"אילו לא חתם הסכמי שלום, עם בני אברהם כמו חלום, דיינו / אילו לא קשר קשרים עם נסיכים, והרחיק עד הודו כמלך המלכים, דיינו / אילו לא הביא מיליוני חיסונים, ואפילו לאנשי בלפור המתלוננים, דיינו / אילו לא הוציא גז ממצולות הים, והתעשייה פורחת, הללויה / נ־נ־נ־נה, נ־נ־נ־נה, היידה ביבי. ומה נותר יא חביבי? שיר הלל למלכנו ביבי. די דיינו".
קשה להאמין שהשיר הזה, שהוציאה להקת הילדים "פרחי ירושלים" בערב פסח האחרון, הוא אמיתי. אבל הוא אכן אמיתי לחלוטין, ויצא ערב הבחירות האחרונות. אכן, אם מחליפים מילה אחת ב"שיר ההלל למלכנו", נדמה כי מדובר בתוצרת מוזיקלית שהגיעה הישר מקוריאה הצפונית, אך כאמור, היה זה שיר שהוקדש לראש הממשלה בנימין נתניהו.
בימים שאחרי הוצאת השיר פייסבוק ושאר הרשתות החברתיות רעשו וגעשו. "כנסו ליוטיוב ותתחלחלו", כתב גולש אחד. "במשטרים אוטוריטריים, המנהיגים תמיד השתמשו במקהלות ילדים כחלק מהצגת הכוח שלהם והצגת השליטה בעמם", כתבה גולשת אחרת, כשבטוויטר פורסם שהשיר יצא כחלק מקמפיין הליכוד. "השימוש בילדים לצורך שיר פוליטי הוא בזוי ולא ראוי", גרסה תגובה לשיר שעלה ביוטיוב.
בשיר הזה הגענו תוך שמונה ימים ל־70,000 צפיות, אבל ראיתי שרוב התגובות הן לא 'לייק' אלא 'דיסלייק'. אמרתי לעצמי: לא ייתכן, הרי כל השירים שלי תמיד מקבלים לייק. רק אז התחלתי לחשוש שאולי השיר הזה לא במקום
השיר עשה כותרות רבות בתוך זמן קצר, ולמרות הריקושטים שצבר בדרך, מהליכוד הזמינו את פרחי ירושלים ומנצחה, חנן אביטל, ללוות בשירה את אחד מכנסי הקמפיין, בפתח־תקווה, הופעה שבוטלה לבסוף לאחר לחץ ציבורי עז משמאל ואף איום בחרם על הלהקה. אחדים מהמתנגדים הרחיקו לכת והשוו את השיר לתעמולה הפוליטית של גרמניה הנאצית. אחד הגולשים לא הבין "כיצד יוצרים שיר עבור דיקטטור עריץ ומופרע שמשעבד את אזרחיו ומבצע בהם פשעים נגד האנושות".
השיא הגיע כאשר אביטל קיבל מכתב איום מעורך דין ובו דרישה להסיר את השיר מיוטיוב. "צילום השיר מהווה ניצול ציני ומרושע של הילדים המופיעים בו, שהצטרפו ללהקת ילדים על מנת לשיר וליהנות, ומצאו עצמם כלי לסיפוק המאוויים הפוליטיים של מנהל הלהקה". כך כתב לאביטל עו"ד יעקב גרודה. אביטל, בסופה של הסאגה, נכנע והוריד את השיר מיוטיוב לשלושה ימים, ולאחר מכן העלה אותו שוב, בביצוע חדש עם מילים מרוככות יותר וצנזור המילים שלדעתו העלו את חמת השמאל, "מלכנו ביבי".
לא מילים רעות
פגשתי את חנן אביטל בביתו בפתח־תקווה, בניסיון להבין מדוע החליט אחרי ארבעים שנה של פעילות המקהלה לתת לה גוון פוליטי ולעורר סערה כה גדולה.
