"השכנים מבחינתנו, זה המוכרת ברמי לוי פה למטה"
הדירה: 3 חדרים ומרפסת הנוטה לנפול. שוק מחנה יהודה.
ההיכרות: אהבה ממבט ראשון או מקח טעות, תלוי את מי שואלים. בתחילת הקורונה השותף הקודם של אוריה החליט לעזוב, אז אוריה הציע לעקיבא, חברו מהעבודה, לעבור אליו. יש בינינו קשר גם מעבר לשותפות לדירה, בגלל העבודה. אנחנו חווים את אותם מרמורים, אותן הצלחות.
שיחות סלון: אוריה היה כתב הדתות הקודם בתאגיד, ועקיבא הכתב הנוכחי. כך שהנושא החם אצלנו הוא אדמו"רים.
המקרר: כל מה שנכנס למקרר הוא של שנינו. כלל יסוד שאוריה קבע, תוך כדי גניבת המילקי של עקיבא. אוריה לא מוכן לגור עם מתחשבנים וקמצנים. הוא מקריית־שמונה במקור, רגיל לרחבוּת. "ביום שעקיבא יתחשבן איתי על שקל…" עקיבא מתפרץ ומשלים: "אוריה יצטרך לשלם לי הרבה".
בישול: באחריות אוריה. "אני מביא בישולים יפים: קוסקוס, קציצות, צ'ולנט… האמת אני מעדיף לקרוא לזה חמין, לכבד את בית אבא". עקיבא מבקש להבהיר שבדירה הקודמת הוא כן בישל מדי פעם, כדי לשרוד, אבל כשהגיע לדירה של אוריה לא היה צורך.
שטיפת כלים: "וואו. מורכב. (נאנחים). אבל תכתבי: אם יש כלים בכיור, שוטפים מיד".
המטבח: פצפון. בעל הדירה מוכר אותה ואנחנו צריכים לעבור. אוריה: "אמא שלי לא מרשה לי לגור בדירה נוחה מדי ומשופצת עד שאני מתחתן. הבעיה היא שכשאני נכנס למטבח, אני אומר לעצמי: 'כאן גלעד שליט היה שבוי'".
שכנים: חוץ מזה שנפטר השבוע, תהא מנוחתו עדן, השכנים מבחינתנו זה המוכרת ברמי לוי פה למטה. הסניף המקורי מרחוב השקמה.
השותפים שלא בחרנו: שליחי אוכל. הקורונה פיתחה לנו הרגל מגונה של להזמין מלא אוכל מבחוץ. יעד לשנה הקרובה: להוריד את המינונים.
חפץ מיוחד: תמונה משוק הפשפשים של שני ציידים אפריקאים מחזיקים בידיהם טלה, שכתוב עליה מאחור שהייתה של מנכ"ל רשות השידור הישנה. נראתה סימבולית בזמנו, אך לא מצדיקה את הבחירה האסתטית הנוראית הזו. הבית שלנו נראה כמו בית של סבתא, אבל סבתא קניבלית.
