"מגלה את אמריקה 2" מגיע 33 שנה לאחר הסרט הראשון, בתקווה למנף את הקאמבק של אדי מרפי שהחל עם "קוראים לי דולומייט" הנטפליקסי שיצא לפני שנה וחצי. רק שהבחירה ליצור המשכון למקור האהוב והרווחי מ־1988 היא תכלס עצלה מאוד. הרי מה קל יותר מאשר לרכוב על הצלחה מוכחת שעולמה ודמויותיה המרכזיות כבר מגובשות? נראה שגם מרפי ושות' חשבו כך, ועל כן לא ממש טרחו לחשוב על משהו מקורי, מעניין או לכל הפחות, מצחיק. כמה חבל.
המלך אקים (מרפי) מגלה באיחור של שלושים שנה שיש לו בן החי באמריקה. איזה מזל, כי אקים הוא "אבו אל בנאת" ומתברר שרק בן זכר יוכל להיות יורשו לכתר. על כן, אקים קופץ לניו־יורק כדי למצוא את בנו ואז מביא אותו לזמונדה כדי שילמד כיצד להיות נסיך. על הדרך הקשר החדש בין האב והבן כמובן יראה עליות ומורדות וגם יכניס מתחים בין אקים לאשתו ושלוש בנותיו, שהבכירה שבהן חשבה שיום אחד תזכה היא להיות המלכה.
חייבים להודות שבצפייה מחודשת "מגלה את אמריקה" המקורי מתגלה כסרט איטי במקצת, בוטה באופן מפתיע ולא קורע מצחוק כפי שזכרנו. עם זאת, מרפי הכריזמטי כובש לגמרי והסרט מצליח ללכוד פיסת חיים אותנטית של סוף שנות השמונים בניו־יורק החומרנית, הסוגדת לממון ולהגשמת החלום האמריקני.
ב"מגלה את אמריקה 2" לעומת זאת, אין כבר לא הומור ולא אותנטיות. התסריט, כאמור, בוחר לשחזר את עלילת ה"דג מחוץ למים" של הסרט הראשון רק בהיפוך תפקידים – במקום הנסיך האפריקני שמגיע לאמריקה, הפעם זהו הצעיר האמריקני שמגיע לארמון המלוכה בזמונדיה וצריך להתמודד עם מנהגי המקום הזרים. העניין הוא שאין שום דבר אותנטי בממלכה האפריקנית שמורכבת כולה מאוסף של פנטזיות וקלישאות דביליות ופוגעניות למדי כמו ריקודים שבטיים, מבחן אומץ הכולל התעסקות עם אריה, ומלתחות בגדים ותסרוקות אקסטרווגנטיות במיוחד.
על הדרך, מקפידים כמובן היוצרים לסמן גם "וי" על שלל דמויות ורפרנסים מהסרט הראשון שכולנו, חובבי נוסטלגיה שכמונו, בוודאי מייחלים להם. אבל גם אם נשים את כל אלו בצד, הבעיה הכי גדולה של הסרט היא דמותו של המלך אקים. מתברר שהוד רוממותו שכח את כל שיעורי הסרט הראשון ונדרש כעת ללמוד שוב את הכול מחדש – על חשבוננו. איזה טמטום.
כמה קשה היה לתת לגיבור מעט יותר קרדיט ולהתחיל את העלילה לפחות מהיכן שהסתיימה הקודמת? למצוא עילה הגיונית לביקור נוסף שלו בארה"ב (וכך להצדיק גם את שם הסרט), ודרך נקודת מבטו שנתקעה אי שם באייטיז להציף בהומור כמה מהשינויים החברתיים והכלכליים שעברה אמריקה (או שמא לא עברה?) בשלושים השנים שחלפו? אל דאגה, הסרט בכל זאת לא מוותר על האג'נדה החברתית ובוחר להדביק לתסריט גם שפע של, ניחשתם נכון, העצמה נשית מהזן הנדוש וה"נכון" – "וי" נוסף שהיוצרים מסמנים בסיפוק. לפרק החדש היה דווקא פוטנציאל להפתיע. אבל עם תסריט עייף, הומור צולע ושלל מסרי "מי־טו" מייגעים, הוא רחוק מאוד מלגלות לנו את אמריקה.
מגלה את אמריקה 2 ארה"ב 2021, במאי: קרייג ברואר, 110 ד', אמזון פריים, שני כוכבים