"בסך הכול הלכתי עם ילדי המקהלה להקלטה באולפן. הייתה לנו מנגינה לשיר חדש, אבל עוד לא היו לי מילים. בדרך לאולפן חשבתי על המילים, אמרתי נעשה שיר לביבי, אחרי ההישגים שהביא. בהתחלה כתבתי 'ביבי מלכנו' וכך הילדים שרו את זה, אבל אז התעוררה כזאת סערה, 'מה, ביבי מלך?', ואז עידנתי קצת את המילים ואת השיר, כי פחדתי על המקהלה. אני פוחד מהדברים האלה, לא חשבתי שזה יעורר סערה".
והוא מוסיף, "אבל אם כבר קרה מה שקרה עם השיר, אני בהחלט יכול לומר שחמישה יחצנים לא היו עושים את מה שעשה לנו השיר הזה. לפחות לא כתבתי מילים רעות ולא השמצתי, רק בירכתי מישהו טוב. אבל התברר שגם זה קשה לאנשים לשמוע. היום הכול זה או ביבי או לא ביבי, אין משהו אחר. ומה שלא תעשה, תחטוף".
איך עלה לך הרעיון לעשות שיר כזה?
"הראש שלי כל הזמן עובד על עוד מנגינות ושירים, ואמרתי לעצמי, אני אוהב את האדם הזה, את ביבי, אני אוהב אותו מאוד, אז הגיע הזמן להקדיש לו שיר, 'היידה ביבי'".
וכשהוצאת את השיר, הבנת מה הולכות להיות התגובות עליו?
"לא חשבתי על זה בכלל. הכול אצלי זורם, ספונטני. כמו שסיפרתי, המילים לשיר נכתבו בדרך לאולפן, לא הייתה איזו מחשבה יותר מדי".
אבל כשאתה מוציא עם מקהלת הילדים שיר הלל שנשמע פוליטי לגמרי, זה לא נשמע טוב. למה צריך להכניס את הילדים לפוליטיקה?
"לא חשבתי על כך באותו הרגע. וגם הילדים לקחו את זה כמשהו קליל וספונטני. מבחינתם זה לא בא לתמוך או לא לתמוך בביבי. אם היה בא לי הרעיון לשיר על יאיר לפיד, אולי היינו מקליטים שיר על לפיד. באמת מישהי שאלה אותי למה לא עשינו שיר על לפיד אם אין פה שום כוונה פוליטית, אז אמרתי לה: בינתיים לפיד הוא לא ראש הממשלה, כשהוא יהיה – נחשוב".
וההורים, מה הם אמרו?
"אין להם שום בעיה, להפך, הם מחזקים את ידיי, כי כולנו מאותה סירה. אני לא חושב שהכנסתי את הילדים לפוליטיקה בשיר הזה".
איך לא? הוצאת שיר הלל לביבי ערב בחירות.
"בכלל לא חשבתי על תקופת הבחירות, זה היה מין רעיון ספונטני שנבט ומיד הקלטנו, לא יותר. אם השיר היה עוזר לו, מילא, הייתי שמח. הבעיה היא שהשיר לא כל כך עזר לו, וחבל שלא. אבל אותי מקומם דבר אחר: במוצ"ש שלפני הבחירות, המפגינים בבלפור הביאו את 'מיטב אמני ישראל', לפי הודעתם. ליאור אשכנזי היה המנחה, ושרו אחינועם ניני, דני בסן ועוד להקות. עליהם כתבו בעיתונים 'מיטב אמני ישראל' או 'מיטב הלהקות' ואף אחד לא כתב עליהם מילה רעה. ונכון, פה אמנם אנחנו מקהלת ילדים, אבל רק הבעתי בשיר את דעתי, לא מעבר. אסור לי? אגב, זמן קצר לפני 'היידה ביבי' הוצאנו שיר אחר לכבוד ראש הממשלה עם אריאל זילבר, 'לבנימין ידיד ה" ולא עשו מזה שום רעש. פה, נתפסו למילה 'מלכנו', וזה כל הסיפור. זה גם לא שחשבתי שהוא באמת מלכנו, רק כך יצא לי בכתיבה, בשביל החרוז".
אבל הבנת שהשיר יעשה סערה, בוא, אתה לא תמים.
