עובד במקביל, ותהל מאמינה מאוד ביכולת שלה למצוא עבודה ביום שאחרי: "יש לי ניסיון תעסוקתי רלוונטי. יכול להיות אפילו שאחזור למשרה שוויתרתי עליה. כשהסברתי למעסיק למה ויתרתי על המשרה אצלו, הוא הבין. הוא יודע איזה תואר תובעני זה".

בניגוד אליהם, טום רק התחיל את ההכשרה בתחום שבו הוא מעוניין לעסוק, ואת הקורס שלקח הוא הפסיק באמצע. "אני לא רוצה לחזור לעבוד במשרה מלאה בסתם עבודה. הייתי מוכוון להכשיר את עצמי ליום שאחרי, להתחיל להתמקצע בתחומים שאני אוהב. למדתי בעצמי תכנות וסייבר, אבל המוטיבציה באה בגלים. הפסקתי את הקורס בגלל סיבות אישיות, וגם כי הוא עבר לזום וקשה יותר ללמוד ככה".

אתה קם בבוקר, ואז מה?
"משחק במחשב הרבה. קורא, רואה חברים, שומע פודקאסטים. רואה סדרות, הלימודים תופסים חלק ניכר מהזמן".

אתה לא מרגיש שזה מנוון? שאתה מפסיד משהו?
"בהחלט, ואפילו יותר גרוע; אם לפני השנה הזאת עבדתי בשתי עבודות, הרווחתי לא מעט כסף והרגשתי טוב מאוד, עכשיו אם אני רק מדמיין את עצמי חוזר לעבוד בחצי משרה – אני נכנס ללחץ מהמחשבה על הזמן הפנוי שאאבד. מצד שני, תהיה תקופת הסתגלות קצרה, אבל אני אתרגל שוב. כרגע אני לא בטוב. יש לי יותר מדי זמן פנוי ולא בא לי לעשות כלום. אני סתם 'אוסף' זמן פנוי לכלום. אני עושה דברים מנוונים כמו אינסטגרם, טיקטוק, רדיט. אז כן, זה עושה נזק".

כשייגמרו המענקים, אירוע שנכון לעכשיו צפוי לקרות בסוף חודש יוני הקרוב, אלפי עובדים יחפשו בבת־אחת את דרכם חזרה לשוק העבודה ויתמודדו עם שאלות על החור בקורות החיים. "זאת שאלה שתעלה, והמרואיין צריך להתכונן אליה. המראיינים צריכים לשמוע מה האדם עשה בתקופה הזאת, למה הוא החליט לעשות את זה ואיך זה משתלב עם ההתרשמות הכללית לגביו". אומרת תמר פניגר, מנהלת משאבי אנוש במוטורולה. לדבריה, "בריאיון מקצועי רוצים להבין מה היכולות של העובד. בריאיון התנהגותי ואישיותי השאלה החשובה היא מה הרושם הכללי שהאדם מעביר ואיך האינטראקציה איתו.

תמר פניגר (מנהלת משאבי אנוש במוטורולה): "כל חור בקורות החיים מעלה שאלות, והחוכמה היא לדעת להתמודד איתן"

"כל חור בקורות החיים מעלה שאלות, והחוכמה היא לדעת להתמודד עם השאלות האלו. נעזוב לרגע את הקורונה; אם אדם לא עבד שנה, בלי קשר לקורונה, יכול להיות שזה קרה כי הוא לא מצא משהו שמתאים לו, בלי להתפשר על מקצועיות ושכר. יכול להיות שהוא עשה דברים שהוא אוהב, או נסע לטייל בחו"ל. בסוף, הרושם שאני אקבל הוא מהסיפור הכללי. מה שכן, הייתי מציעה לאנשים להגיד מה הם כן עשו בזמן הזה. למשל אם מישהו ניצל את התקופה ללמוד תחום חדש, עשה פרויקט או התנדב. כל דבר שהוא – זה יכול להיות בסדר".

