משקעי העבר: מפגש מרהיב בין ההר לגבעות

מסביב הנוף צחיח ורב הוד, לבן ומבהיק עד היכן שהעין משגת. השקט כאן ממכר והשלווה המרגיעה מתפשטת בכל הגוף. ברוכים הבאים לגבעות הלבנות של בקעת הירדן.

גבעות אלו שונות וייחודיות בנופן מכל סביבתן. הן מסתתרות בשקט לכל אורכה של בקעת הירדן. "פעם היה פה ים" יספרו זקני המקום, ואכן תחילתו של הסיפור בהצטברות ארוכת שנים של משקעים בקרקעית הימות הקדומות אשר כיסו בעבר את כל בקע הירדן. אט־אט יבשו המים ונותרה שכבת קרקע עבה ופריכה ושמה בישראל – חוואר הלשון.

ואז שחקן חדש נכנס למשחק עיצוב הנוף הבקעתי.

זהו נהר הירדן אשר פרץ מהכנרת בצפון אל ים המלח. ובדרכו דרומה החל הנהר לחצוב מסלולו בתוך שכבות החוואר הפריכות.הוא העמיק ערוצו, העמיק והתפתל, העמיק ועיצב את נופה של בקעת הירדן כפי שאנו מכירים אותה.

וכך פוגשים אנו כיום משני צידיו של הנהר את נוף הבתרונות המפריד בין שני חלקי הבקעה – כיכר הירדן שבה עובר כיום כביש 90, וגאון הירדן הנמוך, שבו זורם הנהר. נוף הבתרונות מאופיין בגבעות שולחן וסביבן חריצים ומדרונות תלולים ופריכים. כשפגש האדם לראשונה נופים מסוג זה קרא להם בזלזול  Bad lands – אדמה רעה, מתוך הבנה שחקלאות לא תצמח כאן. ובאמת פחות מתאימים נופים אלו להפרחת השממה אך יפים וראויים הם בבניית הפאזל המרהיב של בקעת הירדן. קטארות קראו להן הערבים, כי הזכירו להם את דבשות הגמל. כיום רוב רובם של מרחבי הבתרונות המרהיבים נמצאים מעבר לגדר המערכת ואינם נגישים לנו המטיילים.

אחד המקומות הבודדים שבהם אנו יכולים לפגוש בקלות את הנופים הקסומים הללו היא שמורת ביצת ואדי מילחה. השמורה היא אגן שקוע ורחב המנקז אליו כמה נחלים הבאים ממזרח הרי שומרון. כאן בבקעה כל הנחלים הולכים אל הירדן, ובדרכם אליו חוצים וחורצים את הבתרונות. נחלים אלה מביאים איתם בזרימתם השטפונית ממרומי ההרים, אדמת סחף אדומה שיוצרת את מרחבי החקלאות החשובים של בקעת הירדן.

במזרח הבקעה כבר נעלמת האדמה האדומה ומתגלים מישורי הביצה המלוחים, מוקפים בנופים הלבנים. מפגש פסגה או אולי בקעה, בין אדמת ההר האדומה והפורייה לאדמת הגבעות הלבנה והצחיחה. אדמה מול אדמה.

והביצה, איך נוצרה? ובכן, החוואר המלוח, מי תהום גבוהים ומי השיטפונות הבאים ממערב יצרו את הפלא ושמו ביצת מילחה. מים רבים אלה מצטברים באזורים הנמוכים, ובעזרת החום הרב מתאדים ברציפות ומשאירים אחריהם מלח רב. כאן התנאים קשוחים, ורק החזק שורד. ואכן צמחים ייחודיים אוהבי מליחות הסתדרו להם כאן מעגלים־מעגלים סביב הביצה המלוחה.

השמורה מחזיקה לחות רבה לאורך כל השנה ולאחר שיטפונות החורף צומח פה בשממה שפע מבורך. אגם נרחב וקסום אשר נדמה כאן בנוף המדברי ממש כמו חלום.

כבר לא חורף וקיץ עוד לא בא, ובתקופה זו האגם מלא ומרהיב עין. רוצו לפני שייגמר.

פלא גדול הוא הגבעות הלבנות של הבקעה, נישאות בלובן יופיין מעל מישורי ואדי מילחה מלאי הניגודים המשלימים. ובקצה האופק הלוהט, כשנדמה כי הכול כבר נגמר, מופיעים לפתע פתאום המים השקטים כאגם רוגע.

דרכי הגעה:

השמורה נמצאת מזרחית לכביש הבקעה (כביש מס' 90), 2 ק"מ מזרחית ליישובים תומר וגילגל.

יורם טהרלב // את עיניך שא מזרחה

אדמה מול אדמה

חממה מול חממה

איך צמח פה בשממה

שפע מבורך

הירדן כמו ראי

קחי משקפת ותראי

את השפע והפרי

פה במזרח.

את עיניך שא מזרחה

ומולך שוקטת נחה

ארץ הבקעה על שתי גדותיה.

את עיניך שא מזרחה

ותראה איך היא צומחת

ועולה מתוך אלפי אלפי שנותיה.