"כלום, לא חלמתי על זה. אני מכניס כמעט כל שבוע שיר חדש ליוטיוב. שירים שבדרך כלל מקבלים 2,000־3,000 צפיות בימים הראשונים. ופה, שמתי לב כיצד השיר הזה מגיע תוך שמונה ימים ל־70 אלף צפיות, אבל ראיתי שרוב התגובות הן לא 'לייק' אלא 'דיסלייק'. אמרתי לעצמי: לא ייתכן, הרי כל השירים שלי תמיד מקבלים לייק. ואז התחלתי לחשוש שאולי השיר הזה לא במקום, ובריאיון לרפי רשף התחייבתי להחליף לו את המילים, כפי שאכן עשיתי. הורדתי את השיר מהרשת, למרות הצפיות הנאות, והעליתי מחדש עם מילים מרוככות. בינתיים זה הגיע לעשרת אלפים צפיות".
ביבי התקשר לפחות להגיד תודה?
"לא, אבל התקשרו אליי מהלשכה שלו ואמרו שהוא שמח ומודה על השיר".
עשרות שנים של הצלחה
"פרחי ירושלים" פועלת ומצליחה – כמעט מתחת לרדאר – כבר 45 שנה. היא מופיעה באירועים ובהופעות ברחבי הארץ, בשנים האחרונות גם בחופות ובהופעות רבות בקהילות יהודיות מסביב לעולם. "הייתי עם המקהלה כבר ב־38 מדינות בעולם. ועדיין, עם כל ההצלחה, הייתי משתגע בזמנו כשהייתי פותח גל"צ ושומע כל הזמן סגנון מסוים: יהודית רביץ, אריק איינשטיין וכאלה, ואף פעם לא מוזיקה קצת יותר יהודית או מזרחית".
אתם מופיעים הרבה, אז למה כמעט לא שומעים עליכם?
"לא יודעים שאנחנו מופיעים, כי כל מה שקשור למקהלות ילדים נתפס כמשהו שפונה יותר לקהל דתי או חרדי, זאת למרות ששיניתי את הסגנון במהלך השנים, ממקהלה ששרה בעיקר שירים חסידיים, יותר לכיוון המזרחי והכללי".
אביטל (67) הקים את המקהלה לפני כ־45 שנה, לאחר שנפצע קשה ב"פיגוע המקרר" ב־75', ונכנס לתהליך שיקום ארוך שכלל חצי שנה בבית החולים. עד היום הוא סוחב את אחת מרגליו, והפציעה ניכרת. את מקהלת "פרחי ירושלים" המקורית הקים המלחין החרדי מלונדון יגאל צליק, אך נטש את המותג אחרי אלבום אחד (והמשיך עם השם "פרחי לונדון" עם ילדים מאזור מגוריו). אביטל, ששבר את הראש בזמן השיקום ממה להתפרנס באזרחות, החליט להקים מקהלות ילדים. הוא הקים מקהלות בכמה ערים, בהן אשקלון, צפת ועוד. למקהלה שהקים בירושלים, קרא "פרחי ירושלים", שם שאיתו רצה המקהלה מאז, למרות שכיום רוב הילדים מפתח־תקווה.