מבחינתך, לראות חור של שנה בקורות החיים לא פוסל אוטומטית את המרואיין?
"לא. אבל זה תלוי גם במגייסים ובמראיינים הניצבים מולם".

ואם מישהו מגיע אליך ואומר "ניצלתי את הזמן כדי להכיר יותר טוב את הילדים שלי"?
"אני לא שופטת דברים כאמירה של כן או לא, אני מסתכלת על ההקשר".

לחכות לרגע האחרון

אף אחד עוד לא יודע מה יהיה בחודש יולי. מתווה אפשרי עליו מדברים עליו כעת באוצר הוא מענקים למובטלים שיחזרו לעבודה, נוסף על השכר – כך שההכנסה שלהם תהיה גבוהה מדמי האבטלה. אפשרות נוספת שעלתה היא המודל הגרמני: עלות שכר העובדים תהיה על הממשלה. אופציה שלישית, שהעלה שר האוצר ישראל כ"ץ, היא שדמי האבטלה יימשכו כל עוד אחוז האבטלה לא ירד. כמובן, הכול תלוי כמובן בזהות הממשלה הבאה, אם תוקם כזו בקרוב.

אם דמי האבטלה ממשיכים אחרי חודש יוני, אתם נשארים בבית?
טום ותהל עונים חד־משמעית: "כן", אך יואל מסייג: "אם מאריכים בחודש־חודשיים אני נשאר בבית. אם מאריכים בעוד שנה – אני אעשה חושבים". טום מרחיב: "כבר קיבלתי כעובדה קיימת שאני לא אחזור לפני סוף דמי האבטלה. מרגע שהתחילו לדבר על חזרה לשוק העבודה – התמריצים מעודדים אותי להישאר עד הרגע האחרון. אם אמצא עבודה משתלמת ובשבוע הבא אתחיל לעבוד בה, אני עשוי לפספס תמריץ אחר, שאקבל אם אחכה חודש־חודשיים כמובטל. כל המסקנות שלי מהפרשנויות הכלכליות הן שזה לא ייגמר בזבנג וגמרנו. לא יורידו את השאלטר בבת אחת על כל המובטלים. אני לא בונה על הארכה, אבל יש לי את הפריווילגיה להמתין עד לרגע האחרון ולראות מה יקרה".

מה אפשר היה לעשות אחרת?
"לא לנתק קשר עובד־מעסיק", טוען טום. "אם הייתי יושב בבית ויודע שהדרך היחידה שייכנס לי כסף לחשבון היא לקבל משכורת ושהמדינה תשלם למעסיק שלי, אני חושב שזה היה משאיר אותי עובד ומחויב למקום. לממשלה היו גם הרבה נקודות יציאה, שהיו יכולות לאפשר לה לעשות דברים אחרת, אבל לא עשו אותם, ולא עושים אותם אפילו ברגע זה. נמאס לי לחיות על 3,000 ומשהו ש"ח – אבל שלא במכוון אני 'מחכה', ומותח את הפריווילגיה להיות סקרן. חיכו עד עכשיו עם החלטות, מה זה בשבילי למשוך עוד קצת?" לדברי יואל, "המודל שלפיו המדינה נותנת מענקים למעסיקים שיצליחו להחזיר עובדים נשמע לי הגיוני. זה אותו כסף, רק בצורה אחרת. אבל צריך להגמיש יותר את הכללים משנים אחרות, כי יש כאלה שלא יכולים לחזור לעבודה בגלל שהתחום שלהם הושבת".

תהל מעדיפה לא להכריע. "זאת שאלה שאני תוהה לגביה ולא בטוחה שיש לי תשובה טובה", היא מודה. "מהמעט מאוד שאני צורכת פוליטיקה ועיתונות, ראיתי שיש גירעון אדיר ואני לא יודעת איך בדיוק נשתקם משם".

הייתה דרך חכמה יותר לחלק את דמי האבטלה?
תהל: "אני רוצה להגיד שבוודאי שכן, אבל אין לי מושג איך. יש אנשים שהיו צריכים את זה יותר ממני".