ארז לב–ארי, בן 47, נשוי ואב לשלושה בנים, גר בתל–אביב. מוזיקאי ועקר–בית. בימים אלו עולה עם מופע חדש "האורח". כתב ושר את "אנה אפנה", שיר הפתיחה של סרוגים
זיכרון ילדות תרבותי. הופעה של להקת בנזין בקולנוע "שביט" בקריית־אתא. אני בן 12 בערך, עומד צמוד לבמה מול הגיטרה החשמלית של פוליקר קרוב־קרוב, ומנסה ללמוד איך לנגן את השירים שלהם.
יוצר שאתה אוהב במיוחד. ג'ון לנון. אני זוכר ששלמה, המורה למוזיקה, נכנס לכיתה והודיע לנו שג'ון לנון נרצח. אני לא בטוח אם מישהו בכיתה חוץ ממני ידע במי מדובר.
דמות שמעניקה לך השראה. לאונרד כהן. שלושת האלבומים האחרונים שלו, שיצאו בערך בעשור האחרון לחייו, מעידים על אדם שלא דיבר אם לא היה לו משהו משמעותי להגיד. הוא בין האמנים הבודדים שאלבומיו המאוחרים לא נופלים מראשית יצירתו.
עם מי היית רוצה להתחלף ליום אחד? איתי כשהייתי ילד קטן בגן. זה בטח היה עוזר לי להבין את עצמי טוב יותר היום.
ספר שקראת פעמיים. אני בקושי קורא ספר פעם אחת, אבל את "כשניטשה בכה" הייתי קורא שוב. מאוד נהניתי מהדיאלוגים, ותובנה אחת שהולכת איתי מאז היא שאם כבר לסבול – אז כדאי לסבול מהסיבות הנכונות, כי ככה זה סבל שמביא איתו צמיחה.
מי מצחיק אותך? הילדים שלי. גם ארץ נהדרת הם בסדר.
עם מה אתה נרדם? אני נרדם רק כשאני עייף מאוד, ורק אחרי שאני מצליח להרגיע את ממלכת המחשבות.
בילוי משותף עם המשפחה. לרוב זה יהיה בחיק הטבע, ביוזמתה של אשתי. מצידי זה יכול להיות משחקים בבית עם הילדים או סרט בקולנוע.
מאכל שאתה לא יכול לעמוד בפניו? טחינה טובה.