במוצ"ש שלפני הבחירות המפגינים בבלפור הביאו את 'מיטב אמני ישראל', ליאור אשכנזי היה המנחה, ושרו אחינועם ניני, דני בסן ועוד להקות. עליהם כתבו בעיתונים 'מיטב אמני ישראל' או 'מיטב הלהקות', ואף אחד לא כתב עליהם מילה רעה
"כשהייתי בבית החולים היה לי קשר חזק ועמוק עם ר' שלוימל'ה קרליבך ז"ל, שהייתי רץ אחריו עוד כבחור ישיבה תיכונית. חייתי ונשמתי אותו במשך עשרים שנה, צמוד אליו בכל פעם שהיה בארץ. זה נתן לי את כל הדחיפה להתעסק במוזיקה. בבית החולים עלה לי רעיון לעשות 'פסטיבל הזמר החסידי – לילדים'. היו כבר פסטיבלים שונים, כמו 'פסטיבל הפזמון' או 'הפסטיבל המזרחי' ו'פסטיבל הזמר החסידי', ואני החלטתי להפיק פסטיבל חסידי לילדים. אספנו ארבעים ילדים למקהלה, לאירוע שקיימנו בבנייני האומה, והם שרו שירים שונים שהתחרו ביניהם. זו הייתה התשתית למקהלת 'פרחי ירושלים'. אחרי זה החלטתי למסד את זה למקהלה קבועה, והיו לי גם מקהלות נוספות, מקומיות, בכל הארץ. אבל הדחיפה הגדולה שלנו הייתה בעת שקמה ש"ס, ואז גם הסגנון שלנו השתנה למזרחי ופיוטים, כי זה היה חסר. במשך השנים התאזנתי, וכיום הילדים שרים את כל הסגנונות, ממזרחי וגם חסידי ועד למוזיקה ישראלית וגם מחרוזות לועזיות משירי שנות השבעים.
איך היתה עבורכם שנת הקורונה?
"שבוע לפני פורים, הזמן שבו הגיעה הקורונה לישראל, קיבלתי הזמנה להופיע במרקש, בכנס גדול של נוצרים, מוסלמים ויהודים, עם מלך מרוקו. התחילו אז לטפטף ידיעות על הקורונה, אבל מהקהילה במרוקו לחצו עליי כבר לקנות כרטיסים. אמרתי להם, בואו נחכה מעט, כי הייתה אמורה להיסגר לנו גם הופעה בחתונה בפריז ורציתי לשלב את הכול בנסיעה אחת, ובינתיים כבר הכול התפוצץ, והכול בוטל. שמחתי שחיכיתי ולא נסעתי מוקדם יותר, תאר לך שהייתי נתקע עם המקהלה בפורים בפריז, עם כל הקורונה".
אתה כבר לא צעיר, איך זה עבורך לעבוד עם ילדים גם כיום?
"אין שום הבדל. מבחינתי, אני רגוע יותר מאשר פעם, פחות קופצני. מאידך, המרץ לעשות מוזיקה רק גובר אצלי כל הזמן. בתקופת הקורונה הקלטתי המון שירים, והראש שופע מנגינות ולחנים. בימי הסגר הראשונים, הקשים ביותר, עשינו את 'שירת המרפסות' בפתח־תקווה. השתעממתי בעצמי, וגם רציתי לאוורר את הילדים, אז הגעתי עם המקהלה לאחת המרפסות הגבוהות פה בשכונה, שמנו שם שני רמקולים ואמרתי במיקרופון: קהל נכבד, צאו למרפסות, תדליקו את האור בטלפונים שלכם, ותשירו איתנו. שרנו שם את 'הלב שלי' של ישי ריבו ועוד כמה שירים, וכולם הצטרפו מהמרפסות. זה היה ספונטני ויפה, ובלי שחשבתי, זה הגיע לכותרות החדשות. זה היה מרגש במיוחד".
סיבוב נוסף
הקורונה גרמה לו להתכנס באולפן עם המקהלה, ולהפיק עוד ועוד שירים, חלקם מרימי גבה, לא רק שיר ההלל לביבי. "הוצאתי למשל את 'סלאם עליכום', בעקבות השלום עם דובאי. משרד החוץ, בדפים הבינלאומיים שלו, הפיץ את הסרטון בכל מדינות ערב, והגענו למאות אלפי צפיות". גם השיר "הידד לשוטר", שכולו הצדעה למשטרה והוקדש לה , יצא השנה. "בתקופה כל כך קשה ומאתגרת של משטרת ישראל, אשר נמצאת בחזית המאבק בפשיעה ומיגור נגיף הקורונה הארור". כצפוי, בציבור החרדי פחות אהבו את השיר, שיצא בדיוק בזמן שבו רבו קנסות הקורונה שחילקה המשטרה למגזר, ואירעו מספר עימותים מתוקשרים מול המשטרה.
באתר החרדי "כיכר השבת" תקפו את השיר גם מכיוון אחר, כשהם קובלים על רמת הכתיבה והתוכן של השיר, ושירים נוספים של המקהלה. מבקר המוזיקה של האתר, נתנאל לייפר, כתב: "כתבתי פה כבר לא מעט על טקסטים גרועים, אבל יש שירים שהמילה 'גרוע' היא מחמאה נדיבה במיוחד בעבורם. השיר החדש של מקהלת פרחי ירושלים – 'הידד לשוטר' הוא ההתגלמות של כל מה שגרוע בכתיבה פופוליסטית וחסרת כל ערך אמנותי או רעיוני. בתקופה שבה אנו מוצפים בתיעודים רבים על אלימות שוטרים ללא כל סיבה הגיונית, שיר כזה, מעבר למילים העלובות וללחן השבלוני הוא סוג של התחנפות מוזרה ומביכה שמבהירה שיוצריו לא באמת מבינים את הרוח הציבורית. שירים כאלו ממחוזות הביזאר יכולים לקבל סיקור תקשורתי לפעמים בשל היותם פשוט מאוד – מוזרים. סיקור תקשורתי ממש לא אומר שמדובר בשיר ראוי, אלא שהעורכים חושבים שהמוזריות תביא לרייטינג".
בטח ראית את הביקורת שהופנתה כלפיך, גם בשיר על השוטרים.
"זה שיר שהוקלט כבר לפני שלוש שנים, לכבוד טקס משטרתי שהוזמַנו להופיע בו, ורק יצא החוצה השנה. כמובן שלא הייתה כוונה לפגוע חלילה בחרדים. אני קרוב אליהם, כמעט כל החברים שלי פה מפתח־תקווה הם חרדים. אבל אילו מילים כתבו עליי ב'כיכר השבת', מה כבר כתבתי שם? אני לא חושב שהחרדים שונאים את המשטרה, אני לא רואה בעיתיות לשיר שיר לשוטרים".
ומה אתה עונה על הביקורת על רמת הכתיבה והתוכן?
"אני מוכן לדבר עם כל אדם, גם עם מי שמבקר אותי, ועניתי גם לאותו אדם שביקר את השיר ב'כיכר השבת'. הוצאתי בעבר ספר שלם עם המילים של השירים השונים, ואף אחד לא בא בטענות. לרוב אני כותב מילים ברמה גבוהה, אבל יש גם שירים מחויכים יותר שכתובים אחרת. לא הכול חייב להיות ברצינות. אין לי בעיה עם ביקורת, כל עוד השם שלי מופיע כמו שצריך. ואני גם לא שומר טינה".
היו כאלה שאמרו לך: תחזור לשיר פסוקים כמו פעם ותעזוב את השירים על ביבי?
"אבל כמה אתה יכול לשיר על פסוקים? גם בחסידי כבר שרים פחות פסוקים. אברהם פריד שר 'רק תפילה אשא', וישי ריבו ועקיבא, כולם שרים מיליות מקוריות, כי פסוקים זה כבר חוזר על עצמו ונדוש. אני הראשון שהחלפתי במוזיקה היהודית את הפסוקים במילים מקוריות, כבר לפני שלושים שנה".
אולי בגלל שירים כמו "היידה ביבי", מתייחסים למקהלה פחות ברצינות.
"אבל כמה שירים כאלה הוצאתי? 'היידה ביבי' היה רק פעם אחת. ואגב, קיבלתי כל כך הרבה הזמנות להופעות, רק בגלל השיר הזה".
נו, וכבר יש רעיון לפרובוקציה הבאה?
"בכלל לא. אני לא עובד על פרובוקציות אלא על נושאים. כתבתי כעת שיר בשם 'אהבת חינם', על היחס בינינו. שיר שהוא ההפך מכל הרעש שעשה השיר הקודם, משהו שירגיע קצת. אני אוהב את כולם, כולם יהודים. אני יכול לשנוא דעות של מישהו, אבל לא את האדם עצמו. ומול זה אני רואה לפעמים תגובות על החרדים, ש'צריך להטביע אותם בים' וכדומה, וכנגד זה כתבתי את השיר על אהבת חינם, שיֵצא בקרוב